מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
כיצד רופאים יכולים לצמצם את חשיפתם לתביעות רשלנות?

כיצד רופאים יכולים לצמצם את חשיפתם לתביעות רשלנות?

עורכת הדין איילת סבג מגיעה לאתר המומחים אסקימו ועונה על השאלות שכל רופא צריך להכיר!
כיצד יכול רופא לצמצם את חשיפתו לתביעות בגין רשלנות רפואית, מתי עליו להתייעץ עם מומחה ומתי עליו להפנות את החולה לרופא אחר והאם קוצר זמן הוא נימוק שישכנע את בית המשפט במקרה של תביעת רשלנות?

בסרטון הבא (אורך הסרטון – 08:04 דקות) עורכת הדין איילת סבג, מומחית לדיני נזיקין ורשלנות רפואית תסביר בהרחבה אילו צעדים פרקטיים רופא יכול לעשות על מנת לצמצם את החשיפה שלו לתביעת רשלנות רפואית!

עו"ד שי גוריון – שלום! אנחנו עם עורכת הדין איילת סבג, מומחית לרשלנות רפואית ודיני נזיקין, צהריים טובים.

עו"ד איילת סבג – צהריים טובים.

עו"ד שי גוריון – עורכת הדין סבג, אנחנו בהקשר עכשיו של רשלנות רפואית ואנחנו עכשיו רוצים לעצור ולנסות שניה להסתכל על הדברים מצדם של הרופאים. הבעיה ברשלנות רפואית או לא בעיה, כלומר אנחנו חיים במשפט המקובל וזה משפט שבו החוק הוא לא מאוד פרטני ויש הרבה מאוד מקום לשיקול דעת, מה שנקרא תחום אפור. אם רופא רוצה למנוע מראש את החשיפה שלו או לצמצם את החשיפה שלו לרשלנות רפואית, באילו צעדים מעשיים הוא יכול לנקוט? מהניסיון האישי שלך, בשביל לאפשר לו כפי שאמרנו לצמצם את זה למינימום מכיוון שברור אפשר למנוע את זה לחלוטין.

עו"ד איילת סבג – אוקי, קודם כל אפשר לשאוף באמת לצמצם את הדברים למינימום או אפשר להשתדל ואני אתן לך כמה דוגמאות ממקרים מהפרקטיקה של איך אפשר היה להתאמץ עוד קצת ולהימנע מתביעה. לדוגמא, מגיע חולה לרופא משפחה ואומר לו אני סובל מנפיחות בצד ימין, העין מאוד כואבת לי, אני רוצה טיפול, אז או שתפנה אותי לחדר מיון או שתגיד לי מה אני צריך לעשות. הרופא מעלה על הכתב את התלונות של החולה ונותן לו טיפול בתרופה מסוימת מתוך מחשבה שיש לו דלקת בלחמית, אבחנה מאוד מאוד שכיחה שרופאי משפחה יודעים לטפל בה. במקרה כזה כשרופא משפחה זהיר שומע שלחולה יש כאבים, חום ונפיחות, דברים שהם קצת יותר מהרגיל ומתקבע על האבחנה השכיחה והרגילה שהוא נתקל בה המון פעמים ביום או בשבוע זה בעייתי. אותו רופא משפחה אם הוא ירים טלפון לרופא עיניים ויתייעץ איתו, יגיד לו את הסימפטומים, הרי הידע והיכולת של רופא משפחה לאבחן מחלות בשלל תחומים הוא מוגבל ולכן במקרה כזה אם רופא המשפחה יתייעץ עם רופא עיניים או יפנה את החולה שבפניו לרופא עיניים אז בכך הוא יצא ידי חובתו. הוא לא חייב לדעת הכל והוא לא חייב לאבחן מחלות נדירות.

עו"ד שי גוריון – אוקי, אבל זה ידרוש הרבה זמן, כלומר זה יכפיל בעצם את הזמן שהוא מקדיש לכל חולה. השאלה אם יש ממש ברמה האישית, נגיד והוא כותב באותה מסגרת שבה הוא מאבחן את המחלה, כותב לעצמו או לחולה השאלה האם כאן יש איזשהם דרכים להשתמש בשפה יותר יעילה או אורח חיים שימצאו שהם יותר יעילים, סוגי כתיבה או תכנים?

עו"ד איילת סבג – כן, הרופא התפקיד שלו זה קודם כל להעלות לא רק אבחנה אחת ולא להתקבע כמו שאמרתי אלא לפתוח את הראש, לחשוב על כל אבחנה שיכולה להתאים למקרה שבפניו ולהעלות את האפשרויות האלה, מה שנקרא אבחנה מגדלת, עכשיו ברגע שרופא העלה אבחנה מגדלת הוא צריך לברר אותה וזה לא מספיק שהוא מעלה על הכתב כמה מחלות אפשריות שיכולות להתאים לחולה הזה, אם חשבת על מחלה כזו או אחרת תברר אותה, כלומר אם יש בדיקות שאתה יכול להפנות את החולה כדי לאמת או לשלול את אותם מחלות שבהם אתה עצמך חשדת ולא להשאיר את הדברים פתוחים, זו הכוונה.

עו"ד שי גוריון – כלומר כל השערה שאתה מעלה בתור רופא במסגרת פרוגנוזה מסוימת, אתה לא יכול להעלות אותה כהשערה, זה לא איזה בלון חשיבתי. במידה ואתה מעלה אותו על הכתב אתה חייב לגבות אותו בבדיקות המתאימות, כלומר אין כאן מקום לסתם להעלות אופציות, כל אופציה ברגע שאתה מעלה אותה על הכתב חייבת להיבחן.

עו"ד איילת סבג –אני חושבת שכן, כי חזקה לרופא ברגע שהוא העלה את האבחנה כאחת האבחנות המגדלות משמע שהיא הייתה אבחנה סבירה בעיניו ולכן היא ראויה דיון בפני עצמה אם אחר כך היא תתברר כאבחנה המובילה שלא טופלה בזמן הוא יהיה בבעיה ולכן הוא צריך לבדוק את הדברים, בלבדוק את הדברים זה אומר להפנות לבדיקות עזר ובמקרים המתאימים גם להפנות לרופאים מקצועיים, רופא המשפחה הוא רק לעיתים צינור, הוא לא חייב לדעת הכל.

עו"ד שי גוריון
– רופאים הרי הם כותבים את האבחנות האלה על בסיס של עשר דקות והרבה פעמים בסופו של דבר הנוסחים הופכים להיות אוטומטים. השאלה אם למשל יש ערך שכל פעם שמישהו כותב פרוגנוזה הוא יקפיד על זה שהוא לא כתב כמו שהוא כתב מקודם, ישנה קצת את הכתב? כלומר האם לוורבליות יש כאן איזושהי משמעות או שאלו דברים שבסופו של דבר מתעלמים מהם?

עו"ד איילת סבג
– אכן זו מצוקה מאוד קשה של הרופאים שלכל חולה מוקצות להם בדיוק שבע דקות ובחלק מהזמן הזה עם עסוקים בלהקליד וחלק לא תמיד הם מיומנים בזה אז לא נשאר להם הרבה זמן לתשאל את החולה ולברר את הבעיה כמו שצריך וזה איזה שהוא אילוץ אובייקטיבי שהם צריכים לעמוד בו, אילוצי מערכת מה שנקרא, אבל בתוך כל האילוץ הזה הם עדיין צריכים לתשאל את החולה, לא לחזור על עצמם, לא לעשות קופי פסט, לתשאל את החולה ולרשום את הדברים, להתייחס באופן ספציפי לתלונות שהובאו בפני הרופא בפעם הספציפית הזו, להסתכל כמובן על כל התמונה על ההיסטוריה של החולה, לתשאל אותו ולהוביל אותו, לפעמים החולה לא יודע איזה אינפורמציה חשוב שהוא ייתן לרופא כדי שהרופא יסייע לו, אז הרופא צריך לעזור לחולה לעזור לו זאת אומרת הרופא צריך לתשאל אותו ולברר איתו אם יש בעברו מחלות מסוימות שיכולות להיות קשורות או אם התלונות שבאות בפני אותו רופא הם רק חלק מתמונה רחבה יותר.
לפעמים חולה הולך למספר רופאים, לרופא משפחה, לרופא עיניים וכו', היה לי מקרה של חולה שסבלה ממחלה שנקראת אקרומגליה, חולה שפיזרה את התלונות שלה בין הרבה רופאים והרופאים לא קישרו אחד בין השני והחולה עצמה גם לא ידעה שכל התלונות שהיא פיזרה בין רופאים מקצועיים שונים זה הכל בעצם קשור באותה מחלה אחת עד שהיא הגיעה לאיזשהו אירוע יותר דרמטי שבו אושפזה ושם כל התלונות כולן באו בפני אותו רופא אחד והוא קשר את הקצוות, אז זה גם התפקיד של הרופא, לעשות את התמונה, את הקשר הזה, להיות גם בקשר עם רופאים מקצועיים אחרים אם הוא רואה שיש כאן חולה עם בעיות קצת יותר רחבות ולבחון את הדברים לעומק.

עו"ד שי גוריון – עוד שאלה, אני לא יודע אם יש על זה תשובה. לחץ זמן הוא נתון אובייקטיבי למקצוע הרפואה, השאלה אם אני בתור רופא שנפגש עם מטופל ובמקביל יש לי ניתוח עוד עשר דקות ואני באמת לא יכול לתת לו איזה פרוגנוזה ואני מקצר משם את התהליך איתו, השאלה אם הוא כותב מפאת קוצר זמן האבחנה נעשתה ככה וככה יש לזה איזה שהיא חשיבות או שזה מבחינת בית המשפט האחריות שלו היא תמיד אבסולוטית או לא? כלומר שיקולים של זמן ודברים שהם אדמיניסטרטיביים אינם רלוונטיים?

עו"ד איילת סבג – גם אם בפרקטיקה זה קורה ואני לא יודעת להגיד לך כי אני לא רופאה, אני יכולה להגיד לך כמי שייצגה רופאים לאורך שנים שמעולם לא טענתי כטענת הגנה שקוצר הזמן לא אפשר בירור של העניין, זו טענה שאסור שתישמע, זו טענה שבמסגרת הזמן צריך לעשות את הבירור המקסימלי ואם אין לאותו רופא זמן באותו רגע אז עליו להזמין את החולה למחרת היום או להעביר אותו לרופא אחר, לא ייתכן שחולה ייפול בין הכיסאות בגלל קוצר זמן של המערכת, לא נראה לי שאיזה שהוא בית משפט יקבל את זה כטענת הגנה.

עו"ד שי גוריון – תשובה לגיטימית. תודה.

עו"ד איילת סבג – בבקשה.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | רחוב מנחם בגין 144 מגדל מידטאון תל אביב | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: