רשלנות רפואית בהרדמה

צוות משפטי מנוסה מוכן לסייע

מתי רשלנות רפואית בהרדמה היא עילה לתביעה? ומה הפיצוי שאפשר לקבל במקרים אלו?

הרדמה נחשבת לפעמים מאיימת יותר מהניתוח עצמו. ומדוע?משום שלהרדמה יש סיבוכים לא פשוטים. 

תפקידו של המרדים אינו רק להרדים את החולה.
תפקידו הוא לשמור על שלומו של המנותח לפני הניתוח, במהלכו, ובהתאוששות שלאחר הניתוח, על כך בעמוד שלפניכם.

טענות רשלנות נפוצות כלפי מרדים בשלב "טרום ניתוח":

תפקידו של המרדים מתחיל עוד לפני הניתוח כשהוא מתבקש לאשר כי החולה מסוגל לעבור את ההרדמה.

לצורך כך החולה מגיע ל"טרום ניתוח".

מחובת המרדים לבדוק את מידת הסיכון בביצוע הרדמה, ישנם חולים בעלי גורמי סיכון מרובים שהרדמה כל כך מסוכנת עבורם והמרדים יבחן את העלות מול התועלת עבורם ולעיתים אף ימליץ להימנע מהרדמה ומניתוח אלא אם מדובר בניתוח הכרחי/ מציל חיים.

כמו כן במסגרת טרום ניתוח המרדים יחתים את החולה על טופס הסכמה להרדמה לאחר שהסביר לו את סיכוני ההרדמה.

דוגמאות לתביעות המוגשות כנגד מרדימים בגלל התנהלותם בשלב טרום ניתוח:

  • מרדים שלא בדק היטב את הסיכון בביצוע הרדמה
  • מרדים שלא התחשב במחלות רקע שמגבירות סיכון הרדמתי
  • מרדים שלא הסביר על סיכון שכרוך בהרדמה והסיכון התממש
  • מרדים שפגש את המנותח לראשונה ברגע האחרון בחדר ניתוח ולא במרפאת קדם הרדמה.
טענות רשלנות נפוצות כלפי מרדים בשלב הניתוח:

כשחולה נכנס לפעולה ניתוחית בהרדמה חלקית או כללית הוא מטושטש. החולה למעשה מפקיד את גופו בידי הרופא המנתח והמרדים.

לחולה בזמן ניתוח אין יכולת להתלונן על כאב או לקבל החלטות.

ומכאן החשיבות העצומה של ההשגחה הצמודה שמעניק המרדים לחולה המורדם לכל אורך הניתוח ומהירות התגובה שלו.

בזמן ניתוח מחובת המרדים לוודא שהחולה מאוזן לכל אורך הניתוח, לעקוב אחר מתן נוזלים ותרופות, להשגיח על מדדי החולה, על העירויים השונים הניתנים לו, לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדרדרות פתאומית.

העירויים שמוחדרים לחולה מהווים "קו החיים" והכלי העיקרי של המרדים בבואו לטפל בחולה.
לכן חשוב שהמרדים יוודא את תקינותם ותפקודם ויזריק לתוכם את התרופות המתאימות לחולה הספציפי כדי שמהנתח יוכל לבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר.

דוגמאות לתביעות המוגשות כנגד מרדימים בגלל התנהלותם בשלב טרום ניתוח:

  • סימנים חיוניים שלא היו מאוזנים במהלך הניתוח
  • סימני הדרדרות במדדי החולה שלא זוהו או לא טופלו
  • סיבוך של מתן תרופות או מוצרי דם במהלך ניתוח
  • הרדמה לא מספיק עמוקה (חולה שהרגיש "ער" וכאוב במהלך ניתוח)
  • דליפה מעירוי בזמן ניתוח – שלפעמים גורמת לתסמונת כאב חמורה CRPS
טענות נפוצות כלפי מרדים בשלב ההתאוששות:

חולה המתעורר מהרדמה וניתוח עדיין מצוי בסיכון לסיבוכים ייחודיים.

בשעות הראשונות של ההתעוררות הוא עלול לחשוב כאב, בחילות, דימום, הפרעות נשימה או אירועים לבביים או מוחיים.

לכן הוא מועבר לחדר התאוששות שמשמש מעין טיפול נמרץ קטן בו החולה מקבל טיפול והשגחה מוגברים מהרגיל.

מתפקידו של המרדים לעקוב אחר החולה בשעות קריטיות אלו ולזהות סימנים מוקדמים להתפתחות סיבוכים אלו ולטפל בהם.

דוגמאות לתביעות המוגשות כנגד מרדימים בגלל התנהלותם בחדר התאוששות:

  • מרדים שלא שהה בחדר התאוששות או בקרבתו
  • מרדים שלא הגיב במהירות להתפתחות סיבוך שלאחר ניתוח והרדמה
מתי כדאי להגיש תביעה על רשלנות בהרדמה?

אנו שומעים את הסיפור של הלקוח ובני משפחתו ששהו עימו לפני במהלך ולאחר הניתוח ומעיינים במסמכי הניתוח, ההרדמה וההתאוששות, ובהתייעצות עם מומחה בהרדמה אנו מקבלים החלטה מתי המקרה הנכון להגשת תביעה מוצקה.

ההחלטה אם להגיש תביעה על רשלנות בהרדמה נקבעת בעיקר על יסוד כמה מסמכים מרכזיים:

מעקב במרפאת טרום ניתוח או מרפאת קדם הרדמה
"גיליון ניתוח" שכותב המנתח
"גיליון הרדמה" שכותב המרדים
גיליון מעקב בחדר התאוששות

חושדים שבמקרה שלכם המרדים התרשל וגרם לכם לנזק?
פנו אלינו להערכה ראשונית של סיכויי תביעתכם.