במהלך הריון של תאומים מונוכוריאלים ביאמניוטים – תאומים בשני שקים נפרדים הניזונים משליה אחת, יש סיכון מסוים שתתפתח תסמונת TTTS (Twin to Twin Transfusion Syndrome).
בתסמונת זו עובר דם מתאום אחד אל השני, באופן שהתורם יסבול ממיעוט דם (אנמיה) ומיעוט מי שפיר בעוד השני יסבול מריבוי דם (פוליציטמיה) וריבוי מי שפיר. התסמונת הזו טומנת בחובה סכנה גדולה לעוברים, היא גורמת לא פעם ללידה מוקדמת ולפגות והסכנות הנובעות מהפגות ידועות. העוברים עלולים לסבול מנזק נוירולוגי קשה, שיתוק מוחין, תחלואה קשה ואפילו תמותה. 21% מהילדים שנולדים בעקבות תסמונת כזו יסבלו משיתוק מוחין.
אישה הרה הסובלת מתסמונת זו תישלח בוודאי למעקב מרפאה להריון בסיכון גבוה שם יציעו לה אופציות טיפוליות שונות- אף אחת מהן אינה פשוטה. כלומר אין פתרון אופטימלי ונקי מסיכונים.
יחד עם זאת ברור שהריון כזה מחייב מעקב אחראי ותשומת לב מיוחדת כדי לטפל בזמן בכל החמרה בטרם יגרם נזק לעוברים או לאחד מהם.
תביעות רשלנות רפואית המוגשות בקשר לטיפול בנשים הסובלות מתסמונת TTTS מתייחסות בדרך כלל לטענה כי לא הציעו לאישה את מלוא האופציות הטיפוליות הקיימות, או שלא הציעו לאישה הפסקת הריון, או כי איחרו לבצע את הטיפול הנדרש עד שהעובר כבר ניזוק באופן בלתי הפיך.
חשוב מאוד לבדוק בתיק הרפואי אם התנהלות הרופא שעקב אחר התסמונת הייתה נכונה? האם הוא הפנה את האישה למעקב מרפאת הריון בסיכון גבוה? האם הוא ביצע בדיקת זרימות? האם הוא בדק את כמות המים בכל עובר? האם הוא התייחס לסימנים מדאיגים שהופיעו? והאם הוא פרס בפני האישה את כל האופציות הטיפוליות במשלב מוקדם של ההריון על מנת שהיא תוכל לבחור מה שמתאים לה ולבן זוגה? האם הוא הסביר לה מה הסיכונים בכל אחת מהאופציות הטיפוליות? האם האישה קיבלה את החלטותיה בשעה שהבינה את קשת האופציות הפרוסות בפניה?
אכן לא מדובר בהחלטה קלה. נשים במצב זה צריכות לא פעם להתחבט בשאלות שמזכירות ממש את משפט שלמה: האם להמית באורח סלקטיבי את העובר הסובל ובאותה פעולה ממש לסכן את העובר הבריא שעלול להיוולד בטרם עת כתוצאה מעצם הפעולה? האם לבחור באופציית השאיבות או באופציית הצריבות?
אכן, ההחלטה שמתקבלת בסופו של דבר היא החלטה של האישה, אך החלטות מסוג זה חובה שיתבססו על מידע נכון ומלא, כך שהאישה תבין את משמעות בחירתה והסיכונים שבבחירתה. זכותה של האישה לקבל מרופאיה את מלוא האינפורמציה הרלבנטית לצורך קבלת החלטותיה.
אם ההחלטה שקיבלת הובילה לתוצאה קשה, אין משמעות הדבר שבהכרח הייתה פה רשלנות רפואית אלא יש לבחון בזהירות מה היו האופציות שעמדו בפניה בכל שלב, והאם יש תיעוד בתיק הרפואי לכך שקיבלת מידע נכון ושלם בטרם החלטתה. חסר במידע או מידע רפואי לקוי במקרים אלו, עשויים להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית.