מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
הולדת ילוד הסובל מסיסטיק פיברוזיס בעקבות רשלנות במעקב ההריון

הולדת ילוד הסובל מסיסטיק פיברוזיס בעקבות רשלנות במעקב ההריון

במאמר זה נעסוק במחלת הסיסטיק פיברוזיס ובקיצור CF, נבדוק מתי קמה עילה לתביעת רשלנות רפואית ומתי יש סיכוי להוכיח כי ניתן היה לזהות את התסמונת כבר במהלך ההריון.

מדובר במחלה תורשתית הנובעת מחלבון פגום אשר חוסם מעבר תקין של נוזלים, דבר שיוצר בעיות שרשרת נוספות. תסמונת C.F עשויה להיות מועברת לצאצא רק כאשר שני ההורים נשאים של התסמונת. שיעור נשאות המחלה מאוד שכיח בקרב הציבור היהודי האשכנזי (1:22 או 1:29) אולם גם עדות המזרח אינן לגמרי חסינות מפניה. עולה כי קיימת שכיחות גבוהה יחסית של הנשאות למחלה.

סיסטיק פיברוזיס מאובחנת באמצעות בדיקת דם פשוטה מאחד ההורים. רצוי לבצע את בדיקת הדם לפני ההריון או עד לשבוע ה-17 בו. הבדיקות מתבצעות במעבדות ברחבי הארץ תוך הפניה וליווי של היועץ הגנטי. אם מתקבלת תשובה חיובית נבדק גם ההורה השני. אם שני ההורים נמצאים נשאים אזי הסיכון לתחלואה הוא 1:4. אם העובר יאובחן כלוקה במחלה ניתן יהיה להפסיק את ההריון.

תוחלת החיים של הלוקים ב- C.F תלויה בחומרת המחלה והסיבוכים האפשריים בה ויכולה להגיע גם לגיל 45 שנה.

בדצמבר 2002 התפרסם נייר עמדה של איגוד הגנטיקאים הממליץ לבצע בדיקה לנשאות ל- C.F.. ואמנם בשנת 2002 הורחב סל הבריאות וכלל בדיקה זו. יצויין כי בדיקות סקר לטייזקס ולטלסמיה ממומנות בסל הבריאות כבר משנת 1980. מטרתן של בדיקות הסקר הינה גילוי מוקדם של מחלות גנטיות ומתן אפשרות להורים לבצע הפסקת הריון.

שאלת היקף החובה ליידע את היולדת על בדיקות כאלו ואחרות מתעוררת שוב ושוב בפסיקה. לפי ס' 13(ג) לחוק זכויות החולה חובה על הרופא לתת למטופל את המידע הרפואי החיוני בשלב מוקדם ככל האפשר. השאלה היא מה המידע החיוני לתת ליולדת, על אילו בדיקות יש להמליץ ועל אלו לא? האם על הרופא להמליץ גם על בדיקות שכרוכות במעמסה כלכלית על היולדת מכיוון שאינן מכוסות בסל? האם יש להמליץ על בדיקות סקר שאינן כלולות בסל? מה היו המלצות הגורמים המקצועיים בנושא בארץ ובחו"ל? האם התקיים דיון מסודר שבעקבותיו נשקלו ההמלצות הללו? והאם בכלל יש להמליץ על הפסקת הריון של ילד החולה ב- CF ? התשובות לשאלות אלו משתנות בחלוף העיתים ויש לבחון תמיד לפי הענין ולפי המועד בו אירעה הלידה.

בע.א 7756/07 גרסטל נמרוד נ' ד"ר דן נדרש ביהמ"ש העליון לשאלת היקפה של חובת היידוע. כאשר המקרה מתאר ילד שנולד חולה ב- CMV לאחר שלא הציעו ליולדת בדיקות לשלילת המחלה היות והריונה לא היה בסיכון למחלה זו. דעת המיעוט מפי השופטת ארבל כי צריך היה ליידע את היולדת ולהותיר בידה את ההחלטה אם לבצעה. ואולם דעת הרוב היתה שלילית בין השאר בגלל שערכה של הבדיקה נשוא המקרה נמוך.

לעומת זאת, מהימנותה של בדיקת הסקר לסיסטיק פיברוזיס הינה בוודאות של 95% ולכן יש ערך רב להציע ליולדת בדיקה זו ולהמליץ ליולדת לקבל יעוץ גנטי בהתאם לרקע המשפחתי ולמוצא הזוג. ואולם הכל כמובן כתלות במועד בו התרחשה הלידה ובמה שהיה נהוג לאותה עת, כפי שיוסבר:

ככל שנולד ילד הסובל מתסמונת CF וזאת לאחר שיצא נייר העמדה משנת 2002 הרי שבמידה שאימו לא הופנתה לבדיקה זו במהלך הריונה, יש מקום לשקול תביעה. ככל שנולד ילד מוקדם יותר מהמועד בו יצא נייר העמדה הנ"ל (2000), צפויה להתעורר מחלוקת האם היתה קיימת חובה על הרופא המבצע בדיקות מעקב הריון לעדכן את היולדת על סיכון אפשרי במחלה ולהפנותה ליעוץ גנטי ובדיקת סקר? האם היתה אז פרקטיקה מקובלת כזו? האם הרופא הסביר צריך היה להפנות יולדת לבדיקה זו? הרשויות יטענו כי בהיעדר המלצה של האיגוד המקצועי הרי שלא קמה חובה כזו, כמו כן הם יטענו כי הנהגת בדיקת סקר הינה מורכבת וכרוכה בשיקולים כלכליים ורפואיים. לעומת זאת המשפחה תטען כי כל עוד הבדיקה היתה ידועה וקיימת, הרי שמחובתו של הרופא ליידע את היולדת והיא תבצע הבדיקה בהתאם לשיקול דעתה. זה המקום לציין כי נוכח הלכת המר (משנת 2012) מכוחה עברה הזכות לתביעת הולדה בעוולה מן הילוד אל ההורים אזי תביעת ההורים עשויה להתיישן בתוך 7 שנים מן הלידה, כך שחשוב למהר ולהגיש תביעות אלו במועד. עם זאת הדבר אינו סופי ונכון למועד כתיבת מאמר זה (דצמבר 2012) סוגיה זו מונחת לפתחו של ביהמ"ש העליון ולכן חשוב התעדכן בנושא ההתיישנות.


לפירוט שירותי המשרד והסבר הנושא של תחום זה, לחצו: רשלנות רפואית

מגוון רב של מאמרים בנושא רשלנות רפואית

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | דרך מנחם בגין 144, תל אביב 6492102 | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: