מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
טופס ביטוח נזיקין
נזיקין, גירושין או שניהם?

נזיקין, גירושין או שניהם?

על אף שהיינו רוצים לחשוב שבעולם המערבי האלימות במשפחה היא נחלת העבר, המספרים האחרונים מוכיחים דווקא אחרת. בשנת 2015 נרשמה עלייה של 25 אחוזים בקרב נשים שפנו לקבל עזרה בעקבות מקרים של אלימות במשפחה ובכל יום אנו עדים ליותר מ-50 תלונות חדשות שמגיעות לידי פתיחת תיק פלילי. אם נוסיף את העובדה שמרבית המקרים כלל אינם מדווחים, נבין שאלימות במשפחה הפכה לאחד הטריגרים המשמעותיים לגירושין.

במאמר זה הדוקטור דוד סער, בעליו של המשרד ומנהלה הבלעדי של מחלקת עורכי דין לענייני גירושין במשרדו, יסביר מהן ההשלכות של אלימות במשפחה מנקודת המבט של תחום הנזיקין ודיני המשפחה.

אלימות במשפחה חולשת על מספר תחומים ויכולה להתבטא במגוון של אופנים. משום כך בחר המחוקק להציב שורה של חוקים אשר מטרתם להגן על בני הזוג שנפגעו מהתנהגות בלתי הולמת.

המישור הפלילי

לבד מן העובדה שכל אלימות הינה מנוגדת לחוק, בית המשפט חוקק חוק ספציפי אשר מטפל באלימות בתוך המשפחה. החוק למניעת אלימות במשפחה שנחקק בשנת 1991 הוא הסמכות החוקית החשובה ביותר לעניין זה והוא מהווה את ליבת המאבק של המדינה כנגד מצב של התעללות בתוך המשפחה.

נזקי גוף

אלימות פיזית עלולה לגרום לנזקים חמורים ולעיתים בלתי הפיכים. סעיף 378 לחוק העונשין קובע באופן מפורש כי זהו מעשה שאינו עומד בקנה אחד עם התנהגות נורמטיבית ולכן יש לשפוט לחומרה את העבריינים וברוב המקרים להכניסם לבית הכלא. יתרה מכך, בעקבות נזקי גוף ניתן לתבוע סכום כספי אשר יכסה את אובדן כושר העבודה ואת העלות של הטיפולים הרפואיים אשר נגרמו באופן ישיר או עקיף עקב ההתעללות הפיזית.

עילה לגירושין

בית הדין הרבני מכיר בזכות האישה או הגבר לתבוע גט כתוצאה מאלימות מתמשכת ומרבית הדיינים והרבנים במאות האחרונות הציגו פסקי הלכה חדים וברורים מאוד בנושא זה. כלומר זוהי עילה לגיטימית לצורך גירושין הן בבית המשפט והן בבית הדין הרבני. תוקף זכות זו מסתמכת על חוק בתי הדין הרבניים תשנ"ה – 1995.

מהי ההגדרה של אלימות פיזית במשפחה על פי החוק?

אלימות פיזית במשפחה הינו מצב שבו אחד מבני הזוג מנצל לרעה את כוחו הפיזי כדי לפגוע בתחושת הביטחון השוררת בבית. במצב שבו אורח החיים נפגע ויכולת ההתנהלות של אחד הצדדים נפגמת כתוצאה מאיומים או אלימות מעשית, הרי שניתן לומר שיש לנו כאן מקרה של אלימות משפחתית. ראוי לציין שכל פגיעה בילדים נחשבת אלימות פיזית לכל דבר ועניין והיא תחומה במסגרת חוק זה.

המשמעויות האופרטיביות של החוק למניעת אלימות במשפחה

המשמעות המעשית החשובה ביותר שיצאה מחוק זה היא האפשרות של הקורבן לקחת את גורלו בידיו ולהפסיק את הסכנה לשלומו. על פי החוק, כל מי שסובל מאלימות פיזית, נפשית או מינית, זכאי להגנה ויש לו את הזכות להתלונן על כך למשטרה באופן מיידי. מהן הדרכים להתמודדות מול אלימות פיזית בתוך המשפחה?

פנייה למשטרה

פנייה למשטרה היא הצעד הראשון כדי לערב את הרשויות השונות בתהליך ולקבל הגנה ראשונית מידי החוק. בעזרת פנייה למשטרה ניתן להגיש תלונה כנגד הגורם המתעלל ולפתוח תיק שבו תחל חקירה למיצוי האמת ובו יועמד לדין בין הזוג האלים.

קבלת צו הגנה

צו הגנה הינה אפשרות מעשית של בן הזוג להחזיר את חיו למסלולם ולהשיב את תחושת הביטחון. בבחירה של אופציה זו, ניתן להוציא צו אשר דואג להוציא מהבית את הגורם האלים לפרק זמן מוגדר ולהיכנס לתוכנית שבה משרד הרווחה יבדוק את המצב המשפחתי. בתום תקופת הצו, יגיש העובד הסוציאלי את מסקנותיו לבית המשפט ויערך שימוע בנושא.

הוצאת צו הרחקה

צו הרחקה מגדיר באופן מפורט מהו המרחק שבו שני הצדדים צריכים להיות אחד מהשני ומבטיח בצורה זו את שלומו המיידי ואת בטחונו של מי שחש מאוים. באופן זה, כל יצירת קשר או התקרבות לבן הזוג תהיה עבירה חמורה, גם אם לא נעשתה כל פעילות מאיימת במהלכה. צו זה מוגבל בזמן לשלושה חודשים אך בסיטואציות מסוימות ניתן להרחיבו עד לשנה.

מניעת הטרדה מאיימת

צו למניעת הטרדה מהווה דרך נוספת של בית המשפט ליצור חוצץ מהיר ואפקטיבי בין הצד המאיים לצד המאוים. כדי להנפיק צו זה אין צורך בתגובת הצד המטריד אלא בפנייה ישירה לבית המשפט ובקשת הרחקה מיידית עקב הטרדות חוזרות ונשנות שקרו בעבר. צו זה דומה במהותו לצו ההרחקה אך מתייחס ביתר שאת לאלימות מינית והטרדות שפוגעות באורח החיים גם במידה והם לא מסכנות את חיו של המוטרד.

גירושין

הליך הגירושין הינו השלב הסופי בתהליך היפרדות הצדדים ובלא מעט מקרים הוא נחשב לצעד הטוב ביותר עבור זוגות אשר מתמודדים עם אלימות במשפחה. בתהליך זה, שני הצדדים יסכימו על חלוקת הממון והסדרי הראייה של הילדים ויפנו לדרך חדשה.

הטרדה מינית ואונס בתוך המשפחה

אלימות מינית, אונס והטרדות מיניות הינם אסורים על פי החוק ומהווים עילה לגירושין ולתביעה משפטית. סעיף 3 לחוק אלימות במשפחה, מציין באופן מפורש את האיסור לנצל באופן מיני בן משפחה. הטרדה שכזו יכולה להתבטא כאשר אחד ההורים מנצל מינית את אחד הילדים או במקרה שבו הבעל אונס את האישה. חובה לציין שעצם העובדה שבני הזוג מקיימים יחסי אישות אינו מאפשר לבעל לקיים יחסים שכאלו בלי הסכמתה המפורשת של האישה. מהן האפשרויות העומדות בפני מי שספג התעללות מינית בתוך המשפחה?

פנייה למשטרה

פנייה לרשויות החוק מאפשרת ביצוע חקירה מקיפה והעמדה של עבריין לדין. בחירה בדרך זו תאפשר ביצוע חקירה מקיפה, העמדת המתקיף לדין בפני הרשות המתאימה והסרת הגורם המאיים מתוך הבית.

תביעת הטרדה מינית

תביעה על הטרדה מינית תאפשר לקורבן לקבל מבית המשפט את הסעדים ההכרחיים ולהעמיד את העבריין לדין. במידה והתביעה תתברר כמוצדקת, בית הדין ישתמש במלוא הכוח שעומד לצידו בכדי להעניש את בן המשפחה הסורר.

פניה לארגונים שמציעים עזרה נפשית

הטרדה מינית או אונס בתוך המשפחה מסכנת לא רק את הגוף, כי אם גם את הנפש. העובדה שהאנשים הקרובים אלינו ביותר הפכו להיות האנשים המסוכנים לנו ביותר, הוא אלמנט בעל משמעויות נפשיות מורכבות. כדאי להתייעץ עם מומחים אשר עובדים בארגונים ייעודים ומציעים טיפול ושיקום מלא.

גירושין

גירושין היא אחת הדרכים הטובות ביותר להתמודד עם בין זוג מתעלל ולעיתים האפשרות היחידה העומדת בפנינו כדי להפסיק את ההתעללות המינית אשר מתרחשת. פירוק הבית אינו תהליך קל אך לעיתים הוא פשוט הכרחי כדי להפסיק את הסבל.

אלימות מילולית במשפחה

על אף שזוהי אינה אלימות פיזית, אלימות מילולית יכולה לפגוע באופן קריטי בתחושת הערך העצמי של כל אחד מבני המשפחה. משום שהיא כל כך הרסנית כלפי הנפגע, היא נחשבת אלימות לכל דבר ועניין. זלזול, השפלות וקללות מהוות מנגנון דיכוי רב עוצמה אשר הופך את חיי היום יום לבלתי נסבלים. ניצול נקודות החולשה של אחד מבני הזוג הופכת להתעללות שאין להפחית מעוצמתה. מהן האפשרויות העומדות בפני מי שחווה התעללות מילולית?

תלונה במשטרה

משום שהתעללות מילולית נחשבת לפגיעה בשלומם הנפשי של בני המשפחה, לקורבן או לבא כוחו יש את הזכות לפנות לתחנת המשטרה הקרובה למקום מגוריו ולהגיש תלונה רשמית.

