מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
טופס ביטוח נזיקין
הפיצוי על אובדן אשך

מה הפיצוי הראוי על אובדן אשך?

מעת לעת מוגשות לבתי המשפט תביעות על אובדן אשך כתוצאה מרשלנות רפואית, לדוגמא- תסביב אשך שלא אובחן וטופל במועד.

תסביב אשך הוא אחד ממצבי החירום באורולוגיה, האשך מסתובב על צירו בשק האשכים, דבר שגורם לחסימת כלי דם ורידיים וכן נוצרת בצקת וזרימת הדם העורקי נחסמת. מצב זה יכול להסתיים בנמק וניוון האשך. תסביב אשך מכונה גם שיזור האשך או פיתול האשך. התסביב יכול לקרות בכל גיל אך שכיח בגיל ההתבגרות ואצל גברים עד גיל 25.

הסימנים המקדימים הקלאסיים ותסביב אשך הם כאב בטן פתאומי, נפיחות, בחילה והקאה. הבדיקות שיכולות לסייע באבחנה הן: בדיקה קלינית של האשכים, אולטראסאונד לאשך, בדיקת דופלר ובדיקת מיפוי אשכים. במקרה שמאובחן תסביב אשך יש לבצע ניתוח לשחרור התסביב.

עיתוי ההגעה לטיפול הוא קריטי: במקרים בהם ניתן להגיע תוך זמן קצר לאבחנה ולטיפול ניתוחי רוב הסיכויים שהדבר ימנע נזק בלתי הפיך לאשך בעוד שככל שהזמן חולף הסיכוי להצלת האשך- קטן. לכן חשוב להגיע לרופא תוך זמן קצר מהופעת הכאבים. הגעה מאוחרת לרופא עשויה לחרוץ את גורלו של האשך לכריתה או להפחית את הסיכוי להצלת האשך.

הסיבה להחמצת אבחנה של תסביב אשך היא שכאב בטן הוא תלונה שכיחה, ודאי כשמדובר בתלונה על כאב בטן לא ממוקד והשאלה היא האם יש חובה לערוך בדיקת אשכים בכל מקרה בו התלונה היא על כאב בטן בלבד?

בת.א. (שלום ירושלים) 10968/05 א.ג. נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (2008) דובר בנער בן 16 שהגיע למיון הדסה פעמיים בהפרש של 4 ימים. בביקור הראשון הוא התלונן על כאבי בטן (נערכה בדיקת בטן ובדיקה רקטאלית, מדידת חום וספירת דם) ובביקור השני כבר אובחן תסביב האשך והצוות נאלץ לנתחו ולכרות לו את האשך השמאלי. נדונה השאלה האם תלונה על כאב בטן אצל נער צריכה בהכרח להוביל לבדיקת האשכים. מומחה שביהמ"ש מינה (פרופ' מצקין) קבע שכבר בביקור הראשון היה מקום לבדוק את תוכן שק אשכים ובמיוחד אצל ילדים ונוער שמתקשים למקם את הבעיה. הסיבה לכאב הבטני בביקור הראשון הייתה תסביב האשך שאובחן וטופל כעבור 4 ימים. אילו התסביב הטרי אובחן כבר בביקור הראשון היו באותה עת סיכויים בשיעור 90% להציל את האשך. השופט דראל קבע כי ההימנעות מבדיקת האשכים בחדר המיון הייתה התרשלות וכי התרשלות זו היא שגרמה לנזקו של התובע.

האם יש מקום להטלת אשם תורם על מטופל שמגיע באיחור עם אבחנה של תסביב אשך? בהחלט כן. אם ימצא שההגעה המאוחרת לטיפול הפחיתה את הסיכוי להציל את האשך ביהמ"ש בהחלט יכול להטיל אשם תורם על התובע ולהפחית את הפיצוי שנפסק לו. לעיתים החולה מגיע כה מאוחר עד שלא ניתן להציל בכלל את האשך- במקרה כזה התביעה תידחה.

מצב של "שק אשכים חריף" יכול לנבוע לא רק מתסביב אשך אלא גם מקרע באשך או חבלה. כשמדובר בתסביב או קרע יש משמעות רבה לעיתוי הגעת החולה לטיפול בעוד שבמצב של חבלה בדר"כ לא תידרש התערבות כירורגית אלא בבדיקות שונות כדי לברר את מצב האשך

על רקע הסיכון הרב שבהחמצת אבחנה של תסביב אשך, היה מי שקבע שעד שלא תישלל האפשרות לתסביב אשך, ההנחה צריכה להיות שקיים תסביב: כב' השופט עדיאל קבע כי "אי ביצוע פעולות לאבחון התסביב וביניהם אולטרא סאונד ודופלר, מהווים התרשלות מצד הרופאים... השאלה, כאמור, איננה האם האבחנה של שיזור 'יכולה להיות סבירה'. השאלה הראויה הינה האם ניתן היה בנסיבות אלה לשלול את האפשרות לשיזור מעבר לכל ספק סביר" (ת.א. 373/94 דוד סלמן נ' הדסה (1996)).

בדרך כלל חסר באשך אינו גורם לפגיעה בפריון או בתפקוד המיני כיוון שמספיק אשך אחד כדי לייצר כמות זרעונים מספקת אם כי קיימים גם מחקרים שגורסים אחרת.

עיקר הפיצוי שנפסק במקרים של אובדן אשך כתוצאה מרשלנות בטיפול הוא על כאב וסבל, קרי על הפגיעה בתחושת הגבריות, הפגיעה בשלמות גופו, וההשלכות של פגיעה זו לרבות הפגיעה בסיכוי להינשא.

בשנת 2002 נדון מקרה של ילד בן 7 שבמהלך משחק קיבל בעיטה באשכיו, למחרת סבל מכאב נפיחות ואודם והוריו לקחו אותו למיון, במיון נערכה בדיקה שממצאיה לא תועדו, ניתן אקמול והילד שוחרר עם הזמנה למרפאה אורולוגית. כעבור יומיים מצבו החמיר והוא פנה שוב למיון והאבחנה היתה- דלקת יתרת האשך בגינה ניתנה אנטיביוטיקה. בחלוף יום נוסף נלקח הילד לבי"ח אחר למיפוי אשכים, ואז זוהה תסביר האשך, הילד נותח והאשך נמצא נמקי ונכרת. לילד נותרה נכות בגין אובדן האשך (20%) וכן נכות נפשית קלה (5%). הפיצוי שנפסק (כולו בעבור הכאב והסבל והאפשרות שנפגעה פוריותו) עמד על 230,000 ₪+ שכ"ט. (ת.א. 1414/98 (מחוזי ירושלים) אלעד לוי נ' מדינת ישראל (2002)).

בשנת 2004 נדון מקרה של חייל שחש כאב באשכיו, פנה למיון ואובחן כסובל מדלקת ביותרת האשך ושוחרר לביתו בהנחיה ליטול טיפול תרופתי. כעבור מספר ימים חזר לבית החולים ואושפז, בבדיקת אולטראסאונד נמצא שהאשך נפגע ונמק. ביהמ"ש קבע כי צריך היה לאבחן התסביב עוד בביקור הראשון במיון. התובע סבל מנכות בגין אובדן האשך (20%) ובנוסף סבל מנכות נפשית (15%). כב' השופט דרורי העריך את הנזק ב- 223,000+ שכ"ט, כאשר 120,000 מתוך סכום זה נפסק בעבור כאב וסבל ויתרת הסכום עבור ראשי נזק אחרים (הפסד כוש השתכרות וטיפולים פסיכיאטרים). ת.א. 1335/98 (מחוזי ירושלים) פלוני נ' מדינת ישראל (2004)

בשנת 2005 נדון מקרה של נער בן 13.5 שעבר ניתוח להורדת אשך תמיר ולתיקון בקע, לימים נמצא שהאשך אטרופי והתובע עבר ניתוח להשתלת אשך תותב. התובע טען שהניתוח הראשון בוצע ברשלנות וגרם לאובדן האשך ואולם טענה זו נדחתה. למרות שהתביעה נדחתה, כב' השופטת גילאור דנה בפיצוי שהיה ראוי להיפסק אילו התביעה התקבלה: "נפסק" פיצוי בגובה 230,000 ₪+ שכ"ט מתוכו סך 150,000 ₪ בעבור כאב וסבל והיתר עבורי ראשי נזק אחרים (הפסד כושר השתכרות, עזרה, הוצאות שונות) (ת.א. (חי')1083/00 פלוני נ' קופת חולים כללית (2005).

בשנת 2008 נדון מקרה של נער בן 16 שאשך שמאל נכרת לו בשל טיפול מאוחר. נקבע שהתובע סובל מנכות בגין כריתת האשך (20%) וכן מנכות פסיכיאטרית קשה מתוכה רק 10% קשורים לאירוע. הפיצוי שנפסקעמד על: 250,000 ₪+ שכ"ט, רוב הפיצוי, 200,000 ₪ בעבור כאב וסבל, ו- 50,000 ₪ בעבור הסיכוי שכושר עבודתו נפגע במשהו. (ת.א. (שלום ירושלים) 10968/05 א.ג. נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (2008)).

עולה כי סכומי הפיצוי בגין אובדן אשך הם סביב 250,000 ₪+ שכ"ט. הפיצוי נפסק בעיקר בעבור כאב וסבל אך גם בעבור הפסדי השתכרות והוצאות רפואיות במקרים המתאימים.

כמובן שהפיצוי תלוי בנסיבות, תלוי בשאלה האם נפגעו סיכויים להינשא? האם נפגעה הפוריות? האם אובדן האשך גרם גם לנכות פסיכיאטרית? על כן, מוצע להתייעץ עם עו"ד שעוסק בתביעות מסוג זה לצורך הערכת הנזק במקרה הספציפי.





למידע כללי נוסף בתחום, לחצו: רשלנות רפואית

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | רחוב מנחם בגין 144 מגדל מידטאון תל אביב | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: