הרצאה בנושא: "תחשיבי נזק- איך עושים את זה נכון"

הגשת תחשיב הנזק לבית המשפט הינה ההזדמנות של שני הצדדים להביא בפני ביהמ"ש בצורה סדורה ומרוכזת את טענותיהם, על מנת למצות נסיון פשרה. נוכח חשיבות הענין רצוי לרכז מאמץ בהתארגנות לקראת שלב זה, ולמעשה התארגנות זו מתחילה מיום פתיחת התיק במשרדנו, כבר מהפגישה הראשונה עם הלקוח.


תחשיבי נזק בתיקי נזיקין שמעוררים שאלת אחריות, כבר מזמן אינם מהווים רק חישוב נזק, אלא גם התייחסות לסיכויים ולסיכונים שמעוררת שאלת הרשלנות. ביהמ"ש למעשה יערוך חישוב נזק לצרכי פשרה ומחישוב זה, ביהמ"ש יגזור אחוז מסויים בהתחשב בשאלת האחריות. כך לדוגמא, אם סיכויי התביעה גבוהים בעיני ביהמ"ש הוא יגזור לדוגמא 80% מחישוב הנזק ואם הם נמוכים הוא יגזור 20% לדוגמא מחישוב הנזק.


על מנת שאורח חישוב הנזק ואורח גזירת האחריות יהיו מיטביים מבחינת הלקוח המיוצג על ידינו, ויהלמו היטב את הסיכונים שבתיק, רצוי וראוי כי בעלי הדין יביאו בפני ביהמ"ש את מירב הנתונים הרלבנטים, על מנת שאלו ילקחו בחשבון.


ההרצאה תתייחס לנתונים ולמסמכים שבאפשרותינו לצרף לתחשיב הנזק, על מנת לבצר את טענותינו הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק. ההרצאה תתייחס גם לסוגיות נוספות הקשורות בטאקטיקה- מהו השלב הנכון לחשוף נתונים שבידינו, וההתלבטות האם לחושפם בשלב מוקדם לפני קבלת הצעת בימ"ש לפשרה, על מנת שילקחו בחשבון, או "לשמור" אותם לשלב מאוחר יותר (ככל שהדין מאפשר זאת), על מנת לקבל תשובות "אמת" בחקירות הנגדיות.

סגנונות שונים לתחשיבי נזק- מה דרך המלך?

תחשיבי נזק מנוסחים על ידי עורכי דין שונים בצורות שונות, יש מקצרים ויש מאריכים, יש מדייקים ומבססים, ויש מי שמסתפק בהערכות וטענות כלליות ולא ספציפיות (דורש סכומים "גלובליים"). חשוב לזכור כי תביעה לפיצוי בסכום גלובלי היא הרבה פחות משכנעת מדרישה המבוססת על קבלות בפועל, דרישה על בסיס תלושים היא הרבה יותר משכנעת מדרישה על בסיס טענת הלקוח כי הוא משתכר X ₪, ככל שנבסס את טענותינו ייטב הסיכוי שביהמ"ש ייעתר להן.


אין כל טעם לפרוס במסגרת תחשיב נזק את כל חווה"ד הרפואיות או להעתיק כל מסמך ומסמך רפואי מבלי לברור חשוב/ לא חשוב.מומלץ לבחור בדרך המלך, דרך האמצע, בה נבסס את טענותינו בראיות היטב, מהצד השני – לא נאריך שלא לצורך ולא נגולל בפני ביהמ"ש השתלשלות ארועים ארוכה ומייגעת שלא בהכרח יש לה רלבנטיות לשלב תחשיבי הנזק.

אילו נתונים יכולים לסייע לנו לבסס את טענותינו במישור החבות?

בתיקי חבויות- תמונות ממקום התאונה, לפני ואחרי תיקון המפגע, יוכלו להועיל בהמחשת ה"מפגע" באופן בלתי אמצעי לביהמ"ש. וכפי שנהוג לומר- תמונה אחת שווה אלף מילים. עצם העובדה שהמפגע תוקן יכולה להצביע על אחד משניים- או על הסרת מפגע שאינו באמת מפגע המקים אחריות, אך "למעלה מן הצורך" והיות שהמקום כבר היווה מוקד לתאונה, בעל מקרקעין סביר יבחר להסיר אותו. אפשרות נוספת היא- שהמפגע מוסר משום שהוא באמת מהווה מפגע שיכול להביא לקבלת תביעת נזיקין וקביעת התרשלות.  כך או כך, עצם העובדה שהמפגע הוסר עשויה להועיל לתובע אפילו מהפן הפסיכולוגי בלבד, ולכן מומלץ לצרף תמונות של המפגע לפני שתוקן ולאחר התיקון. 


בתיקי רפואה אסתטית- תמונות מרשימות לפני ואחרי יכולות אף הן להועיל בהמחשה, ואין לכך תחליף. מומלץ לצרף תמונות צבעוניות מאירות עיניים, כבר לכתב התביעה, ודאי לתחשיב הנזק.


בתיקים שמעוררים שאלות עובדתיות, הרי שכדאי לצרף לתחשיב הנזק (ואפילו כבר לכתב התביעה) תצהירים של עדים רלבנטיים. לעיתים, כשהלקוח מגיע למשרדנו והעניין טרי, הוא עדיין יצליח לגייס את העדים אשר ישתפו עמנו פעולה כשזיכרונם מהאירוע טרי. כל המתנה בעניין זה עשויה לפעול כנגדנו אם בגלל אי זמינות העדים בהמשך, אם בכלל ירידת מוטיבציה שלהם, אם בגלל שכבר תושאלו על ידי חוקר שנשלח אליהם על ידי חברת הביטוח ומסרו שם גרסה. היתרון של ב"כ התובע הוא האפשרות לפנות אל העדים בזמן אמת ולהצהיר בפני הצד שכנגד כי עד פלוני הוא עד תביעה וכי אין לפנות אליו. באפשרות זו של הגשת תצהיר עובדתי השתמשנו למשל במקרה של קטינה שנפלה בגיל כל כך צעיר עקב מכשול, לא היו עדים לאירוע למעט עדותו של הדוד ששמע את זעקותיה וניגש אליה והבחין היא כי יושבת ליד מכשול ברור, הוא צילם את המכשול, ותמונות אלו כמו גם תצהירו של הדוד סייעו רבות להוכחת טענות התביעה. בהמשך, עם חלוף השנים השטח השתנה לחלוטין, לא ניתן  היה לגבות את טענות התביעה בעדות הקטינה (אשר כאמור הייתה קטנה מכדי לזכור את נסיבות האירוע עצמן) והעדות היחידה הייתה עדות הדוד.


מסמך נוסף שכדאי לצרף לתחשיב הנזק בתיקים המעוררים שאלת אחריות- הוא שאלון שהפנינו לנתבע בסוגיות שבמחלוקת, ותצהיר תשובותיו של הנתבע. אם הנתבע התחמק משאלה כזו או אחרת שהיא לב הענין, יכולה להיות לכך משמעות, והדבר יכול ליצור רושם ולהשפיע על הערכתו של השופט את סיכויי התביעה.


נתונים על  ריבוי אירועים קודמים באותו מקום, יכולים גם הם להועיל, וניתן לעיתים לאסוף אותם מרשת האינטרנט ומבקשה לעיון במסמכים ספציפיים אותה נפנה אל הנתבע.
אם התביעה מוגשת כנגד רופא שיש לו היסטוריה  משמעתית/ פלילית- כמובן שגם זה יכול להועיל לתובע וגם את זה רצוי לצרף לתחשיב הנזק בפרק ה"אחריות".


לעיתים חיפוש במאגרי הפסיקה יעלה נתונים מעניינים ורלבנטיים, כך למשל באחד המקרים בהם טען מומחה ההגנה שאין ליידע מטופל על כל סיבוך נדיר, בטרם ניתוח, התברר כי אותו מומחה עצמו נתבע וחוייב בגין אי מתן הסבר מלא בדיוק באותו ענין. וכאילו לא למד את הלקח, הוא חוזר וטוען, הפעם באיצטלה של מומחה מטעם נתבע, כי מדובר בסוג הפרטים שאין ליידע מטופל בטרם ניתוח.


לעיתים, כדאי ורצוי להפעיל חוקר, גם אם אנחנו מייצגים את התובע ולא את הנתבע. העלות הכרוכה בכך תצדיק את עצמה בתיקים המתאימים. כך למשל, בתיק בו ייצגנו מוהל שהתברר לו כי הכסוי הביטוחי שברשותו נמוך מאוד מהמקובל ("מטריה ביטוחית עם חורים" לפי טענתנו), הפעלנו חוקר, שגילה כי סוכן הביטוח המעורב כלל אינו עוסק בביטוח אחריות מקצועית ומפנה לסוכן אחר לצורך בטוחים מסוג זה. דוח חקירה זה הוצג לביהמ"ש טרם מתן הצעתו לפשרה, ותרם להוכחת עמדתנו בסוגית החבות ולהפחתת הנטל שהוטל על המוהל שיוצג באמצעותנו.
גם אחרי שהגשנו תחשיב נזק לביהמ"ש, אם קרה ובתזמון מקרי ניתן פס"ד מעניין באותו סוגיה ממש נשוא התיק, כדאי ורצוי כי נגיש לתיק ביהמ"ש "תחשיב נזק משלים" בו נפרוס בפני ביהמ"ש את הפסיקה הדומה. בתי המשפט ישמחו לראות מקרים דומים שהוכרעו, הדבר יקל עליהם לנסות ולצפות את המשך ההתפתחות במשפט ולכמת זאת אל תוך הצעתם.


בתיק אחר, בו התברר לנו כי הרופא החתים את לקוחת משרדנו על טופס "ויתור על תביעה", בטרם הסכים לבצע בה ניתוח מתקן, הופתענו לגלות כי במסגרת טופס הויתור, התובעת ויתרה על כל טענותיה כנגדו (אגב, חתמה ללא ידיעתה על מה היא חותמת), וזאת כנגד תשלום "סך ___" (כך במקור), קרי התובעת לא קיבלה כל תשלום ובאורח מוזר לכאורה ויתרה על זכות תביעה ללא כל תמורה. לא הרפינו והפנינו אל הרופא שאלון על מנת לברר את נסיבות החתימה על טופס הויתור. בתצהיר תשובותיו הנתבע יצק לטופס הנ"ל תוכן משלו והסביר כי הניתוח המתקן בוצע כנגד "טופס ויתור על תביעות". זאת אומרת שלשיטתו התמורה לויתור מצד התובעת היא עצם הניתוח השני וכלשונו: "משמעותו כי כנגד ביצוע ניתוח ההחלפה התובעת מנועה מלהגיש תביעה כלשהי כנגד הנתבע". למותר לציין כי לתוכן זה אין זכר  בשטר הסילוק.  התמורה היחידה הנזכרת בטופס היא תמורה כספית של " __ ₪"  שבפועל- לא שולמה. אנו טענו כי היות שאין טענה, אף לא מצד הנתבע, כי שולם לתובעת סכום כזה או אחר כפיצוי בעבור ויתור על טענותיה, אזי ממילא שטר הסילוק – הכולל ויתור גורף ומקפח חד צדדי- משולל תוקף. עוד טען הרופא בתצהיר תשובותיו כי "זה הנוהל" בכל נתוח מתקן המבוצע במרכז הרפואי שבו בוצע הנתוח. אנו תהינו האמנם כך? והמשכנו בבירור: פנינו אל אותו מרכז רפואי וממכתב תשובתו התברר כי לא היו דברים מעולם, אין המדובר בנוהל של המרכז הרפואי כי אם ביוזמה פרטית של הרופא המנתח. כל ההתכתבות הזו כמובן היוותה לנו לעזר בשלב תחשיבי הנזק, בעזרתה יכולנו להוכיח לביהמ"ש כי מדובר לא רק ברופא רשלן לטענתנו, אלא גם ברופא שאינו בוחל בכל אמצעי, לרבות החתמת מטופל ללא מתן הסבר מתאים ולמעשה ללא ידיעתו על טופס שמשמעותו ויתור חד צדדי ללא תמורה. גם העובדה שהרופא ניסה להציג את הנושא כענין שבנוהל (מה שהתברר כרחוק מהמציאות) סייעה בהצגת התמונה המלאה והביאה את ביהמ"ש להציע הצעת פשרה שהולמת את טענותינו.

אילו נתונים יכולים לסייע לנו לבסס את טענותינו במישור הנזק?

נספחים לתחשיב נזק שיכולים לסייע בביסוס הנזק:

  • אשור מהביטוח לאומי מחלקת גביה יסייע בהוכחת רצף תעסוקתי של התובע.
  • נתוני שכר של הנפגע (ולעיתים של בן הזוג), תלושי שכר/ טופסי 106/ דוחות שומה יסייעו בהוכחת בסיס שכר
  • ניתוח נתוני השכר, לעיתים אף בעזרת מומחה מתאים. באחד המקרים בו ייצגנו מורה שהינה עובדת משרד החינוך  קיבלנו מכתב מהסימולטור של משרד החינוך שמצביע על השכר שאותה מורה יכולה היתה להשתכר אילו היתה משתלבת ב"אופק חדש", אלמלא פגיעתה בתאונה.
  • קבלות לביסוס הנזק המיוחד
  • רשימת תרופות שהונפקו ונרכשו בבית מרקחת לביסוס הנזק המיוחד
  • פירוט תקבולי מל"ל/ ת.ע.צ. מהמל"ל – רצוי שלא נופתע מן הנכויים ונצטייד מראש בנתוני המל"ל, ונעשה הערכה, לפחות לעצמנו, מה גובה הנכויים הצפויים. חוו"ד אקטוארית תוגש בדרך כלל על ידי הנתבע רק בהמשך הדרך, ואולם רצוי כי ב"כ תובע יבדוק הדברים גם הוא מבעוד מועד, על מנת שלא ימצא עצמו מגיש חישוב נזק שכל כולו נבלע בתקבולים…
העיתוי הנכון להגשת תחשיב הנזק- המהירות מהשטן

יש עורכי דין שמזדרזים ומגישים תחשיבי נזק בהתאם למועד הראשון שקצב ביהמש בענין, בהחלטות הראשונות הסטנדרטיות, גם אם העיתוי אינו מתאים לחלוטין, במחשבה שזה מה שיקדם להם את התיק- הם מגישים תחשיב נזק לעיתים אף לפני שמומחה ההגנה נתן חוו"ד מטעמו. 
בכך הם מוותרים מראש על הזכות! שיש לתובע להתייחס לטענות ההגנה ולהתמודד עימן ועל הזכות! להגיש חוו"ד משלימה (הפך לפרקטיקה של ממש).
בכך הם לא מרוויחים דבר שכן אין כל סיכוי שעו"ד מטעם ההגנה יגיש תחשיב נזק בטרם התיק "בשל". בימ"ש ייתן לכך גיבוי ויאריך מועדים. כמו כן אין סיכוי סביר/ תועלת, בהגשת תחשיבים במצבים מסוימים של מחלוקת קוטבית ובלתי ניתנת לגישור ללא מומחה מכריע בשאלת האחריות/ הנזק.

 

אין להזדרז יתר על המידה "ובכל מחיר" ויש לוודא לפני הגשת תחשיב תביעה כי:

  • התיק בשל להגשת תחשיבים
  • המחלוקת בשאלת הנכות הרפואית- ניתנת לגישור (עד 10%- 20% פער)
  • לעיתים משיקולים כאלו או אחרים נעדיף להעביר התיק להליך של גישור ולא להגיע כלל לדיון בתחשיבי נזק בפני בימ"ש.
הבנת תהליך תחשיב הנזק

כאשר אנו מגישים תחשיב נזק רצוי שנבין היטב מה עומד מאחורי החישובים המוגשים. ישנן בשוק תוכנות שמאפשרות חישובי נזק על בסיס נתונים המוזנים לתוכן, כלי זה אינו בא להחליף את ההבנה הבסיסית שמאחורי הטיעונים והחישובים ורצוי שלא להיכשל בכל.

סיכום ומסקנות- עשה ולא תעשה

כבר בפגישה הראשונה עם פתיחת תיק והתחלת הכנת התביעה יש לבצע מספר פעולות שיקלו על ההתארגנות סביב הגשת תחשיב הנזק:

  • לצייד הלקוח ברשימת המסמכים שעליו להביא (קבלות, תרופות, תלושים)
  • להשקיע זמן בביצוע "חקירה" באינטרנט ובפייסבוק
  • להשקיע בחיפוש פסיקה בתיקים דומים

 

לקראת תחשיב הנזק:

  • עלינו להביא את התיק ל"בשלות"  תחילה ורק לאחר מכן לעבור לשלב הפרקטי (תחשיבים/ גישור/ מו"מ)
  • לא יזיק גם לבדוק לאיזה שופט התיק נותב ולתת את הדעת לכך (פסיקה קודמת של אותו שופט באותו ענין וכדומה)

 

לעיון במצגת לחץ כאן.