מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
טופס ביטוח נזיקין

מות עובר

תביעות רשלנות מוגשות לעיתים בשל הולדת עובר מת. הטענה העולה במקרים כאלו היא שניתן היה לזהות את מצוקת העובר מבעוד מועד ולחלצו בדחיפות ולהציל את חייו. מומלץ להורים שעברו חוויה קשה זו להסכים לנתיחת העובר- דבר שיכול לסייע באיתור הסיבה שהובילה למות העובר.

מות עובר ברחם אימו יכול להיגרם ממצוקה עוברית. מצוקה עוברית יכולה להיגרם מסיבות שונות, לדוגמא- היפרדות שליה. אם האישה נמצאת באשפוז למשל, ברור שהסיכוי לאבחון מוקדם של סימני היפרדות השליה או סימני מצוקת העובר- גבוה יותר לעומת מצב שבו הדבר קורה במפתיע כשהאישה אינה תחת השגחה מיוחדת.

להיפרדות שליה למשל, יש 3 סימנים קליניים ברורים:

  • דימום משמעותי
  • כאב בטן עז
  • מצוקה עוברית חריפה

מעקב מוניטור למשל, יכול להצביע על סימנים מוקדמים למצוקת עובר ויכול לסייע באיתור. במקרה של מצוקת עובר, יש לאתר את נקודת הזמן הנכונה שבה מתחייב לבצע זירוז הלידה/ השראת לידה, וסיום ההריון. גם אם גיל ההריון מוקדם, ולמרות הסיכון שבהולדת יילוד פג, במצבים מסויימים מעדיפים חילוץ העובר ויילוד מוקדם לצורך הצלתו.

בע"א 9328/02 לאה מאיר נ' ד"ר דן לאור דובר בפטירת עובר עקב היפרדות שליה. נקבע שלא נערכה בדיקת בטן ליולדת שסבלה מכאבי בטן. ביהמ"ש העליון התייחס לבדיקת הבטן וחשיבותה בנסיבות:

ביהמ"ש העליון קבע שמשלא בוצעה בדיקת הבטן נגרם לתובעת נזק ראייתי, שהוביל להעברת נטלים והכריע את הכף לחובת הנתבע. התביעה התקבלה. במישור הקשר הסיבתי נקבע כי אילו אובחנו בבדיקת בטן סימנים המעידים על תחילתה של היפרדות שליה, היה ניתן למנוע את מות העובר.

תביעת הוולד- האם בכלל לעזבון הוולד המת יש עילה לתביעה?

אדם כשר לזכויות "מגמר לידתו ועד מותו" (סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות), מכאן שעובר שנולד ללא רוח חיים אינו זכאי לפיצוי.

ביהמ"ש העליון בע"א 754/05 לבנה לוי נ מרכז רפואי שערי צדק שלל זכותו של עובר שנולד ללא רוח חיים לתבוע על נזקיו וקבע שחוק הכשרות מציב גבול ואי אפשר לתבוע "שנים אבודות" לעובר כי אין מי שאוחז בעילה של העובר.

בת.א. 05 – 4541 סוהא א.ק. נ סורוקה (שלום- ב"ש) דובר בילוד שנסיונות החייאה לא צלחו. למרות שציון האפגר בלידתו היה 2, נקבע כי ציון זה נבע מ"דופק מלאכותי" (=המשך פעולת הלב לאחר מות פעולת המוח), ולמעשה העובר נולד במצב של מוות קליני, ולכן אין לו עילה לתביעה.

לסיכום, וולד מת אינו נחשב ישות משפטית בעלת זכויות. אז מי זכאי לפיצוי במקרה כזה?

תביעת ההורים- מה הסכומים שנפסקו בפסיקה להורים שאיבדו את עוברם?

במקרה של הולדת וולד מת זכות התביעה היא להורים. לעיתים הפיצוי שיפסק ליולדת גבוה מזה שיפסק לבן זוגה אם משום שהיולדת נשרה את העובר ברחמה חודשים ארוכים וסבלה יותר. אך גם בן הזוג זכאי לפיצוי שכן הפיצוי נועד לפצות גם על הסבל המשותף של ההורים שמתבטא לעיתים בהמתנה ארוכה להולדת הוולד, בהריון יקר שאבד לבני הזוג, ולעיתים- באובדן היכולת להרות עוד. מרכיבים אלו משותפים לשני בני הזוג ויש טעם והגיון בפיצוי שני בני הזוג.

בע"א 754/05 לבנה לוי נ מרכז רפואי שערי צדק (5.6.07), דובר בלידת עובר מת בשבוע 39 להריון, לאחר הריון יקר שהושג לאחר 3 שנים. לימים היולדת הרתה בשנית וילדה זוג תאומות. נפסק להורים פיצוי כדלקמן: לאישה - 300,000, לבעל- 250,000. סה"כ 550,000 ₪ ובערכי דהיום (נכון למועד כתיבת מאמר זה- אוגוסט 2014) 680,000 ש"ח. ביהמש העליון אישר את הסכום האמור.

בת.א. 05 – 4541 (שלום ב"ש) סוהא א.ק. נ סורוקה (31.3.13) נפסק פיצוי בסך 900,000 ₪ בשל מות עובר. פיצוי זה נפסק בחלקו גם בעבור פגיעה באוטונומיה וגם עבור נכויות שנותרו ליולדת כתוצאה מהלידה (10% בתחום הנפשי ו- 40% בשל כריתת רחם) ולכן אינו משקף את המקרה הרגיל של מות עובר ללא נזקים נוספים.

בת.א. 11 – 02 – 3590 (שלום- חיפה) פלונית נ מדינת ישראל (4.6.13) דובר במות עובר בשבוע 33 להריון. לאחר הארוע נולדו להורים 2 ילדות תוך זמן קצר. נפסק בעבור כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה כדלקמן: לאישה - 500,000, לבעל- 400,000. סה"כ 900,000 ₪.

חזרה לעמוד רשלנות רפואית

מגוון רב של מאמרים בנושא רשלנות רפואית

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | דרך מנחם בגין 144, תל אביב 6492102 | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: