מה הבירור שהמטופל צריך לעבור במיון?
בכל מקרה שמחשיד לאוטם מוחי יש חשיבות לבירור וטיפול מהיר:
- בדיקה ראשונה במיון (TRIAGE) שמאפשרת לזהות מקרים דחופים ולתעדף אותם.
- בדיקה נוירולוגית וגביית אנמנזה מפורטת מהמטופל- הם יש חסר נוירולוגי? סימני צד? שיתוק עצב הפנים? קושי בדיבור?
- הדמיה של כלי הדם במח (CT ומיד לאחר מכן CTA) תוך 25 דקות מהכניסה למיון כדי לחפש הוכחה לחסימה. מדובר במדד איכות שנקבע עוד בשנת 2013.
- בדיקת התאמת החולה לטיפול tPA לוריד
- בדיקת התאמת החולה לצנתור מח
- העברת המטופל בדחיפות למרכז רפואי שמבצע צנתורי מח, במקרי הצורך.
הטיפולים המוצעים לאוטם מוחי שאובחן במועד:
- טיפול תרופתי tPA לוריד להמסת הקריש, ניתן עד 4.5 שעות מהסימנים הראשונים
- צנתור מוחי לשליפת הקריש או המסתו או הכנסת סטנט
- חולה יכול להתאים ל- tPA וגם לצנתור, או רק לאחד מהם.
- חולה שאינו מתאים ל tPA הוא דוקא מועמד אופטימלי לצנתור כי זו הדרך היחידה לטפל בו.
מטרת הטיפול המהיר
- לחדש את זרימת הדם בעורק החסום
- להציל את רקמת המח מנזק האיסכמיה
- למנוע נזק נוירולוגי.
- להחזיר את המטופל לתיפקוד תקין
דוגמאות לתביעות שהגשנו בנושא
דוגמה ראשונה – המטופל התלונן ש"הרגיש סחרחורת ונפל על צד שמאל", הרופא לא הבין שהחולה נפל על צד שמאל בגלל אוטם מוחי מימין, הרופא התייחס למקרה כאל "חבלת ראש מנפילה" ונתן למטופל אופטלגין… רק כעבור שעות בוצעה הדמיית כלי דם מוחיים CTA שהדגימה חסימת עורק הקרוטיד, התברר שלא מדובר בסתם נפילה, אלא בשבץ שגרם לנפילה. וההבדל רב! במסגרת התביעה אנו טענו שהמטופל הפסיד את זמן הזהב לטיפול באוטם המוחי. אילו בוצע CTA במהירות בקבלת החולה היה המטופל עובר צנתור שהיה מונע את נזקיו הקשים.
דוגמה שניה – מטופל שהגיע למיון עם סימנים ברורים לארוע מוחי בינהם הפרעה בדיבור. רק כעבור שעה וחצי בוצע CT ובדיקת נוירולוג. רק אחרי 3 ימים בוצע CTA שהצביע על חסימת MCA. במסגרת התביעה אנו טענו כי האוטם הנרחב אובחן באיחור של 3 ימים ואילו אובחן וטופל במיון הנזק היה נמנע. בדיקת הנוירולוג במיון היתה מאוד חלקית ולא התייחסה כלל להפרעה בדיבור, הרופא התעלם מגורמי סיכון של המטופל לשבץ מוחי (יתר לח"ד לא מאוזן, ארועי TIA בעבר, שבץ ישן).
דוגמה שלישית – בחור צעיר שהתלונן על סחרחורת וכאבי ראש, האבחנה במיון היתה חשד לשבץ חולף TIA. בוצע CT שהדגים מפרצת של עורק בזלרי עם קריש פעיל. הוא שוחרר מהמיון בהמלצה לבצע הדמיה של כלי הדם המוחיים בקהילה. כעבור חודשיים בוצע CTA אך הפענוח היה שגוי – המפענח חשב שמדובר בטרשת עורקים ולא התייחס למפרצת שזוהתה בהדמיה הקודמת. רק כעבור חודש ימים כשהחמיר מצבו בוצע MRI והתברר שקיים אוטם מוחי בגובה המפרצת והחולה הוכנס לצנתור אך נותר נזק חמור. במסגרת התביעה טענו שמפרצת כזו בחולה צעיר חייבה MRI מיידי להערכת מצב רקמת המח ולאחר מכן טיפול בנוגדי קרישה וצנתור מוחי ושקילת הכנסת סטנט לתיקון העורק.
מתי איחור באבחון אוטם מוחי יכול לזכות בפיצוי על רשלנות רפואית?
- נגרם אוטם מוחי
- המקרה לא נוהל בדחיפות- איחור באבחון ובטיפול
- לא ניתן טיפול מציל חיים tPA או צנתור
- נשאר נזק חמור, מוטורי או הפרעה בדיבור.
לסיכום
התחושה שלנו כמשרד שמרכז תביעות רבות על אוטם מוחי שהתפספס שרופאים לא מספיק מודעים לכך!
קשה לקבל שרופא לא מבצע בדיקות פשוטות וזמינות שיכולות להציל חיים!
והתוצאה- נזקים חמורים וריבוי תביעות.
אנו סבורים שלכל חולה מגיע בירור ראוי ומהיר.
אנו סבורים שפרוטוקולים נכתבו בדם וצריך להכירם ולקיימם.
התייעצות ראשונית ללא עלות או התחייבות