תאונות רבות מתרחשות באופן בלתי צפוי כאשר הנפגע צועד לתומו ובאופן פתאומי נופל במכשול/ בור במדרכה, או עקב הבדלי גובה פתאומיים, נתקל בזכוכית שקופה לחלוטין ובלתי מסומנת במדבקות, ועוד כהנה וכהנה מקרים.
בעל מקרקעין אשר "מזמין" את הציבור לעבור בשטחו חייב להוביל את הציבור בדרך בטוחה ולשמר את המקרקעין במצב תקין כדי שהעוברים והשבים יצאו ללא פגע.
אם יתברר שבשטחו ישנן סכנות בלתי סבירות והוא לא נקט באמצעי זהירות סבירים כמו גידור המכשול/ הצבת שלט/ תאורה מתאימה הרי שביהמ"ש יראה בכך "סכנה בלתי סבירה" ויחייב את בעל המקרקעין לפצות בגינה.
תביעות נזיקין רבות מוגשות כנגד עיריות על מכשולים המצויים בשטחן. הרשות המקומית אחראית על תחזוקה תקינה של הדרכים והמדרכות שבתחום שיפוטה. סעיף 235 לפקודת העיריות קובע כי העירייה תדאג לתיקונו, ניקויו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט.
הפסיקה קבעה שאין לצפות לעוברי אורח בערים שיהלכו כשראשיהם מושפלים ועינהם בקרקע כדי להימנע ממהמורות ומכשולים ברחובה של עיר. אין זו דרכם של בני אדם ואף בעל המקרקעין אינו יכול לצפות שכך ינהגו העוברים והשבים. אחריותו של מי שנתן את המכשול היא דווקא כלפי מי שלא התבונן. עם זאת חשוב לציין שלא כל מהמורה קטנטנה תוביל לחיוב הרשות המקומית בפיצוי אלא רק אם מדובר בסכנה בלתי סבירה כאמור.
ביהמ"ש ישאל את עצמו את השאלות הבאות:
- האם אדם מן הישוב יכול היה לצפות מראש- בקווים כלליים- את שאירע בפועל? ("מבחן הצפיות")
- האם הרשות המקומית ידעה או יכלה לדעת על הבורות והמכשולים שבשטחה ופעלה למנוע את הסכנה?
- האם הוצבו שלטים המתריעים מפני הסכנה הצפויה? (אמצעי יעיל וזול)
- האם מדובר במכשול ממשי או במכשול המצוי באופן טבעי בתוך נוף טבעי של סלעים ואבנים?
כמו כן ביהמ"ש יבחן האם יש מקום להטיל על התובע "אשם תורם"? האם ידע על הסכנה ובכל זאת הסתכן מרצון? ככל שיתברר שהניזוק לא גילה זהירות ו/או לקח סיכונים מיותרים, הרי שהאשם התורם שיוטל עליו יהיה גבוה יותר והפיצוי יהיה נמוך יותר.
הצלחת תביעות מדרכה תלויה כמובן בנסיבות העובדתיות של כל מקרה ומקרה.
עוה"ד המטפל יצטרך לתשאל היטב את הלקוח באשר לנסיבות התאונה והעדים שהיו במקום, גרסאותיהם ויתר הראיות הרלבנטיות, ועל יסוד כל אלו ניתן להעריך את סיכויי התביעה ולשקול כדאיותה.
ריכזנו עבורכם כמה תמונות של מכשולים בהם נתקלו לקוחות משרדנו, מרצף הסיפורים תוכלו לקבל תמונה כללית ולהתרשם מה נחשב "מכשול" חמור מספיק שמזכה בפיצוי, ומהו מכשול קל שלא מזכה בפיצוי.
לקוחת משרדנו הגיעה לאמפיתיאטרון בבית שאן להופעה של שלמה ארצי במסגרת פסטיבל בית שאן, כשחיפשה מקום ישיבה היא "צנחה" לתדהמתה לתוך באר עתיקה שעומקה מטר. באר זו אשר לא הייתה מגודרת היוותה מכשול ברור אשר לא ניתן היה לזהות אותו בתנאי החשיכה והעומס ששררו במקום. סביב הבאר ישב קהל רב מבלי שאיש מהמאבטחים מנע זאת והתובעת לתומה פנתה לחפש מקום ישיבה בתוך ההמון ולא העלתה על דעתה כי במרכזו של הקהל מצוי בור.
בעקבות הנפילה הנפגעת שברה את האגן ונותרה לה נכות בשיעור 10% בממוצע. הוגשה תביעה כנגד עיריית בית שאן וכנגד רשות הטבע והגנים והסתיימה בפשרה בגובה 204,000 ש"ח.
להלן תמונה של הבור אליו נפלה התובעת:
לקוחה אחרת של משרדנו רכבה על רולרס בשעת ערב בפארק עירוני המיועד לרכיבה. שורשי העצים הרימו את השביל הסלול באופן שנוצרה בליטה גבוהה ומרשתנו הועפה מהשביל ושברה את רגלה. הצלחנו להוכיח שבפארק המיועד לרכיבה על הרשות המקומית להקפיד שלא יהיו מכשולים המהווים סכנה לרוכבים. רק לאחר התאונה הציבה הרשות המקומית במקום שלט האוסר רכיבה ברולרס במתחם הפארק.
להלן תמונה של המכשול:
לקוחה אחרת של משרדנו נפלה בסמוך לביתה בשעת ערב.
התברר שקבלן שעסק בתיקון התשתיות באזור הוציא את אבני המדרכה לצורך העבודה ובסוף יום העבודה לא טרח להחזירן למקומן ואף לא טרח לגדר את האזור או להציב שלט אזהרה. התביעה הוגשה כנגד הקבלן שביצע העבודה בשטח וכנגד הרשות המקומית.
להלן תמונה של המכשול: