הולדת ילוד עם תסמונת דאון

צוות משפטי מנוסה מוכן לסייע

מהם זכויותיהם של הורים לילדים עם תסמונת דאון? מתי מגיע להם פיצוי? איך אפשר לבסס את תביעתם? ומה גובה הפצוי המגיע?

בדקו את סיכויי תביעתכם בשיחת התייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית או המשיכו לקרוא כדי להבין את המקרה הספציפי שלכם לעומק

 

 

 

תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות בשל החמצת תסמונת דאון במהלך מעקב ההיריון.

ישנם נהלים של משרד הבריאות שמתייחסים לבדיקות הריון שיכולות למנוע לידת עובר הלוקה בתסמונת דאון, ישנה גם מספיק פסיקה של בתי המשפט שממנה ניתן להבין באילו מקרים התביעה תצלח ויפסק פיצוי ובאילו מקרים לא.

יילודים הנגועים בתסמונת ע"ש דאון מאופיינים במראה פנים אופייני. הראש קטן יחסית, חלקו האחורי שטוח, גשר האף שטוח אף הוא, מפתח העיניים רחב, הלשון גדולה ביחס לפה ולעיתים בולטת החוצה, עור רפה בצוואר, הטונוס רפה, האצבעות קצרות, האצבע החמישית מכופפת. לעיתים נלווים לתסמונת מומים שונים בעיקר מומי הלב, אטרזיה במערכת העיכול, לוקמיה ופיגור שכלי.

איך מאבחנים תסמונת דאון?

הדרך לאבחן בוודאות תסמונת דאון לפני הלידה היא ע"י בדיקת סיסי שיליה (בשבוע 13-11 להריון) או דיקור מי שפיר (מבוצעת בדרך כלל בשבועות 20-16).
יתר הבדיקות הינן בדיקות סקר, שמטרתן להעלות חשד לקיומה של התסמונת, כלומר לסנן נשים המצויות בסיכון כרומוזומלי, על מנת שניתן יהיה לבצע את הבדיקה האבחנתית המתאימה.

בדיקות סקר

בדיקת הסקר  כוללת את בדיקת חלבון עוברי (מבוצעת בשבועות 20-16). מדובר בבדיקת דם פשוטה שאינה פולשנית ואינה מסוכנת לאם או לעובר, הבדיקה מודדת את החלבון העוברי בדמה של האם.
מדובר בחלבון שנוצר במהלך ההיריון על ידי העובר וכמויות קטנות ממנו עוברות למי השפיר ודרך השיליה לדמה של האם, שם הן ניתנות למדידה.
קביעת רמת חלבון העוברי בדם היולדת הוא הבסיס לבדיקת הסקר של איתור פגמים בעובר. רמות גבוהות של חלבון עוברי יצביעו על פגיעות אפשריות במערכת העצבים המרכזית ורמות נמוכות יצביעו על הפרעות כרומוזומליות אפשריות ביניהן הסינדרום ע"ש דאון.
בדיקה זו מאתרת 65% מן העוברים הלוקים בתסמונת דאון ואולם היא בדיקה סטטיסטית ולא ודאית.
בדיקות סינון נוספות הן בדיקת על קול לשקיפות עורפית וסקירת מערכות אשר יכולות לאתר סימנים להימצאות תסמונת דאון.

 

היכולת להעריך את הסיכון לתסמונת ע"ש דאון תלוי גם בגיל היולדת, כך למשל הסיכון של אישה בגיל 43 ללדת ילד עם תסמונת דאון הוא גבוה יחסים  1:53 (התקין 1:380).

 

כדי להגיע לתוצאה ודאית צריך לבצע בדיקה פולשנית כמו דיקור מי שפיר.

השיטות והאמצעים לגילוי מומים, בכלל זה תסמונת דאון, השתכללו והלכו עם הזמן ולבדיקת הדם של החלבון העוברי התווספו עוד בדיקות ביוכימיות שהעלו את שיעור הגילוי של תסמונת דאון.
השילוב של 3 או 4 הבדיקות הביוכימיות בדם האישה בהריון נודע בשם "התבחין המשולש" או "התבחין המרובע".
שיעורי הגילוי של תסמונת דאון, ע"י שילוב המבחן המשולש/ המרובע עם גיל האישה, מגיעים לכדי 67%, שילוב סקירת אולטרסאונד מעלה את שיעורי האיתור של התסמונת.

אם בדיקת החלבון העוברי נותנת תוצאה פתולוגית מומלץ לעבור בדיקת מי שפיר לקבלת תשובה ודאית.
לפני הרבה שנים משרד הבריאות פרסם תדריך להפניית נשים הרות לבדיקת דם לחלבון עוברי (נוהל 65/87). בתדריך זה נקבעה בדיקת החלבון העוברי כבדיקת חובה ומומלצת לכל הנשים בהריון.
נקבע כי על אחות תחנת טיפת חלב להביא לידיעת האישה ההרה את דבר קיומה של הבדיקה כבר במועד ביקורה הראשון בתחנה, ולחזור על ההמלצה  לביצוע הבדיקה, תוך מתן הסבר מפורט על מטרת הבדיקה, התוצאות האפשריות ומשמעותן.
במידה והאישה מסרבת לבצע הבדיקה- יש לתעד זאת ברשומה ובמידת האפשר- את סיבת הסירוב.עוד נקבע בתדריך כי יש לצייד את הנשים בדפי הסבר על הבדיקה, ולהדגיש את המועד המומלץ לביצועה (בין השבועות 18-16 להריון).

 

ברור כי על רקע התדריך הנ"ל, במידה והיולדת לא קיבלה הסבר על הבדיקה ולא ביצעה אותה ולבסוף ילדה עובר הסובל מתסמונת דאון יש לה עילה לתביעת רשלנות רפואית כנגד הגורם שעקב אחר ההיריון.

דיקור מי שפיר

דיקור מי שפיר הינה הבדיקה הפולשנית הנפוצה ביותר לאיתור מחלות כרומוזומליות.
מי השפיר מכילים תאי עובר מהם מקבלים תרבית. חשיבות דיקור מי השפיר הינה אבחון ודאי של ליקויים כרומוזומליים שונים, לרבות תסמונת דאון.
הדיקור כרוך בסיכון של 1 ל-200 להפלת העובר.



בהתאם לתקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), ניקור שק השפיר של האישה יעשה בין השבועות 20-16 בלבד, אולם ניתן לבצע הבדיקה גם לאחר השבוע ה- 20 באישור המנכ"ל אם קיימת הוראה רפואית ברורה לביצועה.



ניתן לבצע בדיקות לאבחון תסמונת דאון גם בשלב מאוחר של ההיריון, כך, במידה ולא בוצעה בדיקת מי שפיר, למשל במקרים בהם פנתה היולדת באיחור למעקב הריון, ניתן לבצע בכל שלב בדיקת קורדוצינטזיס (על בסיס דגימת דם מחבל השורר).
מדובר בניקור חבל השורר המתבצע בהכוונת אולטרסאונד, ללא צורך בהרדמה, הבדיקה אורכת דקות ספורות והיא נותנת תשובה לגבי המבנה הכרומוזומלי של העובר תוך 24 – 48 שעות באופן המעניק יתרון משמעותי בהחלטה על גורל ההיריון.
הבדיקה מבוצעת עוד משנת 1985 בבי"ח העמק ומאמר בעניין זה פורסם עוד בשנות ה 90' ונאמר בו  כי "לאחר רכישת ניסיון, איננו יכולים לראות מרכז העוסק ברפואת העובר ובאבחון טרום לידתי, שאינו מבצע את הבדיקה הנ"ל".

 

בדיקת מי שפיר במימון המדינה תבוצע בכל אישה שגילה 37 בתחילת ההיריון, כאשר בשנת 1993 הורד גיל הזכאות ל- 35.
כאשר קיים סיכון ידוע למחלה גנטית עוברית, למשל ביולדת מבוגרת, הבדיקה המומלצת הינה דיקור מי שפיר (שייתן תשובה ודאית) ולא חלבון עוברי. בדיקה נוספת מומלצת היא סקירת מערכות מכוונת לשלילת ממצאים מחשידים לתסמונת דאון.

 

כבר  בשנת 1984 פרסם משרד הבריאות את הנוהל המחייב להביא לידיעת כל אישה הרה, גם אם אינה נכללת בקריטריונים שנקבעו, את האפשרות לבצע דיקור מי שפיר בתשלום. הנוהל קובע חובה לתעד זאת בגיליון. מתברר שרוב היולדות שילדו בשנת 1984 וגם בשנים שלאחר מכן לא יודעו כלל על האפשרות לביצוע בדיקת מי שפיר, בניגוד גמור לנוהל הנ"ל. נראה כי נוהל זה לא הופנם ולא יושם בפועל ונותר כאות מתה.

 

כיום דיקור מי שפיר מובא כשגרה לידיעת נשים הרות, ובמידה שלא- ניתן לתבוע.

דוגמאות מפסיקת בתי המשפט- תסמונת דאון

במסגרת תביעות הלוקים בתסמונת דאון עולה לעיתים קרובות הטענה כי ראוי היה לפחות ליידע היולדת על קיומן של אפשרויות הבדיקה שהיו קיימות באותה תקופה על מנת שהיא תשקול אם לבצען, גם אם בדיקות אלו עדיין לא היו בגדר פרקטיקה מקובלת.
באחד המקרים אישר  ביהמ"ש העליון פיצוי בגובה 250,000 ₪ ליולדת שילדה  ילוד הלוקה בתסמונת דאון. נקבע כי הרופא התרשל מאחר ולא שלח אותה ליעוץ גנטי ולא נתן לה מידע שלם ובכך שלל ממנה את האפשרות לבצע בדיקות נוספות ולשקול אם להמשיך בהריון לאור תוצאות הבדיקות (עילה הקרויה "פגיעה באוטונומיה"). הרופא למעשה החליט בשביל היולדת כי אין בממצאי בדיקותיה כדי להצדיק יעוץ גנטי או דיקור מי שפיר ולכן לא הציע לה זאת. חשוב להדגיש כי מדובר בפיצוי נמוך יחסית, שאינו בא לפצות הילוד על הנזק שנגרם לו, הסיבה לכך שלא נפסק פיצוי מלא על נזקי הילוד היא משום שנקבע שאותם הורים בכל מקרה לא היו מבצעים דיקור מי שפיר אפילו אם היו ממליצים להם לאור טיב בחירותיה של אותה יולדת בעבר (היולדת סירבה בעבר לבצע דילול עוברים).  (עליון – ע.א. 9936/07)
במקרים רבים אחרים שבהם דובר בנשים הרות אשר משתפות פעולה יפה  עם המעקב ומבצעות הנחיות הרופאים, גם בדיקות שכרוכות בתשלום,  בתביעות אלו סיכוי גבוה הרבה יותר לזכות בפיצוי גבוה המסתכם בכמה מליונים ₪.

 

תביעות חזקות אלו מסתיימות בדרך כלל בפשרות, חברות הביטוח דורשות  לשמור על סודיות ולא לפרסם הפיצוי שנפסק, ואולם המידע המדוייק שמור במשרדנו. ברור שככל שהיולדת ממושמעת יותר ומבצעת בדיקות גם כאלו הכרוכות בתשלום הסכוי שלה לזכות בפיצוי גבוה יותר.

 

קודם להגשת תביעה יש לבחון היטב גם את העובדות וגם את הטענות הרפואיות והמשפטיות ולהיוועץ עם עו"ד העוסק בתחום הרשלנות הרפואית ובפרט בתביעות הולדה בעוולה.

גם לסוגיה שלך יש מענה
להתייעצות עם עורכי הדין אנא מלא/י פרטים

אם את או הקרובים אליך חוויתם רשלנות באבחון תסמונת דאון בהריון, פני למשרדנו להתייעצות ראשונית חינם וללא כל התחייבות לבדיקת זכאותך לפיצוי הולם.