מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
ארועי רשלנות רפואית שאין הצדקה להתרחשותם

ארועי רשלנות רפואית שאין הצדקה להתרחשותם

במסגרת פעילות של משרד הבריאות לצמצום מקרי רשלנות רפואית בתחום בטיחות המטופלים הוצא ביום 1.3.11 חוזר המכיל הנחיות לפעולה במקרי פגיעה שאין הצדקה להתרחשותם.
אירועים אלה סווגו לארבע קבוצות ומכונים בפי משרד הבריאות "אירועי בל יקרו", עליהם נרחיב במאמר זה.

מטרת החוזר הינה הפחתת השכיחות של מקרים אלה והעלאת רמת הבטיחות במוסדות הרפואיים. תחולתו של החוזר היא הן על בתי חולים ציבוריים והן על בתי חולים פרטיים.
משרד הבריאות מסווג ארבעה מקרים כ"ארועים בל יקרו", כמפורט להלן:

השארת גוף זר בשגגה במהלך ניתוח, אשר גרמה לנכות או הצריכה ניתוח נוסף לשם הוצאתו 

מצבים אלה הגיעו אינספור פעמים לפתחו של בית המשפט והם לובשים צורה דומה של תביעות בגין מכשור רפואי כזה או אחר/ פדים שנשכחו בגופו של מטופל במהלך ניתוח. לעיתים החולה לא ירגיש בדבר בעוד שבמקרים אחרים הגוף הזר הנשכח בגופו יגרום לו לסבל ממושך עד להוצאתו.
משרדנו טיפל במקרים של גופים זרים שנשכחו שנים ארוכות וחרף סבל ממושך מצד המטופל הדבר לא אובחן עקב הסתיידות הגוף הזר שנשכח בבטן המטופל. מקרים נוספים שטופלו על ידינו- ארועים של שכיחת פדים בגוף המטופל בתום הניתוח בניגוד לנוהל הספירה בו מחוייב הצוות הרפואי בתום ניתוח.
מקרים אלה מתאפיינים בפסיקת פיצוי בעיקר בגין ראש הנזק הבלתי ממוני (כאב וסבל) שנועד לפצות את המטופל על הסבל המיותר אשר נגרם לו. הפיצוי שיפסק תלוי במשך הסבל, ובעוצמתו וכמובן בשאלה אם הותרת הגוף הזר גרמה למטופל לנכות קבועה.
המטופל יוכל להוכיח את סבלו באמצעות רישומים המעידים על פניות חוזרות למטפליו, על פני שנים. להלן מספר פסקי דין בהם נדונה השארת גוף זר, ללא שנגרמה נכות בשל האביזר הנשכח:

בת"א (מחוזי י-ם) 978/91 - יהודה כתבי נ' ד"ר שאול שגיב (ׁניתן ביום 21.5.96) דובר בהותרת פד במהלך נתוח גב. הפד אותר באקראי בנתוח חוזר שבוצע בגבו כעבור 4 חודשים, דבר שהסביר את סבלו והזיהומים שסבל בתקופה שבין שני הניתוחים. נפסק פיצוי בגין כאב וסבל בשיעור של 150,000 ₪ הן בשל הסבל שעבר התובע עד לאיתור הפד והוצאתו והן בשל הסבל שנגרם לו בשל ניתוח נוסף ומיותר אשר נזקק לעבור.

מקרה נוסף הינו ת.א. 2424/00 (מחוזי ירושלים) ירחמיאל קורמן נ' מרדכי וורצל (ניתן ביום 9.7.01) דובר בהותרת צינורית באורך 15 ס"מ בין חדרי הלב במהלך ניתוח מעקפים. הצינורית התגלתה 3.5 שנים מאוחר יותר במהלך צינתור שבוצע. כל אותה עת סבל המנותח מתחושה רעה ודקירות. השופט פסק פיצויים מוגברים כלשונו בסך 150,000 ₪ היות ו"התובע עבר מסכת סבל ופחדים במשך כשלוש וחצי שנים, תלונותיו לא זכו לאוזן קשבת ונוצרה אצלו תחושה של זלזול וחוסר התחשבות". יצוין כי הרופאים לא עדכנו את התובע בדבר הצינורית שנמצאה בחזהו, איבדו את צילומי החזה והסתירו מידע. חרף זאת, לא נפסקו "פיצויים עונשיים" בהיעדר כוונה זדונית לביצוע המעשה או להעלמת הראיות. במסגרת הערעור שולם סכום נוסף של 50,000 ₪. סה"כ הפיצוי ששולם עמד על 200,000 ₪.

בת.א 6993/01 (שלום י-ם) חרל"פ אליעזר נ הדסה (ניתן ביום 7.7.02)- הותרת מספריים גדולות בבטנו של המנותח. חרף תלונותיו הנשנות, הדבר התגלה רק בחלוף חודש, עת בוצע לוCT בטן. במהלך אותו חודש סבל התובע מכאבים עזים. ביה"ח הודה ברשלנות אבל התובע טען לנזק נפשי בשל ניתוח מיותר שבוצע להוצאתם, עוד טען התובע כי מאז הארוע הוא חושש מטיפולים רפואיים ואבד לו האמון ברופאים. נפסק פיצוי בסך 80,000 ₪ בגין כאב וסבל, בעיקר בשל הכאב והסבל על פני חודש ימים.

בת.א. (י"ם) 6004/04 ציון שדה נ' ד"ר משה דודאי ואח' הושארה צינורית "פנרוז" לניקוי מוגלה, היא הוצאה אחרי שנה וחצי, הנזק הוערך ב- 75,000 ₪ (לפני ניכוי אשם תורם של התובעת).
בת.א. 3002/05 (השלום י-ם) חרות גור אריה נ אמריקן מדיקל סנטר (ניתן ביום 2.9.07)- התובעת עברה ניתוח קיצור קיבה ובו הוכנסה לה טבעת.
חרף תלונות חוזרות על כאבי בטן ומספר אשפוזים רק בחלוף 9 חודשים נמצא כי מכשיר רפואי שאורכו 12 ס"מ נשכח בבטנה. המכשיר הוצא בניתוח לפרוסקופי ללא שהותיר נזק קבוע כלשהו. הפיצוי שנפסק בפריט הכאב והסבל עמד על 60,000 ₪ בין השאר בהתחשב בסבל שנגרם ובניתוח המיותר להוצאת הגוף הזר.

ניתוח באיבר לא נכון

ההכנות הנעשות לפני ניתוח ובכללן צלומי הדמיה, קבלת הסכמת החולה לניתוח באיבר הספציפי וכד'- כל אלו אמורים למנוע טעות של ניתוח באיבר הלא נכון. משרדנו טיפל במקרה נשוא ע.א. 09 /1069 (מחוזי ת"א) עזבון המנוחה בוחניק מזל ז"ל נ' משרד הבריאות. גב' בוחניק אובחנה כסובלת מגידול בראש בצד ימין ועברה ניתוח להוצאתו.
הניתוח הסתבך ולאחר חודש וחצי היא נפטרה. לאחר הניתוח התברר כי הגידול מצוי למעשה בצד השמאלי וכי נפלה טעות בסימון הצדדים ימין ושמאל בצילום ההדמיה הטרום ניתוחי- שעליו התבססו המנתחים. עזבונה תבע את ביה"ח בגין רשלנות רפואית.
באותו מקרה ייצגה עו"ד סבג את ביה"ח והוכיחה כי למרות הטעות בצד הניתוחי לא הטעות גרמה לפטירתה של הגב' בוחניק אלא מחלתה הממארת הסופנית. עוד הוכח כי הסיבוך הניתוחי יכול היה להיגרם גם אילו נותחה בצד הנכון.
לכן עיקרה של התביעה נדחתה למעט פיצוי בסך 75,000 ₪ שנפסק בשל עצם ה"פגיעה באוטונומיה" – קרי ביצוע ניתוח בצד הבריא לכאורה, בניגוד להסכמה שהתקבלה מהחולה לניתוח בצד החולה. במסגרת ערעור שולם בהסכמה פיצוי נוסף בסך 70,000 ₪. סה"כ הפיצוי שנפסק- 145,000 ₪.

גרימת כוויה מדרגה שניה או שלישית במהלך ניתוח

בקטגוריה זו עשויים להיכלל מקרים כדוגמת התלקחות שאירעה במהלך ניתוח, כוויות הנגרמות כתוצאה מתקלות במכשירים שונים או כוויות הנגרמות כוצאה ממגע עם מכשירים שונים. יש לשים לב שהחוזר מדבר על כוויות שאירעו במהלך ניתוח.
ולכן ככל שמדובר בכוויה שאירעה שלא במהלך ניתוח אזי היא תתברר בדרך הרגילה והחוזר אינו חל עליה.

בת.א. 022707/02 (בימ"ש שלום בחיפה) שחר חיים נ מרכז רפואי חיפה-חורב בע"מ (ניתן ביום 30.4.07)- דובר בניתוח בקע במפשעה במהלכו הוסר פוליפ באמצעות מכשיר צריבה, לפתע פרץ ניצוץ אש ממכשיר הצריבה וגרם להתלקחות הסדין, עליו שכב התובע מורדם, אשר לא היה חסין לאש בעוד חומר החיטוי הכיל אלכוהול שהינו חומר דליק.
לתובע נגרמה כוויה עמוקה בעכוזו בשטח של 2% מגופו, הוא עבר השתלת העור וסבל כאבים עזים. בסוף התהליך נותרה צלקת. היות שמדובר בפגם אסתטי במקום מוצנע ללא השלכה תפקודית, נפסק פיצוי בגובה 70,000 ש"ח.
ביהמ"ש קבע כי מי שעושה שימוש בחומר דליק כמו אלכוהול עליו לנקוט בכל האמצעים למנוע בעירתו- לרבות סדין חסין אש.

טעות במתן דם ומוצריו שגרם לפטירת המטופל

קבלת דם הינה פרוצדורה שכיחה ושגרתית בבתי חולים. היא מתנהלת על פי נהלים ברורים הכוללים בירור סוג הדם של החולה והתאמת מנת דם בהתאם לכך. טעויות במקרים אלו עשויות להיות קטלניות ולהסתיים בפגיעה חמורה ואף במוות מהיר.
יש לא מעט דיווחים על מתן מנות דם שגויות ואולם תביעות בשל מנות דם שגויות מסתיימות לרוב בפשרות מחוץ לכותלי ביהמ"ש. ראה למשל ת.א. (פ"ת) 4740-05-11 עיזבון המנוחה אווה ביאטה ישראל נ' בית חולים רמב"ם שם דובר במתן מנת דם שגויה לאישה קשישה שאושפזה לצורך נתוח אורטופדי.
התברר כי בשל טעות ברישום בבנק הדם קיבלה הקשישה מנת דם אשר אינה תואמת את סוג דמה, דבר שהוביל לקוצר נשימה וכעבור שבועיים למותה. נכון למועד כתיבת מאמר זה התביעה תלויה ועומדת.

סיכום

החוזר העוסק בארועי בל יקרו מטרתו בראש ובראשונה להגביר השמירה על בטיחות המטופל, ולהפחית ארועים אלו למינימום. על כן החוזר נוקט בהתווית דרך הפעולה במקרים אלו הכוללת שקיפות כלפי המטופל ומשפחתו, לצד הפקת לקחים מהירים מארועים אלו. מרגע שארועים אלו הוגדרו כארועי בל יקרו, הרי שאדם שנפגע בארוע מסוג הארועים המנוי להלן תביעתו לרשלנות רפואית צפויה להתקדם בצורה חלקה יותר ואף מחוץ לכותלי בית המשפט ברוב המקרים, מאחר שעצם הרשלנות לא תהיה במחלוקת ועיקר הדיון יהיה שיעור הנזק שנגרם.
במקרים אלו יש גם מקום לטענה כי "הדבר מדבר בעד עצמו" וכי הנטל לשלול רשלנות באירועי בל יקרו מונח על הנתבע ולא על התובע, בשונה מהכלל הרגיל ש"המוציא מחברו עליו הראיה".


לפירוט שירותי המשרד והסבר הנושא של תחום זה, לחצו: רשלנות רפואית

מגוון רב של מאמרים בנושא רשלנות רפואית

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | רחוב מנחם בגין 144 מגדל מידטאון תל אביב | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: