רשלנות רפואית בהריון

צוות משפטי מנוסה מוכן לסייע

השלכות של מעקב הריון לקוי יכולות להפוך את החיים למאתגרים מאוד ובמקרים רבים ניתן להגיש תביעה לקבלת פיצוי כספי עבור הנזק שנגרם להורים ולילד. בדקו את זכאותכם לקבלת פיצוי או המשיכו כדי ללמוד עוד על המקרה האישי שלכם. במאמר זה נרחיב על הייחודיות שבתביעות אלו, על מה נפסק הפיצוי, ואיך אפשר לקבוע אם היתה רשלנות כן או לא. 

תביעות הנובעות מרשלנות רפואית בהריון הינן תביעות שכיחות ביותר, במסגרתן הטענה העיקרית היא כי אילו בוצע מעקב הריון תקין ניתן היה לזהות המום/ התסמונת ממנה סובל העובר ולהציע להורים להפסיק את ההיריון, ובשפה המשפטית: "הולדה בעוולה".

כל הורה מייחל לרגע הלידה ומצפה לעובר בריא ושלם, כיום, עם התקדמות המדע צפייתם של ההורים לילד ללא מומים מתעצמת. אמצעי האבחון הולכים ומשתכללים ועימם האפשרות לאבחן ליקויים אפילו קלים מאוד. אמצעי אבחון אלו הם במקרים רבים בדיקות הנערכות במהלך ההיריון שמטרתן אבחון מוקדם של מומים בעובר.

נשים בתקופת ההיריון מהוות קבוצת אוכלוסייה הדורשת מעקב רפואי מיוחד. מטרת המעקב הטרום לידתי היא להבטיח ככל הניתן שההיריון יסתיים בלידת יילוד בריא בלי שתפגע בריאותה של היולדת ובלי שתיגרם רשלנות רפואית בהריון.

הטיפול הטרום לידתי בישראל משתייך למסגרת של רפואה מונעת כשההגיון הוא לגמרי ברור- נזק שאפשר למנוע באמצעים זולים ופשוטים אין שום סיבה שלא למנוע. לכן מבוצעות בדיקות שגרה, בדיקות סקר, שאמורות לזהות את המקרים החריגים. בנוסף לכך כל הריון הוא עולם ומלואו וכל אישה הרה זכאית לתשומת לב אישית ופרטית לחולי שלה, למצב שלה, ופה נכנס התפקיד של הגורם שעוקב אחרי ההריון. לשים לב לניואנסים הקטנים ולא לפעול בצורה רובוטית ושבלונית. 

השאיפה היא שמעקב הריון תקין יוביל לזיהוי מוקדם של סטייה ממהלך הריון תקין והפניית נשים שהריונן זוהה כהריון בסיכון לטיפול ומעקב במרפאות להריון בסיכון גבוה ו/או למסגרות טיפול מתאימות בהתאם לצורך.

לצערנו הרפואה הציבורית וגם הפרטית לא מצליחות בחלק מהמקרים והתוצאה היא קשה עבור אותן משפחות שנופלות בסטטיסטיקה המצערת הזו ונאלצות להתמודד עם תוצאות של ילוד מוגבל ונכה לכל החיים. זה משנה גורלות. זה משפיע על משפחות שלמות. ובחלק מהמקרים זה כואב כפליים בגלל הידיעה שאפשר היה להימנע מכך אם רק היו מתנהלים בצורה תקינה. 

רוב התביעה מוגשות כנגד הגורמים שעוקבים אחר ההריון, בקהילה, או בתחנות לאם ולילד, או במרפאות לסיכון גבוה.

כיום פזורות ברחבי המדינה למעלה מ- 1,000 תחנות לאם ולילד, בכל המחוזות, הנפות, השכונות העירוניות, הישובים הקטנים והקיבוצים.

התחנות מופעלות על ידי משרד הבריאות, קופות החולים והעיריות.

בחלק מהמקרים האישה ההרה מתאשפזת בבית החולים ולפעמים גם באשפוז עצמו יש לצוות המחלקה הזדמנות לזהות נתון שחורג מהנורמה ולמנוע הולדה בעוולה.

למנוע לידת עובר שיסבול מנכות לכל חייו שתשפיע עליו ועל משפחתו.

הגורמים שעוקבים אחרי הריונות הינם מנוסים מאוד אך לפעמים העומס, חוסר תשומת הלב, הצורה השבלונית שבה מבוצע המעקב, גורמים לתוצאות קשות ובמקרים אלו יש לבדוק אם היתה רשלנות.

אם אפשר היה לנהוג אחרת. אם צריך היה לנהוג אחרת. 

תהליך בדיקת תביעת רשלנות רפואית בהריון אצל עורך הדין

כיצד עורך הדין ידע אם קיימת עילת תביעה? אם מעקב ההריון היה תקין או פגום? אם הנזק נגרם בגלל רשלנות או בגלל סיבות אחרות?

זו לא חוכמה גדולה להגיש תביעה בכל מחיר. אבל מובן וברור שלבתי החולים יש את הידע ואת היועצים והם ידעו לזהות תביעת סרק שתגרור אחריה יחס מזלזל. ולכן עורך הדין חייב לנהוג באחריות גם כלפי עצמו וגם כלפי לקוחותיו ולצאת לתביעת רשלנות רפואית בהריון רק כשהיא מוצדקת.

המדיניות המוצהרת של משרדנו היא להגיש תביעה רק במקרים הראויים לאחר ששוכנענו כי היתה רשלנות בוטה שגרמה לנזק ברור. ולא בכל מחיר. איננו שוכחים לרגע שצוות הרופאים רצה וניסה לסייע לכם. לפעמים הוא כשל בגלל רשלנות. אבל לפעמים הוא כשל בגלל מגבלותיה של הרפואה. 

עו"ד מנוסה בדרך כלל יוכל  להעריך באופן ראשוני אם קיימת לכאורה עילת תביעה ואם הייתה סטייה מהנורמות שהיו מקובלות בתקופה הרלבנטית, לאחר שיעיין בכרטיס מעקב ההיריון. הערכה סופית תינתן לאחר התייעצות עם גינקולוג.

עוה"ד יאסוף את התיעוד ממעקב ההיריון הרלבנטי ורצוי גם שיאסוף תיעוד ממעקבי הריון אחרים של אותה היולדת על מנת ללמוד את דפוס התנהגותה.

מה כולל תהליך הבדיקה במשרדנו?

אנו נוהגים להתחיל מהסוף ולבדוק האם יש נזק חמור? האם הנזק הוא מהסוג שניתן לאבחן אותו בבדיקות במהלך ההריון? אילו בדיקות? ומה הסיבה שהבדיקות האלו לא בוצעו בהריון הנדון?

לדוגמא- במשפחה שבה יש פרט שסובל מתסמונת גנטית נדירה נצפה מהרופא שעוקב אחר ההריון לודא שאותה התסמונת הנדינה לא מופיעה גם בהריונות הבאים. נצפה מהרופא שעוקב אחר ההריון לשלוח אישה כזו ליעוץ גנטי.

דוגמא נוספת- בילוד שנולד עם מום מבני בגופו נשאל את עצמנו- האם המום הזה ניתן לזיהוי באולטאסאונד רגיל או בסקירה מורחבת?

באיזה שבוע להריון המום מתפתח וניתן לזיהוי? האם בהריון הספציפי בוצעו בדיקות אולטראסאונד ויצאו תקינות? האם דיסק האולטראסאונד בהישג יד? ואיך היו ההורים נוהגים אילו זוהה המום והיו ממליצים להם להפסיק את ההריון? 

כיום הנהלים מחייבים בין היתר
  • ביצוע בדיקות בסיסיות לגלוי מוקדם ככל האפשר של סטיות ומומים של העובר
  • בדיקות תקופתיות כלליות ומילדותיות
  • יעוץ והדרכה לאישה ולבני משפחתה לפני ולאחר הלידה. 
  • הנהלים מפרטים את הבדיקות המומלצות לביצוע בהתאם לגיל ההיריון.

עורך דין שעוסק בתחום רשלנות רפואית בהריון חייב לשלוט בחוזרי משרד הבריאות ובנהלים המקובלים שלפיהם גניקולוגים מנהלים את מעקבי ההריון.

משרד הבריאות מעדכן מעת לעת את הנחיותיו בכל הנוגע לטיפול באשה הרה במסגרת הציבורית וקובע סטנדרטים ראויים ומדיניות אחידה שמתעדכנת בעידן התקופה, בהתאם לעמדות מקצועיות הנמצאות בהסכמה ומקובלות על גופים כמו האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה והמועצה הלאומית למיילדות, נאונטולוגיה וגנטיקה.

נוהלי משרד הבריאות מחייבים לתעד ברשומה הרפואה את כל הפרטים הרלבנטיים ובניהם האנמנזה, תוצאות בדיקות, הפעולות שנערכו על ידי הרופא והאחות בתחנה לבריאות המשפחה, וקשר עם גורמים אחרים בקהילה.

לא פעם קיימים "חסרים רישומיים" בתיק מעקב ההיריון ואז נוצר הצורך להשלימם בראיות אחרות. במקרה כזה גרסת היולדת ובן זוגה יוכלו לשפוך אור על האירועים. על כן חשוב לפנות לעו"ד בשלב מוקדם כאשר הזיכרון מהאירועים עדיין "טרי".

משרדנו עוסק למעלה מ- 20 שנה בתביעות אלו שמהוות אחוז ניכר מתביעות הרשלנות הרפואית ואנו מוצאים את עצמנו לפעמים מכירים נהלים שאפילו הרופאים שכחו מקיומם.

רופאים שטרודים בעבודת היום יום לא תמיד יושבים להתרענן בקריאת נהלים וזה בדיוק הפתח להתרופפות ולהחמצה. את הנסיון שמצטבר בתחום הזה אי אפשר ללמוד ביום. גם לא בשנה.

הניסיון של עורך הדין הוא מתוך ארגז הכלים שהוא רכש במהלך שנים ארוכות של נסיון שבהן נתקל במקרים ועוד מקרים של רשלנות רפואית או ספק רשלנות. 

אם נפגעתם מרשלנות רפואית בהריון או אם יש לכם ספק בענין אל תהססו לפנות אלינו בכל התייעצות.

גם לסוגיה שלך יש מענה
להתייעצות עם עורכי הדין אנא מלא/י פרטים