קרעים בלידה – רשלנות רפואית?

ישנם קרעים בדרגות חומרה שונות. קרע בדרגה 1 או 2 נחשב שכיח יותר בעוד קרע מדרגה 3-4 שכיח פחות אך עדיין קורה בכל חדר לידה פעיל.

4 דרגות הקרעים נקבעות לפי היקף הנזק שנגרם לרקמות:

קרע דרגה 1: קרע המערב את העור הפריאנאלי ואת רירית הנרתיק

קרע דרגה 2: קרע המערב גם קרע בשריר הנרתיק, אך לא את שריר הרקטום

קרע דרגה 3: קרע המערב את רירית הנרתיק, שרירי הנרתיק ושרירי הרקטום

קרע דרגה 4: קרע המערב את רירית הנרתיק, שרירי הנרתיק, רירית הרקטום ושני שרירי הרקטום (חיצוני ופנימי).

מדוע נוצרים קרעים?

יש אומרים שכל אחת מהסיבות שלהלן יכולה להסביר מדוע נוצר קרע בלידה:

• לידת תינוק גדול מאוד (עובר מאקרוזומי)

• גמישות מוגבלת של העור באיזור החיץ והנרתיק (בפרט בלידות ראשונות)

• תנוחת העובר בתעלת הלידה (מצג ראש)

• פרע כתפיים ("כליאת כתפיים")

• לידה מכשירנית (לדוגמא ואקום)

• חיתוך החיץ (אפיזיוטומיה)

• לחיצה על בטן היולדת במטרה להאיץ את הלידה ("לחץ פונדאלי" או "הנקיטה על שם קריסטלר")

• התארכות שלב שני של הלידה

הנזקים שעבורם תובעים פיצוי בתביעות קרע

הנזקים הנפוצים כתוצאה מקרעים בלידה, יכולים לנוע מאניזמוס (עצירת צואה) ועד דליפת צואה, כאבים, דליפת גזים, קושי בקיום יחסי מין, צורך בביצוע לידות עתידיות באמצעות ניתוח קיסרי, נזקים במישור הנפשי-דכאון, חרדות, תגובת הסתגלות למגבלה הגופנית, ואף הימנעות מהבאת ילדים נוספים, כאב וסבל ועוד.

טענה נוספת שיכולה לעלות היא טענה של "פגיעה באוטונומיה".
למשל עובר במשקל גבוה שניתן היה לחלצו בלידה וגינלית אך נוכח משקלו הגבולי רצוי היה לשתף את היולדת באפשרויות היילוד על מנת שתקבל החלטה מודעת באשר לדרך הילוד המועדפת עליה, יתרונותיה וחסרונותיה.

תביעות רשלנות רפואית בעקבות קרע בלידה מעלות טענות שונות, אלו העיקריות שבהן:

אי מניעת הקרע מלכתחילה — בתביעות אלו חשוב להוכיח במסגרת התביעה שכבר בזמן אמת ניתן היה לנקוט באמצעי למניעת הקרע, לדוגמא לבצע הערכת משקל, לזהות שמשקל העובר חריג, ולבדוק אם מדובר בעובר מאקרוזומי (גדול) שמחייב שקילת ניתוח קיסרי.
טענה זו יכולה להתאים למקרים שבהם המשקל של העובר בלידה היה גבוה ולא נערכה בקבלת היולדת ללידה הערכת משקל, או שנערכה והיתה שגויה בצורה לא סבירה.
במקרים אחרים אפשר לטעון שהמיילד הפעיל לחץ על בטן היולדת כדי להאיץ את הלידה, ולחץ כזה תורם וגורם להיווצרות קרע בלידה (יש הסוברים כך).

תפירת הקרע בצורה רשלנית לאחר שהוא כבר נוצר — סוג אחר של טענות נוגע לטיפול בקרע לאחר שהוא כבר נוצר. קרע – אפילו חמור- ניתן לטיפול טוב בתנאים נכונים ואופטימליים יכול לחלוף ללא שהוא משאיר נזק ממשי. למשל קרע חמור מדרגה 3 או 4 שנתפר על ידי גורם שאינו מיומן מספיק בתפירת קרעים חמורים או שנתפר בחדר לידה ולא בחדר נתוח שם יש תאורה ומיכשור מתאימים יותר.
ביהמ"ש ישאל את עצמו – האם אופן ביצוע התפירה על ידי גורם שאינו מיומן או בתנאים לא נאותים הגדילה את הסיכון לנזק קבוע.

בבתי החולים מתקיימות לעיתים קרובות סדנאות תפירה, ממש כך, שבהן הצוותים מתרגלים תפירת קרעים. כך מכשירים דור של רופאים שידע ויהיה מיומן בתפירת קרעים קלים וחמורים.
בכל בית חולים יש מומחים בכירים שמיומנים לתפור קרעים חמורים, וזה יכול להיות כירורג קולורקטאלי או גניקולוג או אורוגיניקולוג בכיר המיומן בתפירת קרעים.

בעקבות  פסק הדין הנ"ל, שהחמיר מאוד עם הרופאים, חלק מבתי החולים קבעו לעצמם נהלים פנימיים שקובעים מי הגורם המוסמך לתפור קרעים חמורים.
לכן, במסגרת ניהול תביעת רשלנות רפואית בעקבות קרע חשוב לברר מה קובעים נהלי בית החולים הספציפי שאותו תובעים והאם הנוהל קוים בנסיבות המקרה.

למרות פסק דין זה, שראה חשיבות בהמתנה לכירורג קולורקטאלי שיגיע לצורך תפירת קרע חמור, חשוב לזכור כי בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק, כלומר צריך לשכנע את בית המשפט שזהותו של מבצע התפירה (נניח גניקולוג ולא כירורג קולורקטאלי) גרמה או תרמה לנזק שנותר.

הרבה יותר חשוב לדעתנו לבדוק האם הקרע נתפר בידיים מיומנות, ובמיוחד כשמדובר בקרעים חמורים שיש להם פוטנציאל להותיר נזק, ויש חשיבות רבה לאופן בו הם נתפרים.

לסיכום, נושא הקרעים בלידה הינו נושא כאוב ורגיש, כאשר ההשלכות הנובעות מקיומם של קרעים הינן במישור הפיזי והנפשי/רגשי.
יש להיוועץ עם עו"ד העוסק בתחום הרשלנות הרפואית, לצורך החלטה על אסטרטגיית התביעה המתאימה, ככל שיש מקום לתביעה, ולהיערך בהתאם.

אתם מוזמנים להתייעץ איתנו בכל שאלה שעוסקת ברשלנות רפואית בלידה או בהריון, נשמח לעזור גם לכם. 

בבתי החולים מתקיימות לעיתים קרובות סדנאות תפירה, ממש כך, שבהן הצוותים מתרגלים תפירת קרעים. כך מכשירים דור של רופאים שידע ויהיה מיומן בתפירת קרעים קלים וחמורים.
בכל בית חולים יש מומחים בכירים שמיומנים לתפור קרעים חמורים, וזה יכול להיות כירורג קולורקטאלי או גניקולוג או אורוגיניקולוג בכיר המיומן בתפירת קרעים.

בעקבות  פסק הדין הנ"ל, שהחמיר מאוד עם הרופאים, חלק מבתי החולים קבעו לעצמם נהלים פנימיים שקובעים מי הגורם המוסמך לתפור קרעים חמורים.
לכן, במסגרת ניהול תביעת רשלנות רפואית בעקבות קרע חשוב לברר מה קובעים נהלי בית החולים הספציפי שאותו תובעים והאם הנוהל קוים בנסיבות המקרה.

למרות פסק דין זה, שראה חשיבות בהמתנה לכירורג קולורקטאלי שיגיע לצורך תפירת קרע חמור, חשוב לזכור כי בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק, כלומר צריך לשכנע את בית המשפט שזהותו של מבצע התפירה (נניח גניקולוג ולא כירורג קולורקטאלי) גרמה או תרמה לנזק שנותר.

הרבה יותר חשוב לדעתנו לבדוק האם הקרע נתפר בידיים מיומנות, ובמיוחד כשמדובר בקרעים חמורים שיש להם פוטנציאל להותיר נזק, ויש חשיבות רבה לאופן בו הם נתפרים.

לסיכום

נושא הקרעים בלידה הינו נושא כאוב ורגיש, כאשר ההשלכות הנובעות מקיומם של קרעים הינן במישור הפיזי והנפשי/רגשי.
יש להיוועץ עם עו"ד העוסק בתחום הרשלנות הרפואית, לצורך החלטה על אסטרטגיית התביעה המתאימה, ככל שיש מקום לתביעה, ולהיערך בהתאם.

אתם מוזמנים להתייעץ איתנו בכל שאלה שעוסקת ברשלנות רפואית בלידה או בהריון, נשמח לעזור גם לכם.