כל אישה שנפלה בסטטיסטיקה האכזרית הזו לא תוכל לשכוח את הרגע הראשון שהמחלה נכנסה לחייה, את הפנים של הרופא שבישר לה את הבשורה, את הקושי לעכל, את הפחד וחוסר הודאות.
אחרי שהבשורה שוקעת, וההתמודדות עם המחלה מתחילה, מאוד טבעי שתעלה השאלה המטרידה – מדוע זה לא אובחן קודם? והאם אפשר היה לאבחן מוקדם יותר את המחלה ולחסוך את הטיפולים והסבל? או לפחות את חלקם?
כיום עם התקדמות הרפואה והטכנולוגיה האבחון המוקדם יכול להציל חיים ולמנוע סבל רב.
אמנם לעיתים המחלה מפתיעה ללא שום סימנים מקדימים. ועדיין, גם בשלב בו עדיין לא ניתן למשש את הגוש, ישנן דרכים פשוטות וזולות לזהות את הסימנים הראשונים של המחלה, כגון- בדיקת ממוגרפיה ובדיקת אולטראסאונד.
בישראל קיימת תוכנית סקר לאומי שמטרתה לאתר בגילוי מוקדם סרטן שד עוד דוקא בנשים ללא סימפטומים. כך למשל, בדיקת ממוגרפיה פשוטה מסוגלת לזהות גוש אפילו 4 שנים לפני שניתן למשש אותו ידנית!
לכן קשה מאוד לקבל בהבנה "טעות" מיותרת של רופא בנושא זה.
במקרים שבהם גם היו סימנים מקדימים הטעויות מובהקות עוד יותר והתביעות הללו קלות יותר.
לפעמים יש רקע משפחתי שגם אותו על הרופא לקחת בחשבון ולבצע מעקב מוגבר במשפחות בהן יש תחלואה ידועה לאמא ולסבתא לדוגמה.
כאשר המסקנה היא שהיה עיכוב רשלני באבחון אנו מגישים את התביעה כנגד קופת החולים שהעסיקה את הרופא הרשלן.
אין הכרח ואין גם צורך אמיתי לתבוע את הרופא הרשלן בעצמו, אלא את הכיס העמוק שנותן לו כיסוי – קופת החולים או המרפאה שהעסיקה אותו.
לעומת זאת, כאשר המסקנה היא שלא היה איחור באבחון סרטן שד, אנו מגישים תביעה כנגד ביטוח לאומי – מחלקת נכות כללית – שם הנטייה תהיה בדרך כלל לשלם לחולה שמתמודדת עם טיפולים והחלמה ואינה עובדת בתקופת ההחלמה (או שעובדת חלקי) קצבה מלאה לפחות באופן זמני, ולפעמים לצמיתות. ניתן גם לפנות לביטוחי בריאות פרטיים אם יש לך, כגון ביטוח "מחלות קשות".
לפעמים הטעות היא דוקא בפענוח הצילומים – כלומר טעות הדמיתית.
כך למשל, במקרה בו טיפלנו דובר באישה שהיתה בקבוצת סיכון בגלל סיפור של סרטן שד במשפחה. לכן היא הקפידה לבצע כל שנה ממוגרפיה ואולטראסאונד. יום אחד היא מיששה גוש וניגשה לצילום ממוגרפיה והתבררה מחלתה. ואז נעשתה השוואה לצילום הממוגרפיה הקודם והתברר שאותו הגוש מופיע גם בבדיקה קודמת והוחמץ!
במקרה אחר בו טיפלנו התברר שצילום הממוגרפיה צולם בתנוחה לא נכונה שלא כללה את כל השד ולכן הגשנו תביעה וטענו שמיקום השד בצילום וטכניקה טובה הם הפרמטרים החשובים ביותר באבחון מדויק, אחרת גידולים שנמצאים בעומק השד מפוספסים וחבל.
אנו מתייעצים עם מומחים המיומנים בעריכת חוות דעת לביהמ"ש בתביעות על איחור באבחון סרטן שד ופועלים על פי המלצותיהם הרפואיות.
כאשר המסקנה היא שהיתה טעות בפענוח הצילום או בטכניקת הצילום אנו מגישים את התביעה כנגד קופת החולים שהעסיקה את הרדיולוג הרשלן.
תופתעי לשמוע שלא מספיק להוכיח שהרופא אחראי לאיחור באבחון או לפספוס הגוש בצלומי הדמיה, מדוע?
נסביר זאת באמצעות 2 הדוגמאות הבאה:
דוגמה 1 – אם הרופא טעה/ היה רשלן, אך כעבור שבוע כבר פנית לרופא אחר, והוא כן הפנה אותך לבירור המתאים, אז ניתן לומר שהטעות של הרופא הראשון חסרת משמעות ואין טעם להגיש תביעת רשלנות רפואית נגדו.
דוגמה 2 – אם הרופא טעה ובגלל האיחור באבחון נאלצת לעבור כריתת שתי שדיים בעוד שאילו איבחן מוקדם יותר היתה מבוצעת כריתה מקומית של הגוש בלבד- זה בהחלט איחור משמעותי שמצדיק תביעה.
למסקנה – תביעות רשלנות רפואית מוגשות רק אם הטעות גרמה לנזק! נזק שניתן להוכיח!
על מנת לבדוק אם הטעות של הרופא גרמה ל"נזק" שניתן להוכיח במקרה שלך תשאלי את עצמך אם הטעות השפיעה לרעה על אחד הפרמטרים הבאים:
- השלב בו אובחנה המחלה
- פיזור המחלה
- היקף הטיפול במחלה
- סיכויי הריפוי
- סיכויי הישנות המחלה
איך מבססים תביעת רשלנות רפואית? ומתי מדובר בטעות תמימה שאינה רשלנות?
בשלב ראשון תבררי עם עצמך את השאלות הבאות כדי לבחון את סיכויי תביעתך:
- האם הקפדת על מעקב מקובל לגילך?
- האם הרגשת בשינוי כלשהו בשדייך כגון גוש/ התעבות/ שינוי מבנה?
- האם הרגשת בשינוי כלשהו בבית השחי?
- האם הרגשת בשינוי כלשהו בעור השדיים או בפטמות?
- האם חשת בכאב מקדים בשד או בבית השחי?
- האם דיווחת על תחושותייך לרופא?
- האם הרופא שלח אותך לבדיקת ממוגרפיה?
- האם הרופא שלח אותך לבדיקת אולטראסאונד?
- האם הרופא שלח אותך להיבדק על ידי כירורג שד?
- האם הרופא זלזל בתלונותיך? המעיט מחשיבותן?
- האם הרופא טעה באבחנה?
- האם הרדיולוג טעה בפענוח הצילום?
ככל שהחולה התלוננה מספר רב יותר של פעמים, על פני תקופה ארוכה יותר, והרופא לא הגיע לאבחנה הנכונה הסיכוי לבסס תביעת רשלנות רפואית עולה.
לאישה שאובחן אצלה באיחור סרטן השד מגיע פיצוי על ה"דלתא" – על ההפרש העודף של הנזק שנגרם בגלל האיחור. כי את המחלה עצמה אי אפשר היה למנוע.
דוגמה: אישה שבגלל האיחור נאלצה לעבור כריתה של בלוטות בבית השחי ומאז סובלת מכאבים קורנים ביד או בכתף – מגיע לה פיצוי גם על הנכות שנגרמה ביד.
ולכן יש לחשב את הפיצוי המלא 100% . ואחר כך לבצע "גזירה" בהתאם לסיכויי הריפוי:
דוגמה: אם סיכויי הריפוי יכולים היו להיות 90% ועקב האיחור באבחון סרטן השד הם רק 30% את מגיע פיצוי בגובה 60% מחישוב הנזק המלא. בענין זה מתבססים על נתונים סטטיסטיים.
ואיך מחשבים את הנזק המלא? לפי נוסחאות מקובלות שמתחשבות הנתונים הבאים:
- האם את עובדת?
- מה גובה שכרך?
- האם הפסקת לעבוד בעקבות גילוי המחלה?
- האם את צפויה לחזור לעבודה?
- מה מידת הסבל שנגרם? נתוח מיותר? נכות נפשית נלווית למצב הגופני? וכו'
- האם נגרמו הוצאות בעבור תרופות?
אם חלילה אישה נפטרה בגלל גילוי מאוחר של סרטן שד, התביעה היא של יורשיה והתלויים בה (כגון ילדיה ובן זוגה) ואז החישוב מתבסס על אובדן הכנסותיה, ועל הקיצור בתחולת חייה לעומת תוחלת חיים רגילה של אישה שהיתה מאובחנת בזמן.
אם את מרגישה שהאיחור באבחון סרטן השד נובע בגלל רשלנות הרופא, מגיעות לך תשובות! צרי איתנו קשר ונסייע לך בהשגת הפיצוי המגיע לך!