בקשת צו הרחקה למניעת המשך ההתעללות המילולית

אחת הדרכים האפקטיביות ביותר כדי להפסיק את המשך ההתעללות המילולית היא בקשת צו הרחקה. בעזרת צו זה יכול הקורבן להסיר את גורם ההתעללות מחיו ולבחון את המשך דרכו הזוגית. במהלך תקופה זו, הצד המתעלל יוכל לקבל טיפול ולהוכיח שינוי משמעותי בדפוסי ההתנהגות שלו.

אלימות נפשית במשפחה

החוק למניעת אלימות במשפחה מסדיר באופן ברור את קיומה של אלימות נפשית ואת ההשפעה שלה על החיים הזוגיים. אלימות נפשית הינה התנהגות אכזרית וקבועה אשר גורמת לבן או בת הזוג קושי בניהול סדר יום תקין וגורמת לתחושת פחד ומצוקה. בשנת 2014 בית המשפט קבע באופן מפורש כי אלימות נפשית נחשבת כאלימות לכל דבר ועניין. באופן זה הסדיר בית המשפט את מה שהיה ידוע לנו מראש: אלימות נפשית נחשבת לאחד מסוגי האלימות הקשים ביותר במערכת זוגית והיא עילה לתביעת פיצויים ולהסדרת הליך הגירושין. מהן האפשרויות העומדות בפני מי שספג אלימות נפשית בחיי הנישואין?

תלונה במשטרה

במקרים שבהם קיים איום מילולי של בין או בת הזוג, ניתן ואף רצוי לערב את המשטרה. אין צורך בהוכחת הכוונה של התקיימות האיום בכדי לפנות למשטרה ולפתוח בחקירה יסודית.

צו הרחקה

כדי למנוע את התגשמות האיום, מומלץ להיעזר בעורך דין ולתבוע מבית המשפט צו הרחקה מיידי. צו זה, יאפשר יצירה של מרחק ביטחון בין הצדדים וישמור על שלומו של הצד המותקף.

אלימות כלכלית במשפחה

אלימות כלכלית מתארת מצב שבו אחד מבני הזוג שולט באופן שרירותי על ההכנסות הכלכליות השונות ומחליט גם על ההוצאות הפיננסיות הפעוטות ביותר. באופן זה, נהפך הכסף לכלי שליטה לכל דבר ועניין ויוצר תחושה של מאזן כוחות ברור בין בני הזוג. במקרים של אלימות כלכלית משתמש בין הזוג בכסף כאמצעי ענישה ותחושת הפחד הקשה מלווה את הצד אשר סובל מהתעללות. ביולי האחרון (2016) הועלה חוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה בידי חברת הכנסת גילה גמליאל ואנו מקווים שהוא יאושר במהרה ויכנס לאינדקס החוקים של מדינת ישראל. מהן האפשרויות העומדות בפני מי שחווה אלימות כלכלית?

פנייה לבית הדין לענייני משפחה

נכון לעכשיו בית הדין לענייני משפחה מטפל במקרים של אלימות כלכלית במשפחה ולכן מומלץ וניתן לבקש סעדים זמניים, כדי לטפל במקרים אלו.

גירושין

בהיעדר נכונות של הצד המתעלל ללכת לטיפול אשר ישנה את דרכו, אין מנוס מגירושין. על אף הצורך להתחיל מחדש ולאבד את המסגרת המשפחתית הקיימת, הקושי לחיות בפחד ותחת השליטה הכלכלית של אחד מבני הזוג, גורמת לרבים לבחור באפשרות זו

ניצול לרעה של החוק

משום שהחוק למניעת אלימות במשפחה נוצר כדי להגן על הצד אשר סובל מיחס פוגעני ומתעללות מסוגים שונים, בית המשפט רואה ביד קשה כל ניסיון ציני לנצל חוק זה. בלא מעט מקרים אנו נתקלים ביצירת מצג שווא לבית המשפט בנוגע להתעללות לכאורה, כדרך מניפולטיבית להשיג יתרון במהלך הפרידה וחלוקת הרכוש. הפיכת החוק לכלי למינוף הסדרי גירושין, פוגעת לרעה בגברים, נשים וילדים אשר סבלו מהתעללות אמיתית וכעת נאלצים להוכיח את אמיתות טענותיהם.

כיצד תמנעו מראש ותזהו פוטנציאל לאלימות אצל בן הזוג שלכם?

ניסחנו בעבורכם מספר טיפים אשר מסכמים את ניסיוננו המצטבר בעבודה מול בני זוג אלימים:

  • אגוצנטריות – שאיפה להיות במרכז העניינים וחוסר היכולת להקשיב ולהכיל את הרצונות של בת הזוג.
  • ביקורתיות – ביקורת רבה על כל מהלך או רעיון של בת הזוג ושלילתם על הסף. תחושה שרק צד אחד צודק באופן אובייקטיבי – הצד שלו.
  • האשמת הסביבה – חוסר יכולת לקחת אחריות על מעשיו והאשמת הצד השני בתוצאות מעשיו. זהו תסמין נפוץ במיוחד אצל גברים בעלי נטייה לאלימות פיזית.
  • חוסר אחידות – שוני מהותי בין ההבטחות והמעשים. אצל גברים מתעללים אנו רואים באופן מגמתי כי קיים שוני