מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
הקשר שבין אוטם בפג ובילוד לבין רשלנות רפואית

הקשר שבין אוטם בפג ובילוד לבין רשלנות רפואית

במאמר זה נסקור את הגורמים לשבץ מוחי בילוד ובפג ונבחן אם חלק מגורמים אלו יכולים להיות קשורים במקרים של רשלנות רפואית.

אוטם מוחי (שבץ) קורה עקב חסימת כלי דם גדול במוח.

תופעה של אוטם בילוד ובפג הינה נדירה ביותר, והיא מתרחשת בשכיחות של 1:4000 תינוקות. הפגיעה אופיינית לתנוקות בשלים ונדירה מאוד בפגים. שכיחות אוטם בילוד ובפג היא כה נדירה עד כדי כך שרוב המומחים לא נתקלו ולא יתקלו בכל הקריירה שלהם במקרה כזה.

אוטם יגרום לעיתים קרובות להמיפרזיס. יתכן שהמיפרזיס לא יתגלה סביב הלידה אלא רק באיחור עם התפתחות הפעילות המוטורית הרצונית באמצע השנה הראשונה לחיים. בשבץ סב לידתי המאובחן באיחור, בדרך כלל סימנים נוירולוגים חריגים ובולטים יובילו לאבחונו. ממצאים אלו בדר"כ ישארו לצמיתות. לעומת זאת בשבץ סב לידתי המאובחן מיד לאחר הלידה התוצאה הנוירולוגית לא תמיד תהיה גרועה. לא ברור כיום אם שבץ סב לידתי האובחן עם הלידה ושבץ סב לידתי המאובחן באיחור שונים זה מזה בהופעתם, סיבת גרימתם או בדפוס הפגיעה.

על סמך מחקרים אפידמיולוגים של שבץ סב לידתי במשך 30 השנים האחרונות 40% מהתנוקותהיו בהמשך ילדים נורמליים מבחינה נוירולוגית, 57% היו חריגים מבחינה נוירולוגית או קוגנטיבית ו- 3% מתו. מוות, אם יגרם, זה יקרה בשנה הראשונה לאחר הלידה ובדר"כ ולא בהמשך הילדות.

גורמי הסיכון לאוטם בפג ובילוד נדירים אף הם. חלק מהאוטמים נובע מנטיית היילוד לקרישיות יתר, חלק נובע ממצוקה קשה בלידה וחלק מילודים אלו סובל משבץ כסיבוך של דלקת קרום המח ועוד סיבות נוספות.

כאשר מתרחש אוטם הסימנים הראשונים הם פרכוסים זמן קצר לאחר הלידה. רוב האוטמים ילוו בסימנים קליניים אך לא כולם.

אבחנה של אוטם נעשית באמצעות CT או MRI אשר מבוצעים כאשר מופיעים אצל הילוד או הפג סימנים קליניים שמחשידים לאוטם. כאשר עולה חשד לאוטם כאמור נהוג לעשות בדיקה שכוללת אולטראסאונד של הלב, אקו לב, בנסיון למצוא שם קריש שיעיד שנסחף משם לכיוון המח. נהוג גם לעשות אולטראסאונד של קצה הקטטר הטבורי שנמצא בתוך אבי העורקים וקצה הוריד הטבורי שנמצא בוריד הנבוב התחתון כדי לחפש קרישים באזור בו הקטטר נמצא שיכולים להסביר הימצאות של תסחיף במח. קרי יש להעמיק את הבירור, לחפש קרישים נוספים שילמדו מנין הגיע קריש הדם ומה היתה הסיבה לאוטם.

מעבר לגורמי הסיכון הידועים לאוטם (בהם נעסוק בפירוט בהמשך המאמר) יש בראש ובראשונה קבוצה מאוד גדולה של אוטמים שנגרמים מסיבה בלתי ידועה. לפי הספרות הרפואית, יש עוד הרבה מה ללמוד על ההיסטוריה הטבעית של שבץ מוחי סביב הלידה ועדיין אין אסטרטגיות מוכחות לטיפול ומניעה.

בספרות יש עשרות גורמי סיכון לאוטם בילוד ומעט מאוד מאמרים רפואיים העוסקים באוטם בפג. נוכח נדירות התופעה, הספרות הרפואית בענין זה מטבע הדברים דלה ביותר. נתייחס להלן למידע המוגבל העולה מהמאמרים הרפואיים.

אוטם בילודים בשלים

במאמר מ- 2004 של המלומדים נלסון ולינץ שעניינו אוטם בילודים (כותרת המאמר: אוטם סב לידתי- perinatal stroke) ישנה התייחסות לכל התקופה הסב לידתית. מחברי המאמר הדגישו במאמרם (בתרגום חופשי) כי "גורמי הסיכון לשבץ סב לידתי מבוססים על סמך עדויות מצומצמות ("limited evidence") מסדרות מקרים נבחרות ודיווחי מקרים", קרי המאמר מבוסס על מידע מאוד מוגבל, על דיווחי מקרים, על מדגם קטן של האוכלוסיה הרלבנטית, כך שיש להתייחס לאמינותו הסטטיסטית בזהירות.

נצפה קשר בין שבץ מוחי בילודים לבין הפרעות ביולדת ובשיליה (כגון פקקת), חנק סב לידתי, הפרעות דם, הפרעות לב, זיהומים, טראומה, שימוש בקוקאין ע"י היולדת ותרופות. במקרים רבים זוהו יותר מגורם אחד.

קרישיות יתר מהווה גורם הסיכון השכיח ביותר לאוטם מוחי. כמחצית מהאוטמים הסב לידתיים נגרמים כתוצאה מקרישיות יתר. בספרות עדכנית נמצא כי בתנוקות עם שבץ מוחי סב לידתי, מצאו הפרעות קרישה ב- 55% מהאמהות וב- 50% מהילודים. כל הנושא של קרישיות יתר התפתח מאוד עם השנים באופן שחלק גדול מגורמי הקרישה שידועים כיום לא היו ידועים בעבר.

בשנים האחרונות (לפחות מאז 2007) התברר כי שלב הלידה מגביר משמעותית הסיכון לאוטם ביולדת ובילוד עקב בעית קרישה חולפת שמתעצמת בימים סביב הלידה.
מדובר בהפרעת קרישה חולפת שעלולה לגרום לאוטם בילוד. גם הסיכון לשבץ מח איסכמי ביולדת מתעצם בסמוך לזמן הלידה והוא פי 34 שכיח יותר ביומיים לפני ויום אחד אחרי הלידה מאשר בהריון או במצב ללא הריון. בתקופה הסב לידתית ובהריון עצמו יש עליה בגורמי קרישה בדם, כך שגם היולדת וגם העובר סובלים מקרישיות יתר ונמצאים בסיכון לטרומבוזות. עליה חולפת בקרישה זו בעיה פזיולוגית שעשויה לחלוף עם הזמן ולכן בדיקות קרישה תקינות שיערכו בגיל מתקדם יותר אינן יכולות לשלול את האפשרות שהפרעת קרישה בגיל הילוד היא היא שגרמה לאוטם וחלפה. לכן מומלץ כי הבירור לאחר קרות אוטם יכלול גם הן בדיקות קרישה מוקדמות בתקופת הילוד וכן בדיקות קרישה חוזרות בהמשך.

אוטם בפגים

פגים עלולים לסבול מפגיעה מוחית גם כשהמהלך שעברו בפגיה היה "חלק". פגיעה מוחית בפגים עשויה להיגרם בדר"כ ע"י אחת משתיים: או דימום בחדרי המוח עקב חוסר בשלות של כלי הדם הסמוכים לחדרי המוח או פגיעה בחומר הלבן במוח (PVL).
ואולם אוטם בפג אינו נובע מעצם הפגות, ככל הידוע.

במסגרת מחקר נרחב ביותר העוסק ספציפית בהתהוות אוטם בפגים- preterm infants- השוו 1459 פגים ל- 958 תנוקות בשלים. מדובר במאמר נרחב ביותר משנת 1997- אחד המאמרים הבודדים הסוקר התהוות שבץ מוחי בפגים. בין גורמי הסיכון המנויים במאמר כגורמי אוטם מוחי בפגים ניתן למצוא: דלקת קרום המוח, תשניק בלידה, נטיה לקרישיות יתר, שינויים מבניים מולדים בכלי הדם אצל הילוד, קטטר טבורי, החלפות דם, תסחיפים, פוליציטמיה, התייבשות, צריכת קוקאין ע"י היולדת ועוד.

יצויין כי כל גורמי הסיכון לאוטם בפג הינם נדירים ביותר ולו משום שאוטם בפג הוא עצמו נדיר ביותר.

לסיכום

כאשר מדובר בנזק ממוקד כגון אוטם יש לבחון מתי אובחן האוטם, מה היו הסימפטומים שהובילו לתחילת הבירור, מה היו גורמי הסיכון שהתקיימה באותו מקרה (מצוקה עוברית? ) ולבחון אם התנהלות רפואית שונה יכולה היתה להוביל למניעת האוטם או שמא מדובר באוטם שסיבתו אינה ידועה (כמו מחצית מהאוטמים).
לשם בחינת המצב המשפטי יש להוועץ בעורך דין הבקיא ברשלנות רפואית, עורך הדין יוועץ במומחים נאונטולוגים, גניקולוגים או נוירולוגים, לפי הענין ויעריך סיכויי התביעה.

הערה: המאמר לא נכתב ע"י רופא. המאמר נכתב ע"י עו"ד איילת סבג אשר הידע הרפואי שצברה הוא מעבודתה כעורכת דין בתביעות רשלנות רפואית.


לפירוט שירותי המשרד והסבר הנושא של תחום זה, לחצו: רשלנות רפואית

מגוון רב של מאמרים בנושא רשלנות רפואית

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | רחוב מנחם בגין 144 מגדל מידטאון תל אביב | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: