מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
פסיקות בית המשפט העליון

פסיקות בית המשפט העליון

כאן תוכלו להתרשם מפסיקות בית המשפט העליון בתיקים אשר טופלו במשרדינו

ע"א 7476/09 פלוני נ' מדינת ישראל, פסיכיאטר מחוזי ואח'

התובע, פלוני, הזניח את עצמו מספר שנים וחי בזוהמה בלתי נסבלת, הוא גידל ג'וקים כחיות מחמד, הסתגר מבחינה חברתית וחלה נסיגה במצבו. בני משפחתו פנו אל פסיכיאטר בקופת חולים והוא המליץ לאשפז את פלוני באשפוז כפוי.

לאחר שהתקיימה בדיקה בכפיה החליט הפסיכיאטר המחוזי על אשפוז כפוי לא דחוף, אלא שבהליך האשפוז נפלו מספר פגמים טכניים:

פלוני התנגד לאשפוז ואף ערער על ההחלטה לאשפזו אך הוא אושפז בכפיה עוד בטרם נדון הערר שהוא הגיש (לפי החוק כשמדובר באשפוז שאינו דחוף יש לדון תחילה בערר, טרם אשפוז). הערר שפלוני הגיש נדון באיחור מסויים ונדחה זאת אומרת ההחלטה היתה להמשיך ולאשפזו.
ואמנם פלוני אושפז בכפיה במשך 50 יום בביה"ח שלוותא.

פלוני הגיש תביעה לביהמ"ש המחוזי ותבע פיצוי בגין הפגמים שנפלו במהלך אשפוזו וטען שפגמים אלו מכתימים את כל תקופת אשפוזו ודרש פיצוי של לא פחות מ- 10,000,000 ₪.

באותו מקרה עו"ד איילת סבג ייצגה את הפסיכיאטר המחוזי ואת הועדה הפסיכיאטרית בהליך וטענה כי גם אם נפלו פגמים בתחילת האשפוז הרי שבחלוף 6 ימים הפגמים נרפאו ולכן פלוני זכאי לכל היותר לפיצוי בגין 6 ימים ולא בגין כל 50 ימי אשפוזו.

ביהמ"ש המחוזי קיבל את טענתה של עו"ד סבג וקבע כי אמנם נפלו מספר פגמים בתחילת האשפוז אך הם נרפאו משום שבסופו של דבר הערר שהגיש פלוני- נדחה לגופו ונקבע שאשפוזו אכן דרוש ונחוץ, ולכן ביהמ"ש פיצה את פלוני רק בעבור 6 ימי האשפוז הראשונים לפי 5,000 ₪ לכל יום אשפוז כפוי בלתי חוקי, סך הפיצוי שנפסק: 30,000 ₪.

פלוני הגיש ערעור לבית המשפט העליון וטען כי הפיצוי שנפסק לו נמוך וכי בכל מקרה יש לפצותו על 50 ימי אשפוז ולא על 6 ימי אשפוז.

ביהמ"ש העליון אישר את פסק הדין המחוזי והותיר את התוצאה על כנה בקובעו כי לא כל ליקוי שנפל באופן קבלת החלטה על ידי רשות מנהלית יש בו כדי להביא לבטלותה של ההחלטה (כך לפי כלל הבטלות היחסית במשפט המנהלי).

עוד קבע בית המשפט כי במקרה הנדון הפיצוי נועד לכסות רק את אי החוקיות שדבקה בתחילתו של האשפוז (להבדיל מאשפוז שאינו מוצדק מבחינה רפואית) ולכן הסכום שנפסק הוא סביר ואף גבוה בהשוואה למשל לסכום הפיצוי הנפסק למי שנעצר או נאסר שלא כדין.

לפסק הדין בביהמ"ש העליון מיום 22.8.12 לחץ כאן
לפסק הדין בביהמ"ש המחוזי בשאלת הנזק מתאריך 9.6.09 לחץ כאן
לפסק הדין בביהמ"ש המחוזי בשאלת האחריות מתאריך 10.6.08 לחץ כאן


ת.א. 05 – 422 ואקנין איתי ואח' נ' מדינת ישראל- משרד הבריאות

תביעת רשלנות רפואית במסגרתה טען התובע כי האוטם המוחי ממנו הוא סובל נגרם לו בלידתו מאחר ואימו סבלה מזיהום תוך רחמי והרופאים לא חילצו אותו בזמן מהסביבה המזוהמת.

בית החולים איכילוב שיוצג על ידי עו"ד סבג, איבד את תיק היולדת, דבר שנחשב בשפה המשפטית ל"נזק ראייתי". עקב אובדן התיק, ביהמ"ש קבע (בצדק) כי בית החולים הוא זה שיצטרך להוכיח כי היולדת לא סבלה מזיהום, בניגוד לכלל הרגיל לפיו הנטל מוטל על כתפי התובע ("המוציא מחברו עליו הראיה").

עו"ד סבג הצליחה לעמוד בנטל הכבד ולהוכיח – על פי הנתונים הקיימים והספרות הרפואית שהיולדת לא סבלה מזיהום ושכלל לא סביר שהאוטם נבע מזיהום רחמי (אם היה כזה) אלא ישנם גורמי סיכון סבירים ושכיחים יותר. ביהמ"ש קיבל כל טענותיה של עו"ד סבג, דחה את התביעה כנגד בית החולים ואף חייב את התובע לשלם לביה"ח הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח.

בעקבות ערעור שהושג לבית המשפט העליון הושגה פשרה במסגרתה שולם כ"תשלום חסד" המשולם לפנים משורת הדין סך 200,000 ש"ח בלבד, תוך הותרת כל קביעות פסק הדין המחוזי - על כנן, דהיינו מבלי לפגוע בטענה כי התובעים לא הוכיחו את תביעתם.

לפסק הדין של ביהמ"ש העליון מתאריך 25.6.12 לחץ כאן
לפסק הדין של ביהמ"ש המחזוי מתאריך 21.9.10 שניתן ע"י כב' השופט סוקול לחץ כאן

אם אתם מעוניינים לקרוא עוד על אוטם מוחי בפג ובילוד לחץ כאן
אם אתה מעוניין לקרוא עוד על זיהום תוך רחמי (כוריואמניוניטיס) לחץ כאן


רע"א 7731/04 משרד הבריאות נ' עזבון המנוחה הלפרין אביטל ז"ל וד"ר דודאי

אביטל ז"ל עברה ניתוח לקיצור קיבה אצל ד"ר דודאי, מספר ימים לאחר הנתוח הדרדר מצבה והיא נפטרה. משרד הבריאות מינה ועדת בדיקה בראשותו של פרופ' שילוני לבדיקת נסיבות מותה של אביטל. הועדה קבעה שאביטל לא עמדה בקריטריונים לצורך בצוע ניתוח לקיצור קיבה, והומלץ לנקוט צעדים משמעתיים כנגד המנתח ד"ר דודאי.
במסגרת תביעה לרשלנות רפואית שהגישו יורשיה של אביטל הם ביקשו מביהמ"ש לזמן לעדות את יו"ר ועדת הבדיקה, פרופ' שילוני, ולהגיש באמצעותו כראיה את דו"ח ועדת הבדיקה.

היועץ המשפטי לממשלה התנגד לזימון יו"ר ועדת הבדיקה בטענה שלא יתכן שיו"ר ועדת הבדיקה, אשר ישב בהתנדבות בועדת הבדיקה למען אינטרס ציבורי של שיפור איכות הרפואה בישראל, יוזמן לעדות בביהמ"ש בעל כורחו, כאילו הוא עד מטעם צד זה או אחר. עמדת היועץ המשפטי נדחתה בביהמ"ש המחוזי.

על כך הגישה עו"ד סבג ערעור לביהמ"ש העליון, במסגרת הערעור עלתה לראשונה השאלה העקרונית האם ניתן לזמן את יו"ר ועדת הבדיקה לעדות בביהמ"ש ולהגיש באמצעותו את דו"ח ועדת הבדיקה?

ביהמ"ש העליון קבע כי הדבר אפשרי, דו"ח ועדת בדיקה עשוי לשמש ראיה בעלת משקל בתביעת רשלנות רפואית, ואין מנוס מחקירת יו"ר הועדה על תוכנו של הדו"ח. מדובר בפסק דין תקדימי שעוסק ישירות באופן הגשת דו"ח ועדת בדיקה ובשיקולים הציבוריים הכרוכים בכך.

לפסק הדין של ביהמ"ש העליון מתאריך 21.6.07 לחץ כאן
לפסק הדין של ביהמ"ש המחוזי מתאריך 29.6.04 לחץ כאן


רע"א 8204/09 איילה שלימוב נ' סהר חברה לביטוח בע"מ ואח' המנוח

יוסף שלימוב נהרג בתאונת דרכים. המנוח עבד כנהג משאית עצמאי והתאונה אירעה בעת שחזר מעבודתו.

אשתו וביתו הגישו תביעת פיצויים כנגד המבטחת המעורבת ונפסק להן פיצוי בגובה 1,617,010₪ בבימ"ש השלום (לפני ניכוי קצבאות המל"ל).

המנוח לא דיווח לשלטונות מס הכנסה על שכרו האמיתי, על כן, כשנהרג קיבלו אשתו וביתו מבטוח לאומי קצבאות נמוכות יחסית.

פסה"ד דן בשאלה אם במקרה כזה יש לנכות מהפיצוי את הקצבאות הנמוכות או שיש לנכות הקצבאות התאורטיות הגבוהות יותר שיכלו התובעות לקבל מביטוח לאומי אילו המנוח דיווח אמת לרשויות המס?

בימ"ש השלום והמחוזי קיבלו את טענתה של עו"ד סבג וביצעו ניכוי תאורטי ואולם ביהמ"ש העליון הפך התוצאה.
מאחר ותוצאה זו סותרת הלכה קודמת של ביהמ"ש העליון, הגישה עו"ד סבג לביהמ"ש העליון עתירה לדיון נוסף, כב' הנשיאה בייניש השתכנעה כי אמנם התוצאה אליה הגיע ביהמ"ש העליון אינה זהה להלכה קודמת של ביהמ"ש העליון משנת 1977 (שתומכת בניכוי רעיוני לפי השכר האמיתי ולא לפי הדיווח הכוזב), יחד עם זאת לא כל סטייה מהלכה קודמת ובמיוחד הלכה שניתנה לפני שנים רבות, מצדיקה קיומו של ההליך הנדיר ויוצא הדופן של דיון נוסף.

לעניות דעתנו, כב' הנשיאה בייניש טעתה, בכל הכבוד הראוי, כשלא איפשרה קיומו של דיון נוסף. סתירת הלכה קודמת- גם אם היא הלכה ישנה- מצדיקה קיומו של דיון נוסף על מנת שיובהר מה ההלכה החלה ולא יווצר כאוס.

הרצאה בנושא פס"ד זה ניתנה ע"י עו"ד סבג בכנס האיגוד הישראלי לביטוח AIDA שהתקיים ביום 3.3.11 במלון קרלטון. להלן הקישור להרצאה:

http://www.igudbit.org.il/Index.asp?ArticleID=1743&CategoryID=395

להחלטה בעתירה לדיון נוסף מתאריך 16.8.2010 לחץ כאן

לפסק הדין של ביהמ"ש העליון מתאריך 21.2.10 לחץ כאן

לפסק הדין של ביהמ"ש המחוזי מתאריך 09.09.09 לחץ כאן

לפסק הדין של בימ"ש השלום מתאריך 3.3.09 לחץ כאן


ע"א 5736/04, 5740/04 אליהו חברה לביטוח נ' חדג'ג' לבנה

התובעת נפגעה בתאונת דרכים קשה בדרך לעבודתה, היא סבלה מנכות בשיעור 48% והגישה תביעת פיצויים כנגד המבטחת המעורבת.

נפסק לה פיצוי בגובה 298,000 ₪. מסכום זה צריך היה לנכות את הקצבאות שמקבלת התובעת מהמל"ל ובעניין הניכויים התעוררה מחלוקת:
למרות שהתובעת זכאית הייתה לקבל קצבת נכות מעבודה היא בחרה לקבל קצבת נכות כללית שהייתה גבוהה יותר, בנסיבות.

התעוררה השאלה האם יש לנכות מהפיצוי את קצבת הנכות הכללית המשולמת לתובעת בפועל? או לנכות את קצבת הנכות מעבודה התיאורטית שיכלה התובעת לקבל אילו בחרה בקצבה זו?

בניגוד לדעתנו, ביהמ"ש המחוזי הורה לנכות את קצבת הנכות מעבודה התיאורטית.

עו"ד סבג הגישה ערעור לביהמ"ש העליון והתוצאה התהפכה: נקבע כי יש לנכות את קצבת הנכות הכללית המשולמת בפועל, בחלקה הקשור לתאונה.

לפסק הדין של ביהמ"ש המחוזי מתאריך 2.5.04 לחץ כאן

לפסק הדין של ביהמ"ש העליון מתאריך 10.12.07 לחץ כאן

להחלטת ביניים של ביהמ"ש העליון מתאריך 4.6.02 לחץ כאן


ע"א 5690/98 ביה"ח רמב"ם נ' הודה עמאר

הודה אושפזה לצורך נתוח לכריתת בלוטות ממיתרי הקול. בשלבים הראשונים של הנתוח אירע סיבוך המכונה "חזה אויר", כתוצאה מהסיבוך והטיפול בו נגרם חוסר בחמצן ונזק מוחי קשה. התביעה התקבלה והערעור על פסה"ד- נדחה.

פסק הדין מיום 12.3.02 ניתן ע"י כב' השופט ריבלין בהסכמת יתר שופטי ההרכב.

לעיון בפסק הדין לחץ כאן


ת.א. 1276/97 עזבון המנוחה אני גולדנברג ז"ל נ' המרכז הרפואי בני ציון ואח'

המנוחה סבלה מגידול בקרקפת. הגידול נכרת ונשלח לבדיקה פתולוגית במרכז הרפואי בני ציון. בבדיקה הפתולוגית נמצא כי מדובר בגידול ממאיר. הפתולוג מסר את תוצאת הבדיקה אל רופא קופ"ח, אך רופא הקופה לא הודיע לחולה את תוצאות הבדיקה. כעבור שנתיים (שבמהלכן החולה לא היתה במעקב) חזר הנגע בצורה אלימה יותר והחולה נפטרה. התביעה הוגשה גם כנגד רופא הקופה וגם כנגד הפתולוג.

יורשי המנוחה הגישו תביעת רשלנות רפואית הן כנגד רופא הקופה והן כנגד הפתולוג.

ביהמ"ש קיבל את טענות עו"ד סבג וקבע כי תפקידו של הפתולוג היה לאבחן את הנגע, ולא היה זה מתפקידו לייעץ אם הנגע דורש המשך מעקב או לא, גם לא היה זה מתפקידו לוודא שהחולה קיבלה הודעה על הנגע הממאיר. הפתולוג מילא תפקידו בכך שמסר את תוצאת הבדיקה הפתולוגית לידי הרופא המטפל בקופ"ח. התביעה כנגד הפתולוג נדחתה ונפסקו הוצאות לטובת הפתולוג בסך 8,000 ₪+ מע"מ.

פסק הדין מיום 9.9.01 ניתן על ידי כב' השופטת מרים מזרחי (מחוזי- ירושלים).

על פסק הדין המחוזי הוגש ערעור, ביהמ"ש העליון הותיר את פסק הדין המחוזי על כנו וחזר על הלכת מוזס לפיה במקרה של פער בין חוו"ד מומחים מטעם הצדדים ראוי למנות מומחה ניטרלי מטעם בית המשפט. ביהמ"ש העליון הצר על כך שבענייננו לא מונה מומחה מטעם ביהמ"ש בכל הסוגיות שעמדו על הפרק (מונתה מומחית רק בשאלת אובדן סיכויי ההחלמה) וקבע כי טענות המערערים אינן מעוגנות בראיות ולפיכך הערעור נדחה.

לפסק הדין של ביהמ"ש העליון מתאריך 9.2.11 לחץ כאן

פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי מתאריך 9.9.01 לחץ כאן

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | | רח' ז'בוטינסקי 33 (מגדל התאומים 1), רמת גן 52511 | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: