רשלנות רפואית בניתוח

צוות משפטי מנוסה מוכן לסייע

האם סיבוך שנגרם מניתוח מזכה בפיצוי? מתי הסיבוך נחשב רשלנות רפואית? 

 

 

 

כל התערבות כירורגית כרוכה בסיכונים ואולם ישנם סיכונים אותם ניתן למנוע תחת התנהלות זהירה מצד הרופא המנתח. קודם לניתוח על הצוות המנתח ללמוד היטב את ההיסטוריה הרפואית של המנותח, ואת מצבו הבריאותי, לאבחן היטב את המחלה ואת החלופות האפשריות ולתת לחולה הסבר מלא.

 

אם יתברר שבכלל לא היתה סיבה להיכנס לנתוח שאז במקרה כזה ניתן לקבל פצוי על כל סיבוך שנגרם מהנתוח  גם אם הוא לא נבע מרשלנות. הרעיון הוא שסיבוכי הנתוח יכלו להיחסך כי הנתוח כלל לא היה נחוץ או הכרחי. 

 

בחלק אחר מהמקרים מוסכם שהנתוח היה דרוש אלא שהוא הסתבך ואז צריך להוכיח שהסיבוך נבע מרשלנות או מחוסר מיומנות של המנתח. 

 

נעסוק במאמר זה בשני המקרים. 

 

 

האם היתה אינדיקציה לביצוע הנתוח?

בטרם ביצוע הניתוח ראוי שהמנתח ייתן דעתו לשאלה האם המנותח שבפניו הינו מועמד מתאים לניתוח? האם יש אינדיקציה לניתוח? ככל שמדובר בנתוח שהוא פחות רפואי ויותר אסתטי צריך יהיה לבדוק יותר בזהירות את הצורך שבו. 

 

ישנם ניתוחים שאינם "מצילי חיים" ואינם מחויבי המציאות (ניתוחים אלקטיביים) וראוי להביא בפני המנותח את שלל האפשרויות שבפניו על מנת שיבחר אם בכלל להינתח ואם כן, באיזו שיטה. 

 

לא פעם, אדם מעוניין בניתוח על מנת לשפר את איכות חייו או את מראהו אך מחובתו של הרופא להעמיד את המנותח גם על הסיבוכים הכרוכים בניתוח על מנת שהמנותח יוכל לשקול כדאיות הניתוח ולקבל החלטה מושכלת האם בכלל ברצונו להינתח. כל אדם מגיב בצורה שונה למצבי דחק ויש לבחון אם המנותח יוכל לעמוד בתוצאות הנובעות מהניתוח. ישנם אף ניתוחים בהם חובה לעשות הערכה פסיכיאטרית לפני הניתוח על מנת לבדוק מוכנותו הנפשית של המנותח לניתוח. כמו כן, ככל שהנתוח מסוכן יותר צריך לחשוב פעם נוספת לפני שממליצים למטופל על הנתוח. בסופו של דבר הרופא שוקל ביחד עם החולה עלות מול תועלת. זה המפתח. 

 

 

האם הסיבוך הנתוחי היה רשלני?

במצב שבו הניתוח הסתבך ונגרם נזק תוך כדי הניתוח או לאחריו, יש לבחון אם ניתן היה למנוע את הסיבוך בזהירות ראויה. הדברים נבחנים על פי מבחן "הרופא הסביר".

 

יש לבחון אם הסיבוך נבע מחוסר מיומנות, מחוסר נקיטת אמצעי זהירות, מחוסר תשומת לב או חוסר השגחה מספיקה. יש גם לבדוק אם הרשלנות היא שגרמה לנזק או שהנזק נגרם ללא כל קשר לרשלנות.

 

 

האם הוסברו סיכוני הנתוח?

נושא שחוזר על עצמו בתביעות על רשלנות רפואית בנתוח הוא השאלה מה הוסבר לחולה בטרם הנתוח, האם הסיבוך הספציפי שאירע הוסבר? החולה הבין אותו? 

 

בכל נתוח המנתח מחוייב להביא בפני המנותח את האלטרנטיבות, את הסיבוכים הכרוכים בניתוח, את הסיכויים ואת כל המידע הנחוץ לאדם סביר על מנת שייתן הסכמתו לניתוח. לצד ההסברים הניתנים למנותח בטרם הניתוח, יש לקבל את הסכמתו בכתב לביצוע הניתוח. ישנם טופסי הסכמה כלליים וישנם טופסי הסכמה יעודים לניתוחים ספציפיים. יש לבחון אם החולה הוחתם על הטופס המתאים.

 

למשל, בתביעה שטופלה על ידי משרדנו דובר באישה הסובלת מעיוורון בעין אחת, וראיה מוגבלת בעין השנייה. אישה זו ביקשה להינתח בעין השנייה על מנת לשפר את איכות הראיה. הניתוח הסתבך בזיהום על ידי חיידק אלים והמנותחת איבדה את הראיה המוגבלת שהייתה לה בעין המנותחת והפכה לאחר הניתוח לעיוורת שאינה מבחינה בין אור לחושך. במסגרת ההליך התעוררה במלוא העוצמה המחלוקת באשר לטיב ההסבר שניתן לאישה בטרם הניתוח, האם היא הועמדה על הסיכונים הכרוכים בניתוח ובמיוחד הסיכון לזיהום? 

 

 

לסיכום

למשרדנו ניסיון בטיפול בניתוחים כושלים בשלל תחומים לרבות ניתוחים כירורגים, ניתוחים נוירוכירורגים, ניתוחי חזה, ניתוחי פה ולסת, ניתוחים אורטופדיים, ניתוחים לקיצור קיבה, ניתוחי א.א.ג, ניתוחי עיניים, ניתוחי לייזר ועוד. 

רוצים לדעת האם המקרה שלכם מהווה רשלנות רפואית ברת פיצוי? לבדיקת סיכויי התביעה פנו אלינו עוד היום להתייעץ בעניינכם.

אם אתם חושדים שחוויתם רשלנות רפואית בניתוח
התייעצו איתנו ללא עלות או התחייבות ונעריך את זכאותכם לפיצוי