מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
חובת הרופא ליידע את האישה ההרה על השקולים שמצדיקים ביצוע הפלה

חובת הרופא ליידע את האישה ההרה על השקולים שמצדיקים ביצוע הפלה

אישה רשאית לבקש הפסקת הריון (הפלה) מיוזמתה או בעצת רופאיה וזאת בכל שלב של ההריון.

האישה היא זו שמגישה את הבקשה להפסיק את ההריון ומנמקת את בקשתה והוועדה להפסקת הריון מקבלת או דוחה את הבקשה. זו וועדה מעין שפוטית.

כאשר הרופא סבור שאין מקום להפסקת ההריון זכותה של האישה לפנות לוועדה להפסקת הריון בכל זאת. האישה אינה צריכה או חייבת המלצת רופא כדי להגיש בקשה להפסקת ההריון.

כאשר הרופא סבור שיש להפסיק את ההריון – ההחלטה הסופית בידי בני הזוג על פי רצונם השקפתם או דתם.

הרופא חייב להביא בפני היולדת את "מפת הסיכונים", להסביר לה מדוע יש להפסיק את ההריון? מה הסיכוי שהיילוד יהיה בעל מום? עד כמה חמור צפוי יהיה להיות המום? לעיתים ההסבר מורכב ארוך ומסועף לכמה וכמה אפשרויות, למרות זאת נקבע בפסיקה כי על הרופא להביא בפני האישה את מכלול השקולים הדרושים להחלטתה על מנת שהיא ובן זוגה יקבלו החלטה בנושא כאוב וקשה- האם להפסיק את ההריון.

ברור שככל שההריון מתקדם ההחלטה קשה עוד יותר וכשהעובר מגיע כבר לגבול החיות והוא כבר יכול לשרוד בזכות עצמו ההחלטה הופכת למכבידה ממש. למעשה העובר בעל אינטרס לחיות. הוריו לעומת זאת, מעוניינים בדרך כלל ששגרת חייהם לא תופרע, וששגרת בני משפחתם לא תופרע, שהם יוכלו להמשיך ולגדל בנחת את יתר ילדיהם הבריאים ולכן לעיתים עם כל הכאב הם נאלצים לקבל את ההחלטה הקשה – להפסיק את ההריון. האינטרסים של ההורים ושל העובר לפעמים נוגדים זה את זה. כיום יש מנגנון ברור ומסודר ששוקל את כל השקולים האלו.

בוועדה להפסקת הריון יושבים רופאים מתחומים שונים כגון גניקולוגיה, גנטיקה, אולטראסאונד, עבודה סוציאלית. מומחים אלו אמונים לשקול גם את שקוליו של העובר ולא לאשר המתת עובר שרוב הסכויים שיהיה בריא. על הוועדה להשתכנע שיש סבירות של 30% ומעלה למום קשה. כאשר הסבירות למום חמור נמוכה מ- 30% עדיין יש לוועדה מרחב מסוים של שיקול דעת. בכל מקרה על הוועדה לנמק את החלטתה.

החומר שעומד בפני הוועדה להפסקת הריון

על האישה להביא איתה את המסמכים הדרושים לצורך הפסקת ההריון. האם הועדה תערוך בדיקות נוספות משלה?

באופן עקרוני הוועדה להפסקת הריון פועלת על בסיס החומר המובא בפניה אך יש לה סמכות לקיים גם יעוצים מקצועיים נוספים ככל שהדבר דרוש להחלטתה: יש בתי חולים בהם נהוג להעביר את האישה סדרת בדיקות משלהם ( US, ייעוץ גנטי וכו') לפני שמתכנסת הוועדה להפסקת הריון, כלומר לא לסמוך ולא להסתפק בבדיקות שהאישה מביאה איתה ולכסות את הבירור שוב בבית החולים בו מתכנסת הוועדה להפסקת הריון.

ומה קורה כשהועדה להפסקת הריון אינה מאשרת להפסיק את ההריון?

לא ניתן להגיש ערעור על ההחלטה הזו אך ניתן לפנות לוועדה נוספת להפסקת הריון בבית חולים אחר.

הועדה הנוספת לא תדע ולא תתעדכן לגבי החלטת הועדה הקודמת ולמעשה היא תידון מחדש בבקשת האישה להפסקת ההריון.

