מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
טופס ביטוח נזיקין
תביעות בעקבות תאונות עבודה

תביעות בעקבות תאונות עבודה

במסגרת העבודה עשוי העובד להיפגע. כאשר התאונה אירעה תוך כדי ועקב העבודה, התאונה נחשבת כתאונת עבודה. גם תאונה בדרך לעבודה וממנה הוכרה כתאונת עבודה בכפוף לתנאים מסויימים. במקרה של תאונת עבודה יש לבחון האם קיימת עילת תביעה כנגד המעביד, קרי האם המעביד התרשל או לא סיפק תנאי עבודה הולמים שאיפשרו את קרות התאונה.

התביעות מסוג זה מתבררות בשני היבטים. אחד- ההיבט של שאלת האחריות- האם המעסיק התרשל? השני- היבט הנזק- מה הנזק שנגרם כתוצאה מתאונת העבודה?

ביסוס והכרעת התביעה

כדי לבסס את התביעה בהיבט הראשון- הביט האחריות, לעיתים תידרש חוות דעת מקצועית. אם למשל טוען העובד לליקויי בטיחות עליו לצרף חוות דעת של מומחה בטיחות שיבהיר מה התקן, מה נהוג, מה עומד במבחני בטיחות, ובמה היתה חריגה מכל אלו במקרה הקונקרטי. המעביד יגיש אף הוא חוות דעת נגדית מטעמו וביהמ"ש יכריע.

ההכרעה תהיה על יסוד הראיות שיובאו הן מהפן העובדתי והן מהפן המקצועי. ביהמ"ש יקבל תביעה המבוססת על עוולת הרשלנות כאשר השתכנע כי ניתן היה לצפות את הנזק וניתן היה למונעו תחת זהירות סבירה.

צילום מקום התאונה בזמן אמת, ככל הניתן, הוא מאוד חשוב להבנת העובדות שהובילו לקרות התאונה. תמונות אותנטיות המעידות מה היה מצב זירת הארוע בעת התאונה יוכלו לתרום רבות להבנת נסיבות התאונה ולהוכחת הרשלנות. אם נערכו שינויים ושיפורים בזירת התאונה חשוב להנציח גם אותם. אם המעסיק הפיק לקחים והנהיג שינויים במקום התאונה הרי שהוכחתם תועיל מאוד להצלחת התביעה.

עדויות התומכות בהשתלשלות האורעים תסייענה אף הן רבות לקביעת העובדות ולהכרעה.

לעיתים התביעה תהיה כנגד יותר מגורם אחד, למשל כנגד המעסיק וכנגד חברת הנקיון/ האחזקה שלא מנעו מפגע כלשהו שגרם לתאונה.

לא פעם המעסיק יטען כי התאונה אירעה "באשמו התורם" של העובד, הכוונה למצב בו העובד לא נזהר, לא נקט אמצעי בטיחות מקובלים, לא חבש קסדה מקום שקיימת חובה לחבישת קסדה, לא קיים את הנהלים, גילה פזיזות וכדומה ותרם בכך לקרות התאונה.

בתי המשפט ממעטים להטיל אשם תורם על עובד. ההנחה היא שגם כאשר העובד מיהר, הזדרז, גילה פזיזות מסויימת, עדיין כל שעשה היה בשרות המעביד ולמענו, על מנת שיהיו הספקי עבודה גדולים יותר וכד', לכן במקרים יוצאי דופן בלבד מטילים בתי המשפט אשם תורם על העובד וגם אז בשיעורים נמוכים.

במקרה של תאונת עבודה יש לפנות גם למוסד לבטוח לאומי למימוש זכויות במסגרת ענף נפגעי עבודה, זאת ללא קשר לשאלה באשמת מי אירעה התאונה. בנוסף אם ישנן פוליסות בטוח פרטיות כגון אובדן כושר עבודה ניתן למצות זכויות גם מכוחן.

הניזוק בתאונת עבודה אשר מקימה לעילה לתביעה כנגד המעסיק יקבל למעשה את הפיצוי (אם יצליח בתביעתו) משני גורמים: מן המעסיק ומהביטוח הלאומי. הוא לא יוכל להתפצות פעמיים אלא יקבל כפי נזקו כאשר מקצת מהנזק ישולם על ידי המעסיק ומקצתו על ידי הביטוח הלאומי. סך כל הפיצוי משני המקורות יכסה את הפסדיו (הכל כאמור בהנחה שתביעתו כנגד מהעסיק תתקבל).

בדרך כלל תביעות אלו תתבססנה על עוולת הרשלנות, קרי יהיה מקום להוכיח כי המעסיק התרשל וברשלנותו גרם לתאונה. אפשרות נוספת היא לבסס את התביעה על עוולת הפרת חובה חקוקה, קרי להפנות להוראות חוק הקובעות סטנדרטים מסויימים של בטיחות למשל, ולהכויח כי אלו לא קוימו במקרה הקונקרטי- דבר שהוביל לתאונה. אלו עילות התביעה העיקריות השכיחות בתביעות מסוג זה.

את הנזק בתביעות אלו מוכיחים כמו בכל תביעה אחרת של נזקי גוף. ראשי הנזק המקובלים הם בעיקר הפסדי השתכרות, עזרה, הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות, הוצאות דיור והתאמתו וכאב וסבל.


לעמוד הנושא הכללי באתר, לחצו: דיני נזיקין וביטוח

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | דרך מנחם בגין 144, תל אביב 6492102 | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: