"בלידה הראש יצא בקלות אך הכתפיים נתקעו. מאז הלידה עופרי סובלת משיתוק קשה ביד"
היתקעות כתפיים (פרע כתפיים) של העובר נחשב סיבוך בלידה שהוא ממש מכונה בספרות הרפואית "חלום הבלהות של כל מיילד". מדובר במצב חירום של ממש שבו לאחר יציאת ראש העובר, מסתבר שהעובר גדול מדי מכדי לצאת בלידה ווגינלית והכתפיים נעצרות.
לידה המסתבכת בפרע כתפיים מעמידה את היילוד בסיכון לתחלואה גבוהה, לעיתים עד כדי מוות. הפגיעה הקלאסית במקרים אלו היא פגיעה במקלעת העצבים בזרוע המכונה: שיתוק על שם ERB (Erb's palsy) ואף משברים בעצב הבריח ובזרועות. העיכוב בחילוץ העובר עשוי לגרום לו למצוקה ולתשניק המלווה לעיתים בנזק נוירולוגי חמור.
אגב, גם היולדת עשויה לסבול מקרעים בחיץ הנקבים ובתעלת הלידה.
במצבי פרע כתפיים אין ברירה אלא לחלץ את העובר בדרכים שעשויות לגרום לו לנזק קל או חמור בידו של היילוד (שיתוק על שם ארב).
לעיתים פרע כתפיים מתפתח תוך כדי לידה ללא יכולת לצפות זאת מראש אך לעיתים ניתן לצפות זאת מראש בנוכחות "גורמי סיכון".
חשוב לבחון האם הצוות יכול היה לצפות עוד לפני הלידה כי יתפתח פרע כתפיים? האם הצוות יכול היה למנוע את התרחשות הסיבוך, למשל על ידי ביצוע ניתוח קיסרי או לפחות להיערך ללידה עם סיכון מוגבר ולהציב רופא בכיר שיילד במקרה של הסתבכות?
ישנם גורמי סיכון שעשויים לנבא אפשרות של פרע כתפיים, כגון הערכת משקל המעידה על עובר מקרוזומי (מעל 4 ק"ג), עודף משקל הריוני של האם, הריון עודף (לאחר הזמן), סכרת הריונית או חשש לסכרת הריונית, עוברים קודמים במשקל גבוה, משך לידה ארוך שמרמז על קושי ביציאת העובר ועוד (עליון – ע.א. 9313/03).
הערכת המשקל שנעשית לפני הלידה נחשבת כנתון חשוב מאוד באשר ליכולת החיזוי של פרע כתפיים. ככל שמשקל העובר גבוה יותר כך הסיכון לסיבוך גובר. במקרים בהם קיימים גורמי סיכון שיכולים לנבא סיבוך של פרע כתפיים, נקבע בפסיקה כי יש לקחת בחשבון גם את טווח הטעות האפשרי בהערכת המשקל (מחוזי – ת.א. 3121/00).
במידה שמתפתח פרע כתפיים בלתי צפוי במהלך הלידה יש לבחון אם הצוות התמודד עם הסיבוך כמתבקש: כך למשל יש לבחון אם ניתן היה לבצע חיתוך חיץ הנקבים על מנת להקל על החילוץ? האם הצוות עשה שימוש במניפולציות מקובלות כדי לחלץ העובר מהמצב שנוצר? האם נעשה שימוש בכח רב מדי לחילוץ היילוד? האם הצוות קרא למיילד המנוסה ביותר שהיה במחלקה באותה עת לצורך ביצוע החילוץ? כל השאלות הללו יכריעו אם הייתה רשלנות רפואית בלידה במקרה הנדון.
באחד המקרים אשר נידונו קבע ביהמ"ש המחוזי כי אילו הנתבעים היו מבצעים הערכת משקל מעודכנת בקבלת האישה לביה"ח, אזי המשקל החריג של התינוקת היה מתגלה בקלות (משקלה בלידה: 5,440 גרם) והלידה הייתה מבוצעת בניתוח קיסרי. התביעה התקבלה. (מחוזי – ת.א. 8363/06).
במקרה נוסף, קבע ביהמ"ש העליון כי הצוות שגה כשלא נערך ללידה בסיכון לפרע כתפיים וכשלא תיגבר את הצוות בחדר הלידה, אילו הייתה מבוצעת הערכת משקל היא הייתה צפויה לנוע בין 4- 4.5 ק"ג, לכך הצטרפו עוד גורמי סיכון. למרות שמשקל היילוד בפועל היה נמוך מ- 4 ק"ג (3,965 גר'), התביעה התקבלה. (עליון – ע.א. 10094/07).
במידה וילדכם סובל משיתוק על שם ארב אתם מוזמנים להתייעץ איתנו, אנו נבדוק עבורכם האם הליך הלידה היה תקין? האם עוד במהלך ההיריון או בעת הקבלה ללידה הופיעו גורמי סיכון שהיו צריכים לכוון לאפשרות זו ולהיערך בהתאם? אנו לרשותכם בכל שאלה.