הדרכים להפסקת הריון

הדרכים להפסיק הריון מגוונות ותלויות בשיקולים שונים בינהם שלב ההריון והמדיניות במועדפת בבית החולים בו מבוצעת ההפלה.

כיום יש אפשרות להמית את העובר לפני הפסקת ההריון, היתרון הוא שלא לוקחים סיכון שיוולד עובר חי, הדבר כרוך בהזרקת רעל ללב העובר והמתתו ברחם עוד לפני הלידה השקטה.

דרכים אחרות להפסקת הריון נעשות באמצעות מתן תרופות אשר מכווצות את הרחם וגורמות לפליטת התוכן ההריוני. במצבים אלו, העובר נולד למעשה "חי" אך היות שאינו מקבל לאחר הלידה תמיכה נשימתית, הוא דועך תוך זמן קצר ומת.

מה זכויותיה של אישה שעברה הפלה מיותרת? או קיבלה הסבר חלקי או שגוי לפני ההפלה?

במצב כזה לאישה יש זכות תביעה כנגד מי שיעץ לה להפסיק את ההריון או כנגד הועדה להפסקת הריון שאישרה את הפסקת ההריון.

במקרה של פלונית, הוסבר לה שהעובר לוקה בתסמונת טרנר, ולא הוסבר לה שהעובר לוקה רק במוזאיקת טרנר (שהיא קלה יותר), בני הזוג קיבלו החלטה להפסיק את ההריון, היה זה בשנת 1986 כשהשיטות להפסקות הריון היו שונות מאלו שנוהגות היום, העובר שרד את ההפלה ונותר בחיים! ההפלה לא הצליחה! ובריאות העובר תקינה! בני הזוג והיילוד הגישו תביעה. ההורים טענו שלא נתנו להם תמונה מלאה ואילו ידעו שמדובר במוזאייקה בלבד לא היו מסכימים להפסיק את ההריון. ביהמ"ש השתכנע שהם היו מפסיקים בכל מקרה את ההריון על בסיס עצת הגנטיקאי אבל על ההסבר החלקי שניתן להם הם בהחלט זכאים לפיצוי.

הבעיה היתה שהם כל כך שמחו שנולד להם בן בריא ולכן לא מיהרו לתבוע ותביעתם התיישנה... אז מי יקבל את הפצוי על ההסבר הלקוי שניתן? על הפגיעה באוטונומיה שנגרמה?

השופט פתר את הדילמה ופיצה את היילוד על ההסבר הלקוי שקיבלה אימו. השופט קבע שתביעת העובר ששרד את ההפלה הלא מוצלחת ונותר בחיים- עדיין לא התיישנה- לכן פסק לו סכום של 280,000 ₪ (ת.א. 11- 04 – 23848 (שלום ת"א) פלונית נ' שרותי בריאות כללית, פס"ד מיום 7.4.19 (

האם ליילוד בכלל יש זכות תביעה על ארוע שאירע לפני לידתו?

אמנם קיים קושי בכך מכיוון ש"אדם" כשיר לזכויות וחובות "מגמר לידתו" ועד מותו (חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) .

הגדרה זו מעוררת את השאלה האם לעובר- שטרם בא לעולם- יש זכויות משפטיות ? האם הוא יכול לאחר לידתו לתבוע על אירוע שקרה עוד לפני לידתו ? מה עושים כשהפגיעה אירעה לפני הלידה ? מי הוא בעצם ה"מטופל" שנפגע? האמא או העובר שנולד?

השופט החכם בפסה"ד המובא מעלה מצא דרך יצירתית להתגבר על לשון החוק וקבע כי "הפגיעה ביולדת מקפלת בתוכה גם פגיעה בעובר". לעובר בר חיות יש יכולת לשרוד בזכות עצמו. לכן כשפגעו באימו והמליצו לה לבצע הפלה על בסיס מידע חלקי וחסר - למעשה פגעו לא רק בה אלא גם בעובר שלה! לכן השופט ראה גם בעובר כאילו הוא ה"מטופל" ופיצה אותו .

מגוון רב של מאמרים בנושא רשלנות רפואית


© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | רחוב מנחם בגין 144 מגדל מידטאון תל אביב | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: