"כוריואמניוניטיס" היא דלקת של קרומי הכוריון והאמניון. מתי מדובר ברשלנות רפואית? אם למשל היו סימני זיהום תוך רחמי והצוות לא חילץ בזמן את העובר והעובר נפגע מכך, אזי מדובר ברשלנות רפואית.
לכן במקרים אלו חשוב לבדוק את כל החוליות הרלבנטיות על מנת לקבוע אם מדובר ברשלנות רפואית:
- האם בכלל היולדת סבלה מזיהום תוך רחמי?
- האם הילוד נפגע מכך?
- האם הנזק של הילוד מתאים לנזק מזיהום תוך רחמי?
אלו שאלות רפואיות שאנו בוחנים עם מומחה רפואי בתחום הגנקולוגי, אך מהנסיון שהצטבר במשרדנו ניתן לסכם ולומר ששק ההיריון הוא שלם ובדרך כלל לא יחדרו דרכו מזהמים. לכן הנוזל האמניוטי הוא סטרילי באופן נורמלי ולא מכיל חיידקים. על מנת שיגרם זיהום תוך רחמי ליולדת צריך החיידק לחדור מהיכן שהוא.
אם למשל האישה עברה ירידת מים – זה חושף את תוכן ההיריון לסביבה (לצוואר הרחם והנרתיק) וצריך לקחת בחשבון שיכול להיגרם זיהום של מי השפיר והקרומים במנגנון של זיהום עולה. לכן חשוב להיות ערניים לתלונותיה של אישה לאחר ירידת מים ולהתייחס במועד לכל תלונה שיכולה להחשיד לזיהום.
במצב כזה של חשד לזיהום צריך להתייחס ולשקול מהו הזמן הנכון לחילוץ העובר. אם למשל הלידה מתקדמת בקצב סביר לא צריך לעשות שום דבר למעט טיפול אנטיביוטי, אבל אם אינה מתקדמת חובה לזרז אותה ואפילו לבצע נתוח קיסרי אם התנאים לא מתאימים ללידה דרך הנרתיק.
כל איחור בחילוץ העובר במצב של זיהום תוך רחמי יכול להשפיע על בריאות העובר ולגרור אחריו תביעת רשלנות רפואית מכיוון שהילוד עלול להידבק בזיהום, כך שרעלנים יתפזרו במוחו של הילוד ויגרמו לו פגיעה מפוזרת בחומר הלבן (PVL). ילוד שנדבק בכוריואמניוניטיס, מביע את זה בהתנהגות הקלינית שלו אחרי הלידה. זיהום במערכת העצבים בילוד ובפג גורם בדרך כלל לסימנים חולניים קשים כמו פרכוסים. תינוק כזה יסבול מחום גבוה, רגישות בבטן, דופק מהיר, סימני זיהום, כמו כן מצופה במצב כזה שהמהלך יהיה סוער, מלווה באלח דם (ספסיס) ועדות מעבדתית לזיהום חריף. זיהום של הילוד או דלקת של הילוד קשורים גם להתפתחות של נזק בילוד כגון CP (שיתוק מוחין) או מחלת ריאות כרונית.
לכן נהוג לחלץ את העובר בהקדם מהסביבה המזוהמת במקרה שמופיעים סימני זיהום אצל היולדת, ואפילו אם מדובר בלידת פג. אך תחילה יש לאמת את החשד הזה או בסימנים קליניים חד משמעיים או בדיקור או בשניהם יחד.
מהם הסימנים שצריכים לרמז שהיולדת מפתחת כוריואמניוניטיס?
- חום
- רגישות בטנית ורחמית
- דופק מואץ לאם ולעובר
- שינוי בספירת הדם ומדדים מעבדתיים נוספים
- כאב
- הפרשה דלקתית
- נוזל מי שפיר מסריח ועוד.
כפי שנראה להלן, הכל תלוי נסיבות. נביא בפניכם מקרה אחד בו תביעה מסוג זה התקבלה ומקרה נוסף בו התביעה נדחתה.
במקרה אחד דובר ביולדת שסבלה מכוריואמניוניטיס. הופיעו סימנים קליניים שהצביעו על כוריואמניוניטיס (חום, הפרשה מסריחה, דופק עוברי מהיר). מצב הילוד בלידתו היה רע: הילוד נולד בשבוע 37 כשהוא כולו מכוסה בנוזל מוגלתי מסריח, האפגר שניתן לו בלידתו היה אפגר נמוך, בלידתו נזקק הילוד לחמצן 100% ועוד. לימים התברר כי הילוד סובל מפיגור שכלי. ביהמ"ש אימץ את עדות מומחה התביעה פרופ' פרידמן ולפיה דלקת תוך רחמית של אישה בהריון היא גם דלקת של העובר: "צריך לדבר על יחידה אחת שנקראת אם ועובר…אם הייתה דלקת יש לצפות שגם הוא ידבק". בימ"ש קבע כי לא נערכו ליולדת הבדיקות המתאימות ולכן לא התגלתה הדלקת התוך רחמית בזמן ולא בוצע ניתוח קיסרי בזמן. נקבע כי הפגיעה המוחית בילוד נגרמה מהיעדר חמצן והיא הייתה נחסכת מהילוד אילו היולדת נותחה בזמן. התביעה התקבלה. (עליון – ע.א. 4641/94).
לעומת זאת, במקרה אחר התביעה נדחתה. באותו מקרה משרדנו ייצג את ביה"ח המעורב (ביה"ח איכילוב) והצלחנו להביא בהצלחה רבה לדחיית התביעה לאחר שהוכחנו כי אין זה סביר שהאוטם נבע מזיהום תוך רחמי (אם היה כזה) וזיהום תוך רחמי אינו נמנה על גורמי הסיכון לאוטם. הוכחנו לביהמ"ש שזיהום תוך רחמי גורם לנזק מפוזר בעוד שנזקיו של התובע הם נזקים ממוקדים (אוטם). ביהמ"ש השתכנע כי ישנם גורמי סיכון סבירים ושכיחים יותר לאוטם ממנו סבל הילוד. במסגרת הערעו שולם סכום נמוך יחסית לתובע (200,000 ₪) רק משום שהתיק הרפואי בביה"ח איכילוב אבד (מחוזי – ת.א. 422/05, עליון – ע.א. 8240/10).
