תחום הרשלנות הרפואית דורש ידע ספציפי בחקיקה ובפסיקה הרלבנטיים ומחייב היכרות מעמיקה בתחומי רפואה ומשפט. תחום זה נחשב "נישה" השמורה רק למי שמבין בה. עורך דין שאינו מבין בתחום זה ואין לו הנסיון והמיומנות הדרושים כדי להתמודד עם ניהול תיק רשלנות רפואית ראוי שלא יקח על עצמו מטלה זו. בבחירת עורך דין לטפול בתביעת רשלנות רפואית חשוב לברר על נסיונו של עורך הדין לפני ההתקשרות עימו.
שלבי ניהול התביעה
תביעת רשלנות רפואית מתגבשת לאחר מספר שלבים מקדמיים: תחילה יש להזמין את המסמכים הרפואיים הרלבנטיים (דבר הכרוך באגרות), לאחר מכן יש להעביר המסמכים הרפואיים בצירוף סיפור המקרה אל מומחה/ מומחים רפואיים בתחומים הרלבנטיים ולהתייעץ עימם בנוגע לקיומה של עילת תביעה. לאחר קבלת חוות דעת רפואית המבססת רשלנות רפואית ניתן להגיש את כתב התביעה לביהמ"ש וההליך "יוצא לדרך".
תביעת רשלנות רפואית שאינה מגובה בחוות דעת רפואית דינה להידחות על הסף. טענה לרשלנות רפואית נחשבת טענה חמורה המטילה דופי ברופא, על כן החוק מחייב לבסס אותה בחוות דעת רפואית. רצוי שלא להגיש התביעה בטרם התקבלה חוות דעת רפואית המבססת אותה, למעט במקרים שאין ברירה (התיישנות קרובה).
גם העיתוי שבו יש להתחיל לטפל בתביעה חשוב. לעיתים הלקוח מצפה מעו"ד לפעול מייד לאחר קרות המקרה על אף שמצבו טרם התגבש. מובן כי כל עוד המצב אינו סופי ו/או צפויות התפתחויות במצבו של הלקוח מוטב להמתין עד לגיבוש הנזק הסופי והתייצבות המצב. עם זאת בהחלט חשוב לפנות לעו"ד משלב מוקדם על מנת שינחה את הלקוח איך ומתי לפעול.
בחירת המומחה הרפואי שאליו פונים הינה אחת מנקודות הציון החשובות ביותר בניהול תביעת רשלנות רפואית. עו"ד מנוסה ידע לבחור מומחה שהינו לא רק איש מקצוע טוב בעל נסיון רפואי ומעמד אלא גם בעל נסיון מדיקולגאלי עשיר שידע בבוא הזמן להציג את עמדתו הן בחוות הדעת והן בעדותו בצורה נהירה וברורה תוך ביסוס הדברים בספרות רפואית ובפרקטיקה הנוהגת בפועל. כמו כן חשוב לבחור מומחה שאינו מצוי בקשרי עבודה עם הרופא הנתבע ושאינו מצוי בניגוד אינטרסים. לאור התפתחותו של מדע הרפואה שהוא דינמי ומשתנה עם הזמן, רצוי לבחור מומחה שהוא פעיל או מומחה שהיה פעיל במועדים הרלבנטים לתביעה ולא מומחה ששנים לא עסק בתחום מומחיותו ומצוי מרחק רב מהפרקטיקה הנוהגת.
בחירת מומחה לא מתאים יכולה להוביל לחולשה של ממש בהליך, עד כדי דחיית התביעה בסופו של דבר. השופט היושב לדין שומע את מומחי הצדדים ויצטרך לבחור את דעתו של מי מהמומחים הוא מאמץ. הבחירה תעשה בדרך כלל לפי הרושם שתותיר חקירת המומחה בפני ביהמ"ש. יש מומחים שדעתם נדחתה פעם אחר פעם בבתי המשפט אך הדבר אינו עוצר בעדם להמשיך ולתת חוות דעת חסרות בסיס לכל דורש. עורך דין מנוסה שעוקב אחר הפסיקה המתפרסמת ידע מראש שלא לפנות למומחה כזה.
עלות חוות דעת רפואית נע בין 5,000 ₪ ועד 20,000 ₪, תלוי בגורמים שונים כגון בתחום המומחיות, בוותק, במעמד המומחה ועוד. עורך הדין יידע את הלקוח בדבר העלות הצפויה ויקבל אישורו מראש. הלקוח נושא בהוצאות חוות הדעת, כמו גם ביתר ההוצאות הכרוכות בטיפול בתיק (בעיקר אגרת הגשת התביעה ואיסוף חומר רפואי). אך ההוצאה העיקרית והמשמעותית ביותר בניהול תביעת רשלנות רפואית היא ההוצאה בעבור חוות הדעת הרפואית.
לאחר שנבחר המומחה המתאים, ונתן דעתו למקרה, היה ויתברר כי אין עילת תביעה כי אז יסתיים הטיפול בתיק. במקרה כזה הלקוח לא ישלם שכר טרחה אלא רק את הוצאות הייעוץ עם המומחה (בין 1,500 ₪ – 3,000 ₪).
היה והייעוץ הרפואי יעלה שישנה עילת תביעה, יכין המומחה חוות דעת רפואית, ואז יתפנה עורך הדין לניסוח כתב התביעה ולהגשתו לביהמ"ש. גם שלב ניהול ההליך בביהמ"ש וחקירות המומחים דורש נסיון רב ומיומנות למען הפקת המצופה מהחקירה.
לאחר תום שלב חוות הדעת הרפואיות, בדרך כלל הצדדים ישוחחו בניהם ויחליטו כיצד בדעתם להתקדם. אפשרות אחת היא להתקדם לשמיעת העדים ויתר הראיות ולקבל פסק דין מביהמ"ש שמכריע את גורל התביעה לצד זה או אחר. אפשרות שנייה היא ניסיון פשרה על דרך של הגשת תחשיבי נזק לביהמ"ש וקבלת הצעת פשרה מביהמ"ש שמשקפת את סיכויי התביעה להתקבל ואת הנזק שנגרם. אפשרות שלישית (ומאוד מקובלת בשנים האחרונות) היא לפנות להליך של גישור בפני מגשר בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית שייתן הוא הצעת פשרה.
הצעת פשרה שניתנת על ידי ביהמ"ש/ מגשר אינה מחייבת, אלא אם שני הצדדים רוצים בה ומביאים אותה לאישור בימ"ש. שכר הטרחה הנהוג בתיקי רשלנות רפואית, הוא אחוזים מתוך הפיצוי המושג ללקוח בסוף הטיפול, ורק במקרה של זכייה.