רשלנות מקצועית של מוהל

צוות משפטי מנוסה מוכן לסייע

מתי נזק שנגרם בברית מילה מזכה בפיצוי מהמוהל?

מה נחשבת לרשלנות של מוהל?

התייעצו עם עורך דין רשלנות רפואית לבדיקת סיכויי התביעה או המשיכו לקרוא כדי להבין את המקרה הספציפי שלכם לעומק.

טקס ברית המילה מהווה מזה אלפי שנים את "אות הכניסה" של יהודי לקולקטיב הלאומי, לעם היהודי, מדובר בקונצנזוס שהופך את טקס המילה לטקס רווח ומקובל, ללא קשר לאמונה דתית או שמירת מצוות.

טקס ברית מילה, כמו כל פעולה כירורגית, "קטנה ככל שתהיה", אינו חף מסיבוכים, ביניהם:

  • דימום
  • כריתת עור ביתר או בחסר
  • זיהום
  • אצירת שתן
  • כיפוף הפין (chordee) 
  • היווצרות ציסטה
  • בצקת לימפתית
  • נצורים (fistulas)
  • נמק
  • פגיעה בקצה הפין ו/או בשופכה עד-כדי יצירת היפוספדיאס ואפיספדיאס (תזוזה של פתח השופכה למטה או למעלה ממקומה הטבעי).

כאשר מדובר בנזק קל כמו דימום יתר שחולף, ברור שאין טעם לתבוע.

כאשר מדובר בנזק חמור יותר יש לבחון אם הוא נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית של המוהל בביצוע הברית.

עורך הדין אליו תפנה יבחר להתייעץ עם מוהל ו/או אורולוג כדי לבחון ההצדקה בהגשת תביעה.

התביעה המפורסמת ביותר בנושא היא התביעה כנגד ניסים זאב שהתגלגלה עד לפיתחו של ביהמ"ש העליון.

באותו מקרה, לאחר ברית-מילה התפתח באיבר המין של התינוק תהליך של נמק שהתקדם עד למצב של נשירת שני-שלישים מן האיבר. נקבע כי המוהל לא הפנה את ההורים לרופא לאחר הברית חרף תופעות חריגות שהופיעו ולכן התרשל:

המוהל מוחזק כבעל כושר להבחין בהתפתחות חריגה במצבו של התינוק,

המופיעה בעיקר סמוך לאחר הברית או שתשומת-לבו מופנית אליה בימים הקרובים שלאחר מכן.

חובתו במקרה כזה היא להפנות את הורי התינוק בדחיפות לרופא. ולא לאבחן את מצבו של התינוק ולטפל בו בעצמו.

חובתו היא להימנע מניסיון אבחון וממתן טיפול.

עליו אף להסביר להורים כי אבחון מצבו של התינוק והטיפול בו הם עניין לרופא, וכי לו עצמו אין הכישורים – והוא אף מנוע על-פי הדין – לעשות את.

הפיקוח על מוהלים

ברית המילה מבוצעת בעולם בגילאים שונים, ע"י רופאים ושאינם רופאים, בשיטות שונות.

בארצנו, כידוע רוב הבריתות מבוצעות ע"י מוהלים. שיעור הסיבוכים שלאחר ברית בארצנו נדיר ולפי הספרות אין הבדל משמעותי בשימוש בשיטות השונות ובין מבצעיהן (מוהלים או אנשי רפואה).

לא פעם נשמעות טענות לגבי הכשרת מוהלים, הצורך לפקח עליהם, הצורך לפקח על המיכשור בו הם עושים שימוש, ממש כמו הפיקוח שנעשה בתחום הרפואה, ואף מועלות הצעות חוק מעת לעת בקשר לכך.

ואולם כיום  מילה נחשבת אקט דתי פולחני ולא רפואי ולכן נושא הפיקוח על מוהלים אינו מסודר בחוק אלא הוא מוסדר על ידי מנגנון רישוי וולטנרי, המוהל עובר תהליך של הסמכה ואם הוא עובד בתנאים שקבעה הרבנות הוא מקבל רשיון מהרבנות לעסוק בתחום.

למרות שזה מנגנון וולנטרי, והיות שרשימת המוהלים מתפרסמת, רוב המוהלים מעוניינים להיות כלולים ברשימה ולכן פועלים להסדרת רשיונם.

התוצאה- הילודים הנימולים ימצאו עצמם לעיתים מול מוהל שאינו מבוטח, גם כשהמוהל פועל ודואג לעצמו לביטוח- הקושי נובע מכך שחברות הביטוח לא ששות לבטח מוהלים ואם הן מסכימות לבטח הן מגבילות את סכום הביטוח, על כל המשתמע מכך.

איך יקבע ביהמ"ש אם מגיע פיצוי?

השיקולים שישפיעו על גובה הפיצוי הם מגוונים.

ביהמ"ש ישאל את עצמו מה הנזק שנגרם? האם לילד צפויים קשיי פוריות? קשיים בהקמת משפחה? התמודדות לא פשוטה עם נכותו?

האם ידרשו נתוחים לצורך שיפור המצב? מה סיכויי ההצלחה של נתוחים אלו? האם הנזק הוא קוסמטי בלבד או גם תפקודי? האם התחושה או ההנאה המינית צפויים להיפגע?

אירוע הברית אינו מתועד- דבר שמקשה על המוהל בתביעה נגדו

בשונה מהנהוג בעולם הרפואה שם מתעדים בכתב כל הליך רפואי, בברית מילה לא נוהגים המוהלים לתעד את מהלך ברית המילה.

התוצאה היא שבחלוף הזמן המוהל יתקשה לזכור את האירוע ואת פרטיו, ולעיתים המשמעות היא- קבלת גרסת התובעים (ת.א. 1597/97).

לכן במקרים כאלה חשוב להניע את תהליך התביעה מוקדם ככל האפשר.

רשלנות רפואית של מוהל - פסקי דין

נסקור להלן נזקי ברית מילה, חמורים יותר וחמורים פחות ונבחן מה הסכומים שנפסקו.

במקרה אחד, הפיצוי שנפסק) בראש נזק "כאב וסבל" הועמד על 500,000 ש"ח. נקבע שם שלא צפויים קשיי פוריות או קשיים בהקמת משפחה אך צפויה התמודדות לא פשוטה עם המצב (כאמור אובדן שני שליש מהאיבר), לאחר בגרותו יתכן שיזדקק לנתוח מורכב ולהשתלת תותב, בכל מקרה תחושתו והנאתו יהיו פחותות (ע"א 99 / 2055).

במקרה אחר נקבע שהמוהל התרשל כשלא בדק את הנימול לפני ברית המילה וכשהניח חבישה לוחצת לאחר הברית דבר שהוביל לנשירת העטרה ולצורך בשני נתוחי תיקון ושחזור. הפיצוי שנפסק- 1,180,000 ₪ (850,000 ₪ מתוך סכום זה נפסק עבור "כאב וסבל", היתר עבור ראשי נזק אחרים) (ת.א. 303/03).

במקרה נוסף דובר בעודף עורלה לאחר ברית באופן שנראה היה כאילו הילד לא נימול. הילד נאלץ לעבור נתוח להסרת העורלה. ביהמ"ש קיבל את התביעה וקבע שבגלל המילה הכושלת נכרת עור העורלה בחסר דבר שהצריך נתוח מתקן להסרת העור העודף. הפיצוי שנפסק- 50,000 ₪ (ת.א. 815/04).

תביעה נוספת כנגד מוהל – התקבלה, לאחר שהמוהל גרם לחתך באיבר המין של הילד, הילד הטיל את מימיו דרך שני פתחים (אחד מהם הוא החתך) ונזקק לכמה נתוחי תיקון (ת.א. 1597/97).

 

לסיכום

נזק כתוצאה מברית הוא נדיר, אך כשהוא קורה יש לבחון אם ניתן היה להימנע ממנו. מומלץ להתייעץ עם עו"ד אם יש עילה וכדאיות בהגשת תביעה.

גם לסוגיה שלך יש מענה
להתייעצות עם עורכי הדין אנא מלא/י פרטים