התובעת התקבלה ללידה בביה"ח בני ציון. הוולד נולד עם מומים קשים ביותר לרבות עין אחת, ללא אף, קרן במצח (בשפה המדעית וולד כזה מכונה "ציקלופ"). הוולד נפטר בגיל 16.5 שעות וגופתו הועברה לנתיחה שלאחר המוות ולאחר מכן נקבר. היולדת הגישה תביעת רשלנות רפואית בטענה כי ביה"ח ניתח את הוולד ללא הסכמתה ובניגוד לאמונתה הדתית ואף קבר את הולד מבלי ליידע אותה אופן ומקום הקבורה.
ביהמ"ש קיבל את טענות עו"ד סבג וקבע כי הנתיחה בבית החולים הייתה כדין, היולדת קיבלה הסבר מפורט על חשיבות הנתיחה וחתמה מתוך רצון חופשי על טופס הסכמה לנתיחה במעמד שני רופאים ועובדת סוציאלית, כשהיא צלולה, שקולה ומודעת למשמעות החתימה. עוד נקבע כי ביה"ח טיפל בהליך הקבורה על פי רצון המשפחה ועל מנת להקל עליה והיולדת לא עשתה כל מאמץ מינימלי כדי לברר את מקום הקבורה. התביעה נדחתה והיולדת חויבה לשלם לביה"ח הוצאות בגובה 1,500 ₪ בלבד מתוך התחשבות בטרגדיה שפקדה את המשפחה.
פסק הדין מיום 4.9.01 ניתן על ידי כב' השופטת וילנר (שלום- חיפה).