נזיקין

צוות משפטי מנוסה מוכן לסייע

איך נערכים באופן יעיל לתביעות בנושא נזקי גוף? באילו מקרים ניתן לתבוע פיצוי? מה דורש בית המשפט לשם הוכחת הנזק? כיצד נקבעים הפיצויים?

כל מה שצריך לדעת על תביעות נזקי גוף

דיני הנזיקין נשענים על ההבנה שהחיים בקהילה מצריכים תלות הדדית וריסון אינטרסים כדי להתחשב בזולת, כך דיני הנזיקין קובעים את המותר והאסור, האסור נחשב ל"עוולה" ומזכה בפיצוי.

 

תביעות נזיקין נולדות מתוך אירועים יומיומיים המתרחשים סביבנו, דוגמאות:

  • אדם הלך בדרכו ולפתע מעד בבור פתוח במדרכה
  • אדם נתקל בערימת עיתונים מחוץ לסופרמרקט כשכל החוטים שכורכים אותה פתוחים
  • אדם שנכנס לחצר שכנו והכלב התנפל עליו וגרם לו לנזקים

 

 

אירועים מסוג זה מקימים עילה להגשת תביעות נזיקין כלפי מי שאחראי לנזק-  המזיק וגם כלפי חברת הביטוח שלו אם יש כזו: 

  • העירייה שלא תיקנה את המדרכות שבתחומה
  • הסופרמרקט או העיתון שלא דאג להצבת ערימת העיתונים במקום בטוח יותר
  • בעל הבית אשר לא קשר את כלבו או שלא שם שלט אזהרה מפני הכלב שבחצרו.

המשותף לכל הארועים האלו הוא שאירע נזק בשל רשלנותו של מזיק שיחוייב בפיצוי.

 

דיני נזיקין מוסדרים בפקודת הנזיקין והם מסדירים את סוגי העוולות אשר מקימות עילה לתביעה, למשל: 

  • רשלנות
  • הפרת חובה חקוקה 
  • עוולת התקיפה
  • כליאת שוא
  • הסגת גבול
  • נזקים שנגרמו מאש
  • נזקים שנגרמו מדבר מסוכן
  • נזקים שנגרמו מחיה/ מכלב
  • מטרד לציבור או ליחיד 

 

מהצד השני, דיני הנזיקין גם מסדירים את ה"תרופות" במקרים שנעשתה בישראל "עוולה", כך גם אם המזיק גרם לנזק בשוגג אך מתוך רשלנות הוא יחוב בפיצוי.

 

אין כמעט אדם שלא נגרם לו נזק בנסיבות דומות לאלו המתוארות מעלה ואולם השיקול אם להגיש תביעת נזיקין מתבסס גם על עצם קיומה של אחריות מצד מזיק כלשהו וגם על גודלו של הנזק שנגרם.

מטרת דיני הנזיקין: להשיב המצב לקדמותו, לרפא ולתקן

דיני הנזיקין המסורתיים לא באים להעניש את המזיק אלא לפצות את הניזוק, כלומר הם נשענים על בסיס מרפא ומתקן ומטרתם העיקרית היא לתת תרופה כלכלית, לפצות את הניזוק על הנזק שסבל, באופן שיעמיד אותו באותו מצב שלפני מקרה העוולה, ככל הניתן.

החריג בדיני נזיקין: פיצויים עונשיים

לעיתים רחוקות בלבד בתי המשפט ינקטו בענישה שמטרתה הרתעתית, על ידי חיוב המזיק לא רק בפיצוי אלא גם ב"פיצויים עונשיים" לשם הרתעה. רציונל זה אינו פשוט ואינו מובן מאליו במשפט האזרחי, אך יוצדק במקרים חמורים במיוחד כביטוי לסלידתה של החברה מהתנהגותו של המזיק. מטרה זו בדרך כלל מושגת בהליך הפלילי ושם הוא מקומה הטבעי ורק לעיתים נדירות ננקטת גם בהליך האזרחי.

איך מחשבים את גובה הפיצוי שיש לפסוק?

בדיני נזיקין (נזקי גוף) נהוג לתבוע על "ראשי נזק" שונים הכוללים בין השאר:

  • הפסדי שכר לעבר
  • הפסד כושר השתכרות לעתיד
  • כאב וסבל
  • קיצור תוחלת חיים (אם נגרמה כזו)
  • עזרת הזולת
  • הוצאות רפואיות
  • נסיעות יתירות
  • התאמת דיור 
לצורך הוכחת הפסדי השתכרות

רצוי להגיש תלושי שכר של הניזוק, תעודות מחלה המצביעות על תקופות ההעדרות, אם נוצלו ימי מחלה שצבירתם מזכה בפיצוי בעת פרישה למשל אזי כדאי להגיש את הסכם העבודה/ ההסכם הקיבוצי ממנו זה נובע, אם היו צפויות תוספות שכר כלשהן יש להוכיח גם אותן.

 

כאשר מדובר בתביעת נזיקין של קטין בדרך כלל ביהמ"ש יחשב את הפסדיו לפי השכר הממוצע במשק X אחוזי הנכות שנקבעו.

 

כאשר מדובר בתביעת נזיקין של בגיר ניתן ביתר קלות לבחון את ההפסד שנגרם לו בפועל תוך השוואת שכרו לפני הארוע לשכרו לאחר הארוע. אם למשל אדם חזר לחצי משרה ועקב כך שכרו ירד במחצית יוכל להוכיח זאת באמצעות התלושים. אם לא נגרם כל הפסד בפועל אך יש לניזוק נכות צמיתה לכל חייו, עדיין נהוג לפסוק לו סכום גלובלי כלשהוא שיבטא את האפשרות שבעתיד יגרמו לו הפסדים כלשהם למשל כתוצאה מהעדרות ממקום העבודה.

לצורך הוכחת הוצאות רפואיות

הוצאות שנגרמו בעבר הרי שניתן לתמוך אותן בקבלות. אם מדובר בתרופות שנרכשו  ניתן לגשת לבית המרקחת ולקבל פלט של כל התרופות שנרכשו במסגרת קופת החולים וכך להוכיח את הרושם הכללי של ההוצאה השנתית בעבור תרופות. הוצאות העבר יוכלו לשמש אינדיקציה להוצאות העתיד. ישנן הוצאות שיש להן כיסוי על ידי קופות החולים ועליהן לא מפצים אלא רק על אותן הוצאות שיוצאות ישירות מכיסו של הניזוק. ישנם אביזרים רפואיים שמשרד הבריאות משתמש ברכישתם כגון כסא גלגלים. שוב, הפיצוי יבטא רק את החלק שאינו מכוסה ואינו מוחזר לניזוק.

לצורך הוכחת כאב וסבל

הפיצוי בעבור כאב וסבל נפסק בהתחשב בכאבו וסבלו הגופני והנפשי של הניזוק הספציפי ובהתחשב בנסיבותיו האישיות. מדובר בפיצוי שנתון להערכת בית המשפט, הנעשית על פי מכלול מרכיבים, וביניהם טיבו של הנזק, השפעתו על אורח חייו של הנפגע, האינטנסיביות של הכאב ומשכו, הסבל הסובייקטיבי שעובר עליו ועוד.

אדם שמאושפז לעיתים תדירות יוכל להגיש את סיכומי האשפוז או פלט המעיד על תאריכי האשפוזים ומשכם.

אדם שסובל כאבים יוכל להוכיח אילו תרופות הוא נוטל דרך קבע כנגד הכאבים. ביהמ"ש ישמע את העדויות ויתרשם מגודל הכאב והסבל ויפסוק סכום פיצוי על פי שיקול דעתו. כך עשוי להיות שעל מקרה דומה שני שופטים שונים יפסקו סכומים שונים למרות שיש דמיון בין המקרים. יש שופטים שידועים בפסיקותיהם הגבוהות ויש שידועים בפסיקותיהם הנמוכות ויש שופטים שנחשבים "מאוזנים". בתי המשפט של הערעור אינם נוטים להתערב בגובה הפיצוי אלא אם נפלה בו טעות בולטת או חוסר סבירות בולט.

יש הבדל בין הפיצוי שנפסק בדיני נזיקין בעבור כאב וסבל (על בסיס הערכת הסבל האינדיוידואלי) לבין פיצוי הנפסק במקרה של תאונת דרכים בעבור כאב וסבל (פיצוי אחיד המבוסס על גיל, אחוזי נכות וימי אשפוז).

לצורך הוכחת הוצאות ניידות

הוצאות ניידות ניתן להוכיח בקבלות שמוכיחות נסיעות בתחבורה ציבורית/ במוניות/ קבלות על דלק למי שנוסע ברכב פרטי. יש להוכיח בבית המשפט שמדובר בהוצאות נסיעה שנובעות מהנכות. אם למשל אדם שעושה שימוש בכסא גלגלים נאלץ לרכוש רכב מותאם אליו ניתן יהיה להעלות את הנכה יחד עם הכסא אז ההפרש בעלויות בין הרכב שהיה לו קודם לכן לבין הרכב המשודרג שנאלץ לרכוש בשל נכותו- הפרש זה יוכל להוות בסיס לחישוב. כמו כן יהיה מקום לפסוק פיצוי בעבור ההפרש בין אחזקת הרכב המשודרג לבין אחזקת הרכב הבסיסי. כמובן שרק מי שמוגבל בניידותו עקב הפגיעה יוכל לדרוש פיצוי בגין הוצאות ניידות, בעוד שמי שנכותו אינה משפיעה על ניידותו לא יזכה בפיצוי.

לצורך הוכחת קיצור בתוחלת חיים

אדם שנפטר למשל בגיל 20 במקום בגיל פטירה ממוצע (80) יפוצה בעבור הקצור של 60 שנים. אדם שעקב נכותו צפוי לו קיצור בתוחלת חייו, למשל אדם שמרותק לכסא גלגלים והוא מטבע הדברים פחות מובילי ופחות מתנועע, אזי סביר יותר שחייו יהיו קצרים יותר, אדם שסובל זיהומים קשים עלול למות עקב סיבוכי הזיהומים ועוד. על כן יש להוכיח בחוות דעת רפואית מה תוחלת החיים שצפויה לניזוק בעקבות נכותו ולהשוותה לתוחלת חיים של אדם בריא בגילו. הפיצוי יתבסס על ההפרש בין השניים.

לצורך הוכחת הוצאות דיור

פיצוי בעבור התאמת דיור מגיע  רק לנכה שבאמת זקוק לכך, למשל נכה שעושה שימוש באביזרי עזר כלשהם כגון כסא גלגלים ועל כן צרכי הדיור שלו שונים מטבע הדברים מאדם רגיל. כך למשל נכה בכסא גלגלים אינו יכול לגור בדירה בקומה שלישית אלא רק בקומת קרקע או בבנין עם מעלית. כדאי להגיש חוות דעת של מרפאה בעיסוק שעיסוקה בהתאמת דיור לנכים, המומחית תקבע פרוגרמת דיור שמתאימה לנכה הספציפי ולאחר מכן אפשר  להגיש חוות דעת של שמאי שיעריך את העלות שנדרשת על מנת לרכוש דירה שתתאים לפרוגרמת הדיור שנקבעה.

לצורך הוכחת עזרת הזולת 

אדם שעקב המקרה נשוא התביעה נאלץ להעסיק עוזרת יוכל להגיש את הדיווחים שלו לביטוח הלאומי ולהראות כמה הוא משלם לעוזרת בחודש. אם גם לפני הארוע נשוא התביעה הוא העסיק עזרה הוא יפוצה על ההפרש. אדם שאין ידו משגת ואינו יכול להעסיק עזרה בשכר יוכל להוכיח בעדויות הרלבנטיות במי הוא נעזר, איזו סוג עזרה ניתנת לו, באילו פעולות הוא מתקשה וכיוצ"ב. אדם שזקוק לעזרה משך 24 שעות ביממה יוכל לקבל הצעת מחיר מחברות סיעוד שעוסקות בכך ולהציג בפני ביהמ"ש את עלויות הסיעוד שהוא צפוי להן.

ראשי נזקים נוספים

ישנם ראשי נזק נוספים בעבורם ניתן לדרוש פיצוי, הכל לפי הענין. כך למשל אדם שעקב נכותו מוגבל ואינו יכול לדאוג לענייניו יוכל לטעון לפיצוי בגין שכר ראוי לאפוטרופוס. אדם שעקב נכותו לא יוכל לצאת לחופשות ללא סיוע צמודה, דבר שמייקר לו את חופשותיו יוכל לדרוש פיצוי בעבור הוצאה יתירה זו. ועוד כהנה וכהנה.

קיזוז ההטבות מן הפיצויים

היות שדיני הנזיקין באים להשיב את המצב לקדמותו אך לא מעבר לכך, קובעת פקודת הנזיקין כי יש לקזז מן הפיצוי כל הטבה כספית שמקבל הניזוק בשל אותו ארוע. כך למשל אם בעקבות תאונה מקבל הנפגע תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, יש לקזז מהפיצוי שישולם לאותו ניזוק את שווי התגמולים שקיבל ויקבל מהמוסד לביטוח לאומי. ואולם אם אותו נפגע רכש במיטב כספו פוליסה (חוזה ביטוח) שמכוחה משולמות לו הטבות שונות- אותן אין לקזז לו מן הפיצוי.

גם לסוגיה שלך יש מענה
להתייעצות עם עורכי הדין אנא מלא/י פרטים