מות עובר ברחם הוא חלום הבלהות של כל זוג שמצפה בדריכות לרגע הלידה.
אישה שיולדת עובר מת ועוברת לידה שקטה ויוצאת בידיים ריקות, עוברת חוויה קשה ובלתי נשכחת.
כאשר אפשר היה למנוע את מות העובר בטיפול נכון, הכעס והכאב מתעצמים אף יותר.
האם ניתן לתבוע על לידה שקטה שהובילה לאובדן עובר? ומה הפיצוי שמגיע במקרים אלו?
על כך במאמר שלפניכם.
מות עובר ברחם אימו יכול להיגרם ממצוקה עוברית מסיבות שונות.
ניתן לתבוע באותם מקרים שבהם ניתן:
א. לצפות
ב. למנוע את מות העובר.
אם ניתן היה לזהות את מצוקת העובר מבעוד מועד ולחלצו בדחיפות ולהציל את חייו- בהחלט יש מקום להגיש תביעת רשלנות רפואית.
מעקב מוניטור למשל, יכול להצביע על סימנים מוקדמים למצוקת עובר ויכול לסייע באיתור.
במקרה של מצוקת עובר, יש לאתר את נקודת הזמן הנכונה שבה מתחייב לבצע זירוז הלידה/ השראת לידה, וסיום ההריון. גם אם גיל ההריון מוקדם, ולמרות הסיכון שבהולדת יילוד פג, במצבים מסויימים מעדיפים חילוץ העובר ויילוד מוקדם לצורך הצלתו.
אם מצוקת העובר נגרמה מהיפרדות שליה במהלך אשפוז, והצוות התעלם מסימנים מוקדמים שהופיעו (דימום משמעותי, כאב בטן עז, מצוקה עוברית חריפה), גם אז יש מקום להגיש תביעת רשלנות רפואית.
באישה שנמצאת באשפוז למשל, ברור שהסיכוי לאבחון מוקדם של סימני היפרדות השליה או סימני מצוקת העובר- גבוה יותר לעומת מצב שבו הדבר קורה במפתיע כשהאישה אינה תחת השגחה מיוחדת.
מומלץ להורים שעברו חוויה קשה זו להסכים לנתיחת העובר- דבר שיכול לסייע באיתור הסיבה שהובילה למות העובר.
במקרה שהתעורר בפסיקת בתי המשפט דובר בפטירת עובר עקב היפרדות שליה. נקבע שלא נערכה בדיקת בטן ליולדת שסבלה מכאבי בטן. ביהמ"ש העליון התייחס לבדיקת הבטן וחשיבותה בנסיבות:
מדובר בבדיקה חיונית, שיגרתית, פשוטה, שאינה כרוכה לא בזמן רב ולא.
במשאבים מיוחדים, ולא הייתה כל סיבה שלא לבצעה… בבדיקה כזו היה.
ניתן לבדוק אם הבטן "רגישה" להבדיל מ"רכה". בטן גישה הייתה יכולה.
להוות אינדיקציה לכך שמתקיימת היפרדות השליה. בעיקר כך נוכח.
עובדה נוספת אשר הובררה והיא שהמערערת התלוננה בביקורה אצל ד"ר.
לאור על כאבים וצירים…. הנחת יד על בטן הרה עשויה לסייע באבחון
היפרדות שליה.
ביהמ"ש העליון קבע שלא בוצעה בדיקת בטן, ואילו היתה מבוצעת הבדיקה היו מזהים סימנים המעידים על תחילתה של היפרדות שליה, והיה ניתן למנוע את מות העובר. לכן התביעה התקבלה (ע"א 9328/02 לאה מאיר נ' ד"ר דן לאור).
במקרה אחר, גם התקבלה תביעה על הפרדות שיליה שזוהתה באיחור כשהעובר כבר מת: אישה בהריונה ה- 13 הגיעה לביה"ח אסף הרופא כשהיא בשבוע 40 והתלוננה על כאבים.
הבדיקה בחדר המיון הייתה תקינה (אובחנה פעילות רחמית, ניטור עוברי היה תקין, כמות מי השפיר הייתה תקינה) והיולדת שוחררה לביתה עם המלצות לשוב למיון במקרה של דימום, ירידת מים, צירים או הפחתה בתנועות עובר.
למחרת שבה למיון – אובחנה היפרדות שיליה, והתינוקת חולצה בניתוח קיסרי דחוף כשהיא ללא רוח חיים.
ביהמ"ש קבע כי דוקא בגלל שלאישה הזו היו גורמי סיכון להיפרדות שיליה (וולדנות יתר וריבוי מי שפיר), בית החולים צריך היה לסווג את הריון התובעת כהריון בסיכון להיפרדות שיליה ולהשאירה להשגחה.
ביהמ"ש פסק פיצוי בסך 230,000 ₪ בעבור סבלה של היולדת לרבות הסבל הקשור בנשיאת הוולד במשך 9 חודשים וההוצאות הכרוכות בכך וכן סבלו של בעלה.
בפסיקת פיצוי זה ביהמ"ש התחשב בכך שלאישה יש 11 ילדים, אחד מהם נולד לאחר האירוע נשוא התביעה. (שלום – ת.א. 3315/05).
האם לוולד הנפטר יש בכלל זכות תביעה?
במקרה של הולדת וולד מת זכות התביעה היא להורים.
מה גובה הפיצוי להורים במקרה של לידה שקטה?
שני ההורים זכאים לפיצוי מכיוון שהפיצוי נועד לפצות גם על הסבל המשותף של ההורים שמתבטא לעיתים בהמתנה ארוכה להולדת הוולד, בהריון יקר שאבד לבני הזוג, ולעיתים- באובדן היכולת להרות עוד.
מרכיבים אלו משותפים לשני בני הזוג ויש טעם והגיון בפיצוי שני בני הזוג.
עם זאת, לעיתים הפיצוי שיפסק ליולדת גבוה מזה שיפסק לבן זוגה משום שהיולדת נשאה את העובר ברחמה חודשים ארוכים וסבלה יותר.
במקרה מפורסם שהגיע עד לביהמ"ש העליון דובר בלידת עובר מת בשבוע 39 להריון, לאחר הריון יקר שהושג לאחר 3 שנים.
לימים היולדת הרתה בשנית וילדה זוג תאומות.
נפסק פיצוי לאישה – 300,000, לבעל- 250,000. סה"כ 550,000 ₪ ובערכים של היום 700,000 ₪.
ביהמש העליון אישר את הסכום האמור (ע"א 754/05 לבנה לוי).
במקרה אחר נפסק פיצוי בסך 900,000 ₪ בשל מות עובר. פיצוי זה נפסק בחלקו גם בעבור נזקים נוספים- "פגיעה באוטונומיה" וגם עבור נכויות שנותרו ליולדת כתוצאה מהלידה (10% בתחום הנפשי ו- 40% בשל כריתת רחם) ולכן אינו משקף את המקרה הרגיל של מות עובר (ת.א. 05 – 4541).
במקרה נוסף דובר במות עובר בשבוע 33 להריון.
לאחר הארוע נולדו להורים 2 ילדות תוך זמן קצר. נפסק בעבור כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה כדלקמן:
לאישה – 500,000, לבעל- 400,000. סה"כ 900,000 ₪. (ת.א. 11 – 02 – 3590)
למידע מקצועי בנושא מות ילוד, לחצי כאן.
רוצה לקבל הערכה ראשונית לפיצוי במקרה הספציפי שלך? פני אלינו.
חייגי 072-3902712 או השאירי פרטים בטופס:
