סרטן המעי הגס הוא אחד הגורמים המשמעותיים לתמותה מסרטן גם בנשים וגם בגברים, וככל שהגיל עולה כך עולה שכיחותו. הוא מכונה גם סרטן החלחולת
כאשר סרטן המעי הגס מתגלה באיחור עולה השאלה הטבעית – האם ניתן היה לגלותו קודם? האם יש מקום לתביעת רשלנות רפואית?
שאלה חשובה נוספת – האם האיחור גרם לנזק? ככל שהאיחור באבחון היה משמעותי יותר תהיה הצדקה גדולה יותר לתביעה- למשל כשהגידול התפשט לאיברים מרוחקים בגלל האיחור באבחון.
בפועל, תביעות אלו מציפות את בתי המשפט והן מוצדקות ברובן. מדוע? משום שקיימות בדיקות סקר שאמורות להביא לאבחון בשלב מוקדם טרום ממאירות. וגם משום שלפעמים כשהסימפטומים כבר מופיעים הם לא זוכים להתייחסות נאותה מהרופא.
חשוב לדעת! הרופא מחויב להתייחס לתלונות החולה ולבצע אבחון נרחב ושיטתי. ובמיוחד במחלה מסכנת חיים. כל רופא משפחה אמור להיות מודע למחלת סרטן המעי הגס ולהכיר היטב את הסימפטומים שלה ולהתייחס אליהם במלוא הרצינות.
העובדה שסיכויי ההחלמה גבוהים מאוד כשהאבחון נעשה במועד (90%) מחייבת התייחסות רצינית לחולה שמתלונן על סימפטומים שיכולים להחשיד למחלה זו כגון:
- כאבי בטן / התכווצויות / גזים
- שינוי בפעולת מעיים
- ירידת משקל
- הרגשה של מלאות במעיים
גם בתי המשפט מבינים שבמקרים אלו איחור באבחון הוא קריטי ובלתי נסלח.
באחד המקרים שהגיעו לבתי המשפט נקבע שרופא משפחה אמנם לא חייב לדעת הכל אך הוא חייב לדעת לעשות תצפית קלינית ולהתייחס לתלונות החולה,
באותו מקרה קבע ביהמ"ש שבקופת החולים לא היה נוהל משביע רצון בנוגע להעברת תוצאות של בדיקות דם ישירות לרופא המטפל שיתייחס אליהן.
הרי אם שלח לבדיקת דם כנראה שהתוצאה היתה חשובה לאבחון שלו ולא יתכן שהוא לא יתייחס אליה. החולה זכה בפצוים.
במקרה אחר נקבע שהחולה היה גבר צעיר ובריא ובשלב מסויים הוא החל להתלונן על כאבי בטן עזים.
תלונותיו נמשכו שנתיים! ללא שזכו להתייחסות נאותה, גם חולה זה קיבל פיצויים.
במקרה אחר נקבע שדוקא ריבוי התלונות חייב בירור נוסף. והיה על רופא המשפחה להקדיש זמן לשמיעת תלונות החולה ולבררן גם אם בדיקות שונות שכן ערך לא העלו תוצאות. גם חולה זה זכה לפיצוי.
אין ספק שרוב התביעות הללו מתקבלות בבתי המשפט, וגם אלו שלא הגיעו לשלב סופי של פסק דין נסגרות בפשרה בפצויים גבוהים ולא מפורסמות.
הנסיון שהצטבר במשרדנו מעיד שרוב התביעות הללו מתקבלות בבתי המשפט.
ההמלצה היא לערוך בדיקת דם סמוי בצואה כל שנה לבני 50 ומעלה גם אם אינם סובלים משום סימפטומים חשודים ובדיקת קולונוסקופיה פעם ב- 10 שנים, במהלכה ניתן להסיר פוליפים.
בישראל קיימת תוכנית סקר שנועדה לקדם איתור מוקדם של החולים בסרטן המעי הגס. בדיקות הסקר נעשות גם באוכלוסיה שאינה בסיכון. המטרה היא לאתר את הפוליפים לפני שהפכו לסרטניים.
לצערנו לא תמיד קופות החולים מקפידים על הנהלים בנושא חשוב זה.
ניתן לתבוע את קופת החולים שאמורה היתה לשלוח לחולה מעל גיל 50 ערכות לבדיקת דם סמוי בצואה, או שלא יידעה את החולה על תדירות הבדיקות הנדרשות במצבו, או שלא התייחסה לתלונותיו כנדרש.
על מנת לבדוק את סיכויי תביעתכם, שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:
- האם אתם מעל גיל 50?
- האם הרופא הציע לכם בדיקה לנוכחות דם סמוי בצואה מדי שנה?
- האם הרופא הציע לכם בדיקת קולונוסקופיה אחת ל 10 שנים?
- האם יש לכם גורמי סיכון שמצדיקים מעקב צפוף עוד יותר? (כגון סיפור משפחתי של סרטן המעי הגס או פוליפ במעי הגס שהוסר בעבר כודומה)
- האם התלוננת על מיחושים או כאבים שכיום אתה מבין שהם קשורים למחלתך?
- באיזה שלב היה הגידול כשאובחנתם? האם חדר את דופן המעי? האם התפשט לבלוטות הלימפה? האם התפשט לאיברים מרוחקים?
בסרטן המעי הגס התביעה היא על הנזק כולו, ולא רק על "פגיעה בסיכויי הריפוי". ומדוע?
מכיוון שסיכויי הריפוי הם מצוינים כשהמחלה מתגלית בשלב מוקדם, ורוב החולים הללו יחלימו ויחזרו לשגרת יומם.
לכן ניתן להגיד שהאיחור הוא מאוד קריטי והוא זה שגרם לכל הנזק.
דוגמה: אם למשל היו מאבחנים פוליפ שפיר בשלב הטרום סרטני, הטיפול היה קל ופשוט – הסרת הפוליפ וזהו, וכך היתה נמנעת המחלה הממארת.
אם אתה חושד שאובחנת באיחור בגלל רשלנות הרופא, מגיעות לך תשובות! צור איתנו קשר ונסייע לך בהשגת הפיצוי המגיע לך!