שארית שליה בדרך כלל נותנת סימנים של דימום לאחר לידה, אבל לעיתים לא יופיעו שום סימנים וגם השליה לא תעלה חשד ששיירים ממנה נותרו ברחם.
כאשר מופיע דימום לאחר לידה, במקרים כאלו צריך לעלות חשד להותרת שאריות שליה ויש לבצע ביקורת של חלל הרחם. ואולם לעיתים נותר חלק זעיר של השליה שנשאר נעוץ ברחם וגם בבדיקה ידנית של חלל הרחם עלולים להחמיצו. נשאלת השאלה האם במצב של סקירת רחם ידנית תקינה יש הכרח להמשיך ולהעמיק הבירור ולבצע בדיקת US על מנת לשלול בוודאות שיירי שליה? סוגיה זו שנויה במחלוקת בין המומחים מטעם התביעה וההגנה ואין לה תשובה חד משמעית בין הגניקולוגים. כאשר השיליה יוצאת המיילדת בוחנת אותה ובודקת אם היא יצאה בשלמותה או שחסר בה חלק. אם יש חשד שחסר בשיליה חלק יש לבצע סקירת רחם – זו פעולה שבה מוכנסת יד הגניקולוג לרחם וסוקרת את קירות הרחם בחיפוש אחר השאירית שאולי נותרה שם.
באחד המקרים שהגיעו לביהמ"ש הצוות חשד בשיליה וערך ביקורת חלל הרחם והתרשם שהשליה נמצאה תקינה. אבל כעבור שבועיים עקב הופעת דימום, בוצעה גרידה ונמצאה "כמות גדולה של שליה" (לפי גיליון הניתוח). בעקבות הגרידה נוצרו הידבקויות ברחם ונפגעו סיכויי היולדת להרות (עברה 3 הפלות). השופט התלבט ובסוף דחה את התביעה לאחר שהשתכנע שהרופא שערך את בקורת חלל הרחם לא יכול היה לחוש באותם חלקים קטנים שנשארו מחוברים פתולוגית לדופן הרחם ולכן זו לא רשלנות (מחוזי – ת.א. 495/94).
כמובן שככל ששאירית השיליה שנותרה ברחם היא גדולה יותר השופט יטה לקבל את התביעה מכיוון שקשה יותר שלא לשים לב לחסר בשיליה ולכן זה יכול לתמוך יותר ברשלנות
שווי תביעה מסוג זה תלוי בגודל הנזק: לפעמים האישה נאלצת לעבור היסטרוסקופיה או פעולה של ריקון הרחם באמצעות גרידה אז והיא זכאית לפיצוי על הפעולה המיותרת שעברה – כך באחד המקרים בעלה של היולדת התריע בפני המיילדת שהשיליה חשודה לפי מידע שהוא קיבל בקורס הכנה ללידה, המיילדת התעלמה מפניותיו ובסוף הסתבר שהבעל צדק והאישה נאלצה לעבור היסטרוסקופיה מיותרת וביהמ"ש פסק לה פיצוי בסך 30,000 ₪ (שלום – ת.א. 22114-12-10). אנחנו לא תמיד ממליצים לצאת לתביעה אם זה הנזק שנגרם מכיוון שהגשת תביעה כרוכה בצרוף חוות דעת רפואית שיכולה לעלות 10,000 או 20,000 ₪ ואז הכדאיות הכלכלית נמוכה. כדאי להתייעץ בכל מקרה של התלבטות.
אך לפעמים הנזק הוא חמור בהרבה ומגיע עד לאובדן הפריון – כך למשל קורה שבשבועות הסמוכים לאחר הלידה מתפתחת "תסמונת אשרמן" הכוללת הידבקויות בתוך הרחם, מיעוט בולט של וסת או היעלמות הוסת ופגיעה משמעותית בפריון – במצב כזה הפצוי גבוה בהרבה. במקרים מסויימים עולה טענה לנזק נפשי כתוצאה מאובדן הפוריות – דבר שגם הוא מגדיל את התביעה עוד. במצבים אלו הפיצוי על אובדן פריון יכול להגיע לכמה מאות אלפי ₪ ובהחלט מצדיק הגשת תביעת רשלנות רפואית.
לסיכום, במקרים של הותרת שיירי שיליה ברחם, חשוב להתייעץ עם עו"ד אם יש כדאיות כלכלית בהגשת התביעה, אם הנזק נחשב קטן או גדול, כמו כן חובה לבדוק אם התנהלות הצוות לאחר פליטת השיליה היתה תקינה? האם השיליה הייתה חשודה? אם כן- האם נערכה ביקורת חלל הרחם? האם לאחר הלידה היה דימום רגיל או חריג? מה היו ערכי ההמוגלובין של האישה? האם נערכה בדיקה נרתיקית? האם נמצא ממצא חריג? האם בדיעבד לאחר הוצאת שיירי השליה נערכה בדיקה פתולוגית אשר אישרה שהחומר שנכרת הוא שיירי שליה? האם בבדיקה הפתולוגית נמצאה כמות רבה או מועטה של רקמה שלייתית?
ישנן הרבה שאלות שיש לבחון כדי להגיע למסקנה אם הייתה פה רשלנות רפואית בלידה, וכל מקרה ונסיבותיו הוא.
אתם מוזמנים להתייעץ איתנו בכל שאלה שעוסקת ברשלנות רפואית בלידה או בהריון, נשמח לעזור גם לכם.