חולים במהלך אשפוז הם אוכלוסיה שנמצאת בסיכון יתר מכיוון שהם הגיעו לבית החולים בשל חולי מסויים.
לנפילת חולה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת למשל כאשר בעת הנפילה החולה נחבל בראשו וספג פגיעה משמעותית, או נפילת חולה מבוגר הוא מלכתחילה בסיכון יתר.
חשוב מאוד שצוות בית החולים יהיה ערני ויבצע הערכה מקיפה בקבלת החולה על מנת להעריך האם החולה בסיכון לנפילה. לפעמים הסיכון לנפילה נובע מגיל החולה (חולה מבוגר ונוטה ליפול), ולפעמים הוא נובע מהסיבה שבגללה אושפז (למשל סחרחורת או חוסר שיווי משקל או המוגלובין נמוך) ולפעמים ממחלות רקע מהן סובל החולה.
הצוות הרפואי והסיעודי מעריך את הסיכון לנפילה בקבלת החולה לאשפוז ובמידה הצורך נותן הנחיות ספציפיות כגון- מעקב תכוף, איסור לרדת מהמיטה, מעקה למיטה שימנע נפילה, שהיית בן משפחה צמוד לצד החולה וכדומה.
דוגמא לתביעה שכזו היא המקרה של המנוחה קולסקי פנינה ז"ל שהגיעה לאשפוז בבית החולים איכילוב שם התלוננה על כאבים בחזה שמאל, הוחלט לטפל בה בתרופה שנקראת נורמיטן (חסם בטא) למרות הדופק הנמוך של החולה. בהמשך, כשהתלוננה על חולשה הופסק השימוש בתרופה אך עדיין התרופה הייתה פעילה בדם. במהלך האשפוז היה אירוע אחד של אובדן הכרה, וכעבור זמן, פנינה קמה ממיטתה לבדה, פנתה לתחנת האחיות ושם התעלפה. כתוצאה מהנפילה היא נחבלה בראשה, נגרמה לה פגיעה קשה בחוט השדרה ומאז הייתה משותקת עד לפטירתה בחלוף שנתיים וחצי בהם סבלה והתייסרה. ביהמ"ש קבע שבגלל מצבה, הדופק הנמוך שלה, השפעת התרופות ושילובן, היא נפלה. עוד נקבע כי לאחר ארוע אובדן ההכרה ראוי היה לאסור עליה לרדת מן המיטה והעובדה שזה לא נעשה היא הרשלנות ולכן יש לפצות את יורשיה בסכום של 400,000 ₪ זאת בעיקר בעבור נזק לא ממוני (250,000 ₪) וכן הוצאות האשפוז והעזרה בשנתיים וחצי עד לפטירתה. (שלום – ת.א. 9837/07).
כמובן שבכל מקרה לגופו יש לחשב את הנזק לפי נוסחאות וכללים נהוגים שמתחשבים בגיל החולה, מצבו הבסיסי, האם עובד או לא עובד, ועד כמה סבל עקב הארוע ומה הנכות הצמיתה שנותרה לו.
רוצים לדעת האם המקרה שלכם מהווה רשלנות רפואית ברת פיצוי? לבדיקת סיכויי התביעה פנו אלינו עוד היום להתייעץ בעניינכם.