האם ניתן לתבוע על מומי גפיים? חסר באמת היד? חסר באצבעות? או חסר מבני אחר שלא זוהה בסקירת המערכות?
לקוחת משרדנו ביצעה במהלך הריונה (שבוע 15) סקירת מערכות מורחבת באופן פרטי, הסקירה נמצאה תקינה.
לאחר הלידה נדהמה היולדת לגלות כי בנה הפעוט נולד עם חסר אצבעות 2,3,4 וחסר עצמות שורש כף היד (כפי שניתן לראות בתמונה).
הפגם לא זוהה בסקירת המערכות המוקדמת ובטופס הבדיקה אף נרשם: "נצפו כפות ידיים", "נצפו אצבעות".
אנו טענו כי מדובר במקרה מובהק של רשלנות רפואית באבחון בסקירת המערכות שבוצעה מאחר שמדובר בסקירה מורחבת שבמהלכה התיימר הרופא לבדוק גם את כפות הידיים והאצבעות ומצא אותן תקינות. התביעה הסתיימה בפשרה בפיצוי גבוה שהוטלה עליו סודיות.
בעבר, תביעות בעניין מומי גפיים עוררו בפסיקה מחלוקת: יש שקיבלו תביעות מסוג זה ויש שדחו.
לדוגמא, במקרה אחד התקבלה תביעה בעניין לידת ילוד חסר ארבע אצבעות בכף היד שהוכר כמקרה של "הולדה בעוולה", הפיצוי שנפסק שם על החסר ב- 4 אצבעות : 1,339,093 ₪. (מחוזי – ת.א. 340-06). במקרה אחר, אישר ביהמ"ש העליון תביעה של הורים שנולד להם בן שסובל מהתפתחות לקויה של עצם הזרוע, אחת מעצמות האמה, חוסר של עצם אמה שניה, וחסר צלע. נקבע שם כי הרופא התרשל כשלא יידע את האישה על האפשרות לבצע סקירה מורחבת. המומחים היו תמימי דעים כי אם המום היה מתגלה לפני שבוע 23 סביר שוועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת הפסקתו. התביעה התקבלה. ביהמ"ש המחוזי פסק 1,436,169 ₪ וביהמ"ש העליון הוסיף עוד 100,000 ₪ לפיצוי. (עליון – ע.א. 2600/09).
במקרים אחרים נדחו תביעות מסוג זה בטענה שהמום לא חמור מספיק כדי לראות בכך עילה לתביעה.
ילוד שנולד ללא גלגלי עיניים- אנאופתלמיה
האם ניתן לתבוע על רשלנות שהובילה ללידת יילוד ללא גלגלי עיניים? (אנאופטלמיה) או יילוד עם גלגלי עיניים קטנים? (מיקרופטלמיה), האם תביעה כזו תוכר כתביעת הולדה בעוולה המזכה בפיצוי?
משרדנו ייצג ילד הסובל מפגם חמור הקרוי "אנאופתלמיה"- חסר בגלגלי עיניים וכתוצאה מכך עוורון מלא. בנוסף הוא סובל מפיגור שכלי עמוק.
במהלך ההיריון ביצעה אימו סקירת אולטרסאונד בסיסית בלבד במסגרת קופת החולים אך המום הוחמץ. בכתב התביעה שהגשנו, טענו כי אילו היו מסבירים לאישה שהסקירה שמבוצעת בקופת החולים היא מאוד מוגבלת אז היא היתה פונה ומבצעת סקירה מורחבת והחסר בגלגלי העיניים היה מתגלה. בסופו של דבר עלה בידינו לסיים תביעה זו בפשרה במסגרתה שולם פיצוי גבוה מאוד (שעל פרטיו הוטלה סודיות) – פיצוי שיאפשר לילד ומשפחתו איכות חיים גבוהה יותר ורווחה כלכלית, דבר שוודאי יקל על המשך חייו במוגבלותו.
ראוי לציין בהקשר זה כי בפסקי דין רשלנות רפואית חוזר ביהמ"ש פעם אחר פעם על ההלכה כי חובתו של הרופא להביא לידיעת האישה ההרה כי קיימת אפשרות לבצע באופן פרטי סקירה מכוונת שהיא נרחבת יותר מזו שניתנת במסגרת הקופה. חובה זו מתייחסת לכל הריון ולאו דווקא הריון בסיכון: "מטופלת סבירה נזקקת למידע על אודות הבדיקות השונות שניתן לבצע כדי שתוכל להחליט אם להסתפק בבדיקה המצומצמת המוצעת לה". (עליון – ע.א. 434.94; עליון – ע.א. 4960/04).