תביעות על רשלנות בבדיקות אולטרסאונד הן נפוצות ביותר ומעסיקות המון את בתי המשפט ועורכי הדין בתחום הרשלנות הרפואית.
תביעות אלו שאלות עובדתיות, רפואיות ומוסריות כגון:
- האם המום ניתן היה לזיהוי בתקופת ההיריון הנדון?
- אילו זוהה המום האם ועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת הפסקת הריון?
- האם הייתה היולדת מבצעת הפסקת הריון?
כל תביעה כזו מעוררת שאלות דומות אך התשובה להן יכולה להשתנות מתיק לתיק, בהתאם לאמונתה, דתה, התנהלותה של האישה ההרה ובן זוגה.
כך למשל, אישה ממושמעת שהולכת ומבצעת כל בדיקה שהרופא ממליץ לה ולא בוחלת בהוצאה כספית כדי להקטין את הסיכון לילד בעל מום וממנת מכיסה רופאים פרטיים ובדיקות שהן מחוץ לסל הבריאות היא יולדת שסיכוייה לזכות בתביעת רשלנות רפואית – גבוהים.
עם זאת, גם במקרים של נשים הרות שאין בידן האמצעים הכספיים ואף נסיבות חייהן או העומס המוטל עליהן ביומיום לא מאפשר להן פניות מרובה למעקב מצטיין של הריונותיהן- עדיין בניהול נכון של התביעה ניתן להשיג גם עבורן פיצוי לא מבוטל.
המומים שניתן לזהות באולטראסאונד הם בדרך כלל מומים מבניים, כאלו שמשפיעים על מבנה הגוף, או המח, או אבריים חיוניים אחרים.
האם כל מום שלא זוהה באולטרסאונד יכול לשמש בסיס לתביעה? לא. כיום בעקבות הלכה חדשה של ביהמ"ש העליון (הלכת המר) המבחן הוא האם ועדה להפסקת הריון היתה מאשרת את הפסקת ההריון- הדבר תלוי כמובן בשלב בו המום צריך להיות מזוהה (לפני/ אחרי שלב החיות של העובר) ובחומרת התסמונת (מום בודד או כחלק מתסמונת רחבה יותר?), ולכן בכל מקרה יש להתייעץ כדי לבחון את סיכויי התביעה במקרה הפרטי שלכם.
אנו עוסקים מעל 20 שנה בתביעות רשלנות רפואית בהריון, באולטרסאונד ומכלכלים את צעדינו בתביעות ייחודיות אלו בצורה חכמה תוך עקיפת "מוקשים" משפטיים שעלולים להכשיל את התביעה.
להלן מספר דוגמאות לרשלנות בבדיקת אולטרסאונד.