כשאנחנו פונים לרופא בקהילה התלונה הראשונה שלנו היא שמכוונת אותו.
אם נתלונן על כאב ביד הוא יערוך בדיקה קלינית ליד ובדרך כלל ישווה ליד הבריאה.
אם נתלונן על חבלות באיברי גוף שונים הוא יערוך בדיקה קלינית לכל האיברים עליהם נתלונן.
לאחר בדיקתו אם ישאר ספק לשבר עליו להפנות לצילום.
איזה צילום?
בדרך כלל הרופא ילך מהקל אל הכבד:
תחילה צילום רנטגן פשוט, אם עדיין יש ספק או ממצא חריג הרופא ימשיך ויפנה אותך למיפוי עצמות,
ולבדיקות מתקדמות יותר CT או MRI לפי הצורך.
ככל שמטפלים בשבר מוקדם יותר, הסיכוי להחלים ממנו עולה.
הסיכון באבחון מאוחר של שבר הוא חמור:
- איחוי השבר בזווית
- חיבור לא אופטימלי של השבר
- פגיעה בטווח התנועות ובתפקוד
- סיכויי ריפוי מופחתים
- צורך בניתוח מורכב יותר לחיבור מחדש של השבר העמדה נוחה
אפשר יהיה לטעון כלפי הרופא את הטענות הבאות – לפי העניין:
- הרופא לא ערך בדיקה קלינית לאיבר עליו התלוננתי
- הרופא ערך בדיקה קלינית ולא שלח אותי לצילום רנטגן
- הרופא שלח אותי לצילום רנטגן אך החמיץ את השבר שנצפה בצילום
- הרופא לא הפנה לבירור מעמיק יותר כגון מיפוי עצמות או CT או MRI
- הרופא הפנה לבירור מעמיק יותר אך לא עקב אחר קבלת תוצאותיו
- הרופא זיהה שבר אחד אך החמיץ שברים נוספים אחרים
יחד עם זאת, חשוב להדגיש שלא כל החמצה היא רשלנות ולפעמים מדובר ב"טעות סבירה", "טעות שאינה רשלנות".
חשוב להתרשם עד כמה בולטת הרשלנות במקרה הפרטי שלך?
עו"ד שעוסק בתחום הרשלנות הרפואית יבחן את השקולים הבאים:
- עד כמה חובבני או רשלני היה הטיפול?
- בכמה זמן התעכבה האבחנה הנכונה?
- האם האיחור באבחנת השבר הזה שינה לרעה את מצבך?
- האם האיחור באבחנת השבר פגע בסיכוייך להחלים מהשבר?
- האם הנזק נובע מהשבר או מהאיחור בטיפול בו?
הפיצוי מחושב לפי גובה הנכות שנשארה בגלל האיחור באבחנת השבר, וזאת במקרה שהתביעה התקבלה.
הפיצוי העיקרי משולם בעבור עוגמת נפש, והפסדי שכר בעבר, הפסדי שכר שעשויים להיגרם בעתיד, ועוד הוצאות שונות עבור טפולים רפואיים, הוצאות נסיעות מוגברות.
רוב הפיצוי נקבע בהתאם לנוסחאות מקובלות.
שאל את עצמך את 3 השאלות הבאות:
- האם נגרם איחור ברור באבחנת השבר?
- האם האיחור באבחנה פגע באפשרויות הטיפול או בסיכויי הריפוי?
- האם נשארה מגבלה קבועה? (ולא חולפת)
אם השבת "כן" לכל 3 השאלות הללו – צור איתנו קשר בטופס מטה:
