מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
טופס ביטוח נזיקין
ביטוח לאומי נכות כללית

ביטוח לאומי נכות כללית

ניווט מהיר

מידע כללי

אדם שסובל ממוגבלות וממחלות שונות, זכאי להגיש תביעה לנכות כללית. הנכות שמזכה בקצבת נכות כללית יכולה לנבוע ממחלה, מתאונה או מלידה.

"נכה" הזכאי לקצבת נכות מוגדר כתושב, מעל גיל 18, שעדיין לא הגיע לגיל פרישה, ועקב ליקוי גופני/ שכלי/ נפשי- אין לו כושר להשתכר, או שכושרו להשתכר הצטמצם ב- 50%.

גם עקרת בית יכולה להיות זכאית בתנאים מסויימים לקצבת נכות כללית, אם עקב נכותה אין לה כושר לבצע את עבודות משק הבית או שכושרה לבצע עבודות אלו פחת ב- 50% עקב נכותה.

הזכאות לקצבת נכות כללית מתחילה כעבור 90 יום מהמועד בו איבד הנפגע את כושרו להשתכר או שכושרו צומצם.


הנכות הרפואית הנדרשת

ועדה רפואית תבדוק את הנכה ותקבע את נכותו. הועדה למעשה "מתרגמת" את הפגימות והליקויים לשפה של אחוזי נכות עפ"י המבחנים שבתקנות הנכות. הועדה רשאית לבקש מהנבדק להמציא מסמכים רפואיים כאלה ואחרים ואף להזמין את התיק הרפואי מהרופא המטפל. הועדה רשאית לדרוש מהנבדק לבצע בדיקות עזר הנדרשות על מנת לקבוע את נכותו. הועדה רשאית לבקש חוות דעת של יועץ בתחום כזה או אחר, בהתאם לתלונות הנבדק, ובהתאם למסמכים שהוא צירף לתביעתו.

נכות שנופלת מ- 60% אינה עוברת את הסף הרפואי הנדרש כדי לעמוד בתנאי הסף לקבלת קצבת נכות כללית. חריג לכך הוא מקרה בו אחת הנכויות מהן סובל הנפגע מגעת ל- 25% שאז נדרש סף רפואי של 40% בלבד. עקרת בית חייבת להוכיח נכות של 50% לפחות.

אדם שסובל ממספר ליקויים קרוב לודאי יבדק על ידי מספר מומחים בהתאם לתחומי הליקויים מהם הוא סובל. לשם כך הוא יוזמן מספר פעמים או שבהזדמנות אחדת יבדק על ידי מספר מומחים.

חוות הדעת של המומחים השונים מועברות ל"רופא מוסמך" שקובע את הנכות הסופית הכוללת.


אובדן כושר עבודה

לא די בעמידה בסף הרפואי על מנת לזכות בקצבת נכות כללית. הזכאות לקצבת נכות כללית תלויה גם בעמידה בסף תפקודי: יש להוכיח שהניזוק איבד לפחות 50% מיכולתו להשתכר. אם מדובר בעקרת בית עליה להוכיח כי צומצם כוחה לתפקד במשק הבית ב- 50% לפחות.

המוסד לביטוח לאומי קובע את דרגת אי הכושר תוך דגש על לקויים שהינם תפקודיים במהותם, ותוך התייעצות עם השיקום ובדיקת אפשרות לשיקום מקצועי. דרגת אי הכושר תיקבע בהתחשב בגיל, במקצוע, ביכולת האינטלקטואלית והפיזית, ביכולת לחזור לעבודה הקודמת.

ישנן 4 דרגות אי כושר שלפיהן יקבע גובה הקצבה: 60%, 65%, 74%, 100%. אם למשל נקבעה לנכה דרגת אי כושר בשיעור 60% הוא יקבל קצבה חודשית שגובה 60% מקצבה מלאה.


האם יציאה לעבודה פוגעת בקצבת הנכות הכללית?

ביום 1.8.09 נכנס לתוקף תיקון לחוק הביטוח הלאומי (תיקון המכונה: "חוק לרון") שמאפשר לנכים לצאת לעבודה, בתנאים מסויימים, מבלי שתיפגע זכותם לקבל קצבת נכות כללית. העקרון שמאחורי תיקון החוק הוא לאפשר לנכה שכושר עבודתו נפגע- להמשיך לקבל קצבה, גם אם השתלב בעבודה וקיבל שכר תוך שימוש ביכולות אחרות שלו אשר לא נפגעו.


מה גובה קצבת נכות כללית?

קצבה מלאה עומדת נכון ליום 1.1.15 על 2,342 ₪. נכה שיש לו תלויים (בן זוג, ילדים) זכאי לתוספת בעבורם, תוספת שיכולה להגיע לכמה אלפי ₪.

לנכים קשים ישנן תוספות שעשויות להגיע לכמה מאות ₪, תלוי באחוזי הנכות ודרגת אי הכושר שנקבעו להם.

בגיל פרישה יהא הנכה זכאי לקצבת זקנה אשר בכל מקרה לא תפחת מקצבת הנכות הכללית ששולמה לו עד אז. אין כפל קצבאות מענפי ביטוח שונים עקב מאורע אחד או עבור פרק זמן אחד.


הזכות לשיקום מקצועי

נכה שנקבעה לו נכות בשיעור של 20% לפחות ואינו מסוגל לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת, זכאי להכשרה מקצועית. במסגרת השיקום הוא יקבל סיוע באבחון והכוונה מקצועית, תשלום דמי שיקום בזמן ההכשרה/ הלמודים (שתנאי שאינו מקבל קצבת נכות כללית), תשלום שכר הלמוד ונסיעות, ומי שנכותו היא 65% ומעלה יכול להיות זכאי אפילו ללימודי תואר ראשון.


איך לפעול במקרה של תביעה שנדחתה?

מי שתביעתו נדחתה, בין אם בגלל אחוזי נכות לא מספיקים, ובין אם בגלל דרגת אי כושר לא מספיקה, יכול להגיש ערעור לועדה רפואית לעררים.

אפשרות נוספת היא לבקש בדיקה מחדש, בשני מצבים: האחד- התגלו עובדות חדשות שלדעת נציגי המוסד לביטוח לאומי יכולות להשפיע על דרגת אי הכושר. השני- חלפו 6 חודשים ממועד הקביעה הקודמת.


האם ביטוח לאומי יכול לפתוח מחדש את הדיון לנכה שהוכרה זכאותו?

גם לאחר שנקבעה נכות "צמיתה" והוכרה זכאות לקצבת נכות כללית, עדיין ביטוח לאומי רשאי לערוך בקורת תקופתית.

במסגרת בקורת תקופתית, ביטוח לאומי רשאי לדרוש מהנכה מסמך רפואי עדכני ולהחליט לפי שיקול דעתו אם לחדש את הדיון. לעיתים מגיע לביטוח לאומי מידע חדש ועל בסיסו הוא מחליט לחדש את הדיון.

דוגמאות למקרים מיוחדים ולליקויים מיוחדים שהוכרו ושלא הוכרו כזכאים לקצבת נכות כללית:

חירשות - חירשות היא נכות עם מאפיינים שנחשבים ייחודיים: אדם חירש למשל יכול להשתלב בשוק העבודה, אם זה בעבודות פזיות ואם זה בעבודות ברמה אקדמית. יחד עם זאת, ברור שהוא לא יוכל לעשות כן אם לא יקבל סיוע מתאים. הדיבור שלהם משובש לעיתים, כך שהיכולת שלהם לעבוד בעבודות הכרוכות בתקשורת או במתן שרות לקהל הרחב- הינו מוגבל ביותר. לכן גם אם כישוריו הבסיסיים של הנכה הם מצוינים, הרי שכדי להגיע להישגים בתחומי למודים ותעסוקה, הוא יצטרך להשקיע כפל כפליים מאדם בריא. מעסיקים עשויים להסתייג מקליטת עובד חירש, גם אם הוא יודע לקרוא שפתיים וגם אם הדיבור שלו מעולה. לכן כדי לשלב אדם חירש במעגל העבודה נדרש תהליך מיוחד.

לקוחה שייצגנו, צעירה הסובלת מחירשות, סיפרה כי היא נקלטה בעבודות שונות לתקופות קצרות מאוד, ותמיד בתוך זמן קצר היא הועברה לתפקיד "עורפי", שאינו מצריך מגע עם קהל, וכעבור זמן קצר נוסף היא פוטרה. לכן, כשמדובר באדם חירש, הרי שהכשרה מקצועית יכולה מאוד לסייע בהשמה בעבודה. לכן, ביטוח לאומי ייטה לקבוע נכות זמנית בנכים אלו, להעניק להם שיקום, וההנחה היא שכעבור תקופת הכשרה הם יוכלו להשתלב בעבודה.

התמכרויות - אנשים עם בעיית התמכרות אינם נתפסים כנכים בעיני המוסד לביטוח לאומי והם מטופלים במסגרת מחלקת הבטחת הכנסה. הם אינם מקבלים אחוזי נכות בזכות ההתמכרות שלהם ואולם אם להתמכרות זו ישנן השלכות גופניות או נפשיות, יתכן שהם יהיו זכאים לנכות ולקביעת דרגת אי כושר בגין השלכות אלו. כך למשל אדם שסובל מהפרעות בתפקודי כבד או הפרעות קרדיאליות או דיכאון או חרדה כתוצאה מהתמכרות כזו או אחרת יתכן שיקבל נכות בזכות לקויים אלו.

עולים חדשים - אדם שעלה ארצה מארץ זרה יתקל בקשיי שפה, וגם אם הוא בעל מקצוע לא תמיד יצליח להשתלב בעבודה בארץ במקצוע שלו בשל פערים בדרישות המקצועיות בארץ ובחו"ל. עולה חדש שסובל גם מנכות, לא יהיה זכאי לקצבת נכות בשנה הראשונה, ההגיון לכך הוא שבשנה הראשונה קשה מאוד להפריד ולקבוע אם אי הכושר שלו נובע מן הנכות או מן הקשיים הנלווים בתקופה הראשונה לאחר העליה לארץ.

מחלות מתקדמות - במחלות שהן מתקדמות (פרוגרסיביות), כמו איידס, ניוון שרירים, טרשת נפוצה, פרקינסון, סרטן- לא תמיד ניתן לצפות את התפתחותן. לכן הועדה תתייחס למצב המבוטח בעת הבדיקה, ויציין אם המחלה בהפוגה או בשלב פעיל או מתקדם. בשלב הפעיל של המחלה, הביטוח הלאומי יקבע דרגת אי כושר מלאה. בשלב של ההפוגה מהמחלה- אם עדין לא חלפה שנה והחולה עדין לא מסוגל לחזור לעבודה, גם מקובל לקבוע נכות מלאה ובהמשך נכויות זמניות בהתאם לשיפור במחלה.

פיברומיאלגיה - מדובר בנכים הסובלים מכאבים מפושטים בשרירים ומתשישות. המחלה תוכר על ידי הביטוח הלאומי רק אם התלונות והממצאים בבדיקה הם אופייניים לתסמונת זו, ואם נשללו סיבות אחרות שיכולות להסביר את הכאבים, כמו כן דרוש אישור מראומטולוג מוכר. הנכות תיקבע בדרך כלל לפי סעיף "מותאם" (סעיף 35). בעת קביעת הנכות הועדה תתחשב בחומרת התסמינים ובהשפעה הנפשית ככל שישנה, כמו כן יש לשקול במקרים אלו פניה לשיקום.

יתר לחץ דם – יש להוכיח שמדובר ביתר לחץ דם קבוע, המטופל בטיפול תרופתי קבוע.

<p style="MARGIN: 10px </body></HTML>

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | רחוב מנחם בגין 144 מגדל מידטאון תל אביב | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: