מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
סרטון - ההלכה בתביעות רשלנות בהריון

סרטון - ההלכה בתביעות רשלנות בהריון

עורכת הדין איילת סבג, מומחית לדיני נזיקין ורשלנות רפואית מגיעה לאתר המומחים אסקימו ומסבירה לנו מהי הולדה בעוולה ומתי היא יכולה להתרחש, מהי הלכת זייצוב, כיצד הלכה זו השתנתה ואיך היא תשפיע על מי שרוצה לתבוע כיום ומהו גובה הנזק וכמה בסוף ישאר לכם?

בסרטון הבא (אורך הסרטון – 06:57 דקות) תוכלו לשמוע מעו"ד איילת סבג, מהי תביעת הולדה בעוולה, מה קובע החוק מבחינת התיישנות של תביעות כאלו ומהו פרק הזמן שניתן לנו עד מנת לתבוע בגין הולדת בעוולה?


עו"ד שי גוריון – שלום, אנחנו עם עורכת הדין איילת סבג, מומחית לרשלנות רפואית ודיני נזיקין.

עו"ד איילת סבג – צהריים טובים.

עו"ד שי גוריון – אנחנו עכשיו נדבר על נושא שהוא מבחינה ערכית ומשפטית ובמדינת ישראל גם הלכתית, מעורר הרבה מאוד שאלות והרבה מאוד בעיות והוא מה שמכונה בשפה המשפטית לידה בעוולה, שזו איזושהי רשלנות רפואית שהתרחשה בין אם בפרק ההיריון ובין אם בפרק הלידה שהשפיעה על העובר במובן כזה "שחבל שהוא נולד" או "שהחיים שלו הם באיזשהו מובן נזק".
אז אני מבין שהייתה הלכה בנושא הזה שהייתה קבועה כבר החל משנות השמונים אבל השתנתה ממש לאחרונה אנחנו מדברים על אמצע שנות 2012, אז נשמח אם תסבירי ממש בקצרה מה היה נהוג בעבר ואיך ההלכה שהתקבלה לא מזמן משנה את התמונה?

עו"ד איילת סבג – בשמחה, קודם כל הלכת זייצוב שניתנה בתחילת שנות השמונים בבית המשפט העליון, הכירה בעילה של הולדה בעלווה שמשמעותה יילוד שנולד עם מום, מום שניתן היה למנוע אותו במהלך ההיריון באמצעות זהירות סבירה באמצעות בדיקות מסוימות. לאותו יילוד יש לו עילת תביעה שנקראת הולדה בעוולה שהמשמעות שלה, "למה באתי לעולם", "למה לא מנעו את לידתי", "יכלו לחסוך את סבלי" ועל זה הוא זכאי לפיצוי.
הלכת זייצוב ניתנה מתוך מחלוקת בין שופטי בית המשפט העליון כאשר שתי הגישות העיקריות בהלכה הזו, היו הגישה המקלה של השופט ברק והגישה המחמירה של השופטת בן פורת. הגישה של השופט ברק באה ואמרה כל נזק שהוא קל ככבד שניתן היה למנעו במהלך ההיריון הוא בר פיצוי הוא מקים עילה של הולדה בעוולה בעוד שהגישה של כבוד השופטת בן פורת הייתה שרק אותם מקרים חמורים שבהם ניתן לומר שטוב מותי מחיי, רק במקרים אלו קמה העילה של הולדה בעוולה. מאז ההלכות שניתנו בפסיקה לא היו אחידות, בתי המשפט המחוזיים התחבטו לפי איזה גישה ללכת אז בסופו של דבר ההלכה שיצאה מפי בית המשפט העליון בהלכת זייצוב הייתה שהעילה הזו מוכרת רק איפה לשים את הגבול, האם כל נזק, רק נזק קשה או גם נזק קל, איפה בדיוק עובר הגבול? זה לא היה ברור.
מאז באמת בבתי המשפט המחוזיים היו מקרים של מקרים מאוד דומים, אחד נפסק ככה והשני נפסק אחרת, כל שופט אימץ לו את הגישה שראה לנכון מבין אותן שתי גישות שהזכרתי וזה יצר אנדרלמוסיה וחוסר אחידות בפסיקה. לאחרונה בחודש מאי 2012 דן בית המשפט העליון בחמישה תיקים או שישה תיקים מאוחדים שבאו בפניו שהעלו שאלה דומה והיא האם יש להכיר בעילה של הולדה בעוולה, למעשה העניין הזה בא פעם נוספת בפני בית המשפט העליון ברמת העקרונית לאחר שהיה לחץ ציבורי רחב של אנשי אקדמיה ואנשים שהעלו כל מיני שיקולים של מוסריות ובאו וטענו בעצם איך אנחנו כחברה יכולים להכיר בעילה של הולדה בעוולה..

עו"ד שי גוריון – דוח מצה קשור לזה גם נכון? דוח מצה זה הדוח שפורסם מעט לפני והוא נקט באמת בגישה שלא מכירה באופן עקרוני כמובן בהולדת בעוולה, אבל אוקי תמשיכי..

עו"ד איילת סבג – שר המשפטים הקים ועדה, ועדת מצה, שהייתה אמורה לתת, לייעץ בעצם מה לעשות באותם מקרים של ילדים שנולדו עם מום, האם לפצות כמו המצב שנהוג עד היום, לפצות רק באותם מקרים של רשלנות רפואית או בכל המקרים של נזק, בסופו של דבר ההמלצות של ועדת מצה היו יותר לכיוון של פיצוי כוללני לכל ילד שנולד עם מום ללא קשר לשאלת הרשלנות אבל לכולנו מובן וברור שפיצוי מהסוג הזה הוא פיצוי מאוד מוגבל מכיוון שמזה עוד מנכים את קצבאות הביטוח הלאומי ולכן לא נשאר מזה הרבה.

עו"ד שי גוריון – בואי נתמקד בהלכה שנפסקה כרגע כי היא גם הכי רלוונטית בסופו של דבר...

עו"ד איילת סבג – בפסק דין ליאור המר ממאי 2012, בית המשפט העליון בעצם ביטל את עילת התביעה של היילוד, זאת אומרת הוא הבחין בין שניים, הולדה בעוולה לחיים בעוולה.
העילה של היילוד בגין חיים בעוולה בוטלה לחלוטין אבל בית המשפט לא השאיר את היילוד ללא פיצוי הוא פשוט יפצה את אותו יילוד באמצעות תביעת ההורים, תביעת ההורים בגין הולדה בעוולה.
יש לזה משמעויות גם מבחינת ההתיישנות של תביעות כאלו, בעוד שעד היום התביעות הללו היו מוגשות עד לגיל 25, זאת אומרת שבע שנות התיישנות שנספרות החל מגיל 18 כלומר עד לגיל 25, הרי שהיום המצב הוא שונה והיות שעילת התביעה עברה מהיילוד אל ההורים יש למהר ולהגיש את התביעות האלה בתוך שבע שנים מהלידה משום שזכות ההורים מתיישנת שבע שנים לאחר שהיא נוצרה, בעצם לאחר שנולד הילד.

עו"ד שי גוריון – ושאלה אחרונה, אני אשמח אם את תפרטי, השאלה האם יש כאן שינוי שהוא רק במובן של איך שאתה מציג את הנושא, כלומר ההורים תובעים ולא הילד וכמובן שיש כאן איזה משמעויות נוספות אבל בסופו של דבר מבחינת ראשי הנזק, הכמות שאנחנו תובעים, השאלה אם זה משפיע עליה גם? כלומר השאלה אם חלק מהנזקים שעליהם תבענו בעבר או שהילד היה זכאי לתבוע עכשיו ההורים לא זכאים לתבוע? או שאולי נוספו נזקים חדשים?

עו"ד איילת סבג – יש שינויים, אבל הם שינויים שהם בשוליים באופן יחסי, למשל, אם בעבר כאשר היילוד היה זה שתובע אז הוא הגיש תביעה בין היתר על ראש נזק של כאב וסבל או עוגמת נפש, היום המצב הוא שההורים הם אלו שיתבעו על עוגמת הנפש שלהם, כלומר בא בית המשפט העליון ואומר אם יהיה נזק משמעותי וגדול משום שההורים יצטרכו להתמודד עם הנזק הזה לאורך זמן וזה לא נזק חד פעמי אלא נזק ממושך לאורך זמן זה אחד ההבדלים, יש עוד הבדלים נוספים אבל באמת בשוליים.
בגדול, בית המשפט, דרך ההורים מפצה את אותו יילוד על הצרכים הרפואיים שלו, על הצרכים הסיעודיים שלו, עוגמת הנפש של ההורים ורוב הנזקים שבוצעו גם בעבר, בגדול.

עו"ד שי גוריון – כלומר אם אני מסכם את דברייך, זאת אומרת שיש כאן איזה שהוא שינוי הכרזתי אבל בסופו של דבר דה פאקטו בחשבון בנק מה שנקרא, השינוי יהיה יחסית קטן.

עו"ד איילת סבג – בשוליים, כן.

עו"ד שי גוריון – בסדר גמור, תודה רבה.

עו"ד איילת סבג – בשמחה, תודה לך.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | דרך מנחם בגין 144, תל אביב 6492102 | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: