רשלנות רפואית באבחון התקף לב

הפרוטוקול הרפואי במקרה של חשד לארוע לבבי כולל ביצוע בדיקת א.ק.ג. ובדיקת דם לאינזימי לב-  פעמיים ובהפרש זמנים בינהם.

למה חשוב לבצע פעמיים?

מכיוון שנזק לשריר הלב נותן את אותותיו בהדרגה, עם הזמן שחולף, ולכן בכל חשש לארוע לבבי יש להשאיר את החולה להשגחה ולבצע בדיקות חוזרות כעבור זמן.

ישנן הנחיות של איגודים בארץ ובעולם שמחייבות השגחה של כמה שעות אחר חולים אלו וחשוב לבדוק בכל מקרה אם נשמרו ההנחיות.

אבחנה מהירה ובזמן היא קריטית ויכולה לעשות את ההבדל ולהציל את החולה. 

מתי פספוס התקף לב יכול להיחשב כרשלנות רפואית?

• אם לא בוצעו שתי בדיקות א.ק.ג
• אם לא בוצעו שתי בדיקות דם (אינזימי לב)
• אם החולה שוחרר מהר מדי 
• אם החולה לא נשלח להמשך בירור 
• אם צנתור לבבי (שלא בוצע) יכול היה להציל את החולה
• אם הרופא לא שאל על עבר משפחתי של התקפי לב (חשוב מאוד)

התחושה שלנו כמשרד שמרכז תביעות רבות על התקפי לב שפוספסו היא, שהיד קלה מדי על ההדק.

קשה לקבל כשהרופא בוחר שלא להשתמש באמצעים זולים פשוטים וזמינים שמאפשרים כיום אבחון התקף לב בזמן ובקלות. 

נראה כי בגלל שמדובר בתלונות שגרתיות מאוד, הרופא בוחר לשלוח רק את ה"חולים הקלאסיים" שעלולים לפתח התקף לב להמשך בירור (המבוגרים, או עם גורמי סיכון) וכך מתפספסים להם חולים אחרים. 

והתוצאה היא – ריבוי תביעות בתחום זה על התקפי לב שפוספסו. 

אנו סבורים שלכל חולה מגיע בירור ראוי, ואסור לפתח אדישות או חוסר ערנות כלפי פלח חולים אחד על חשבון השני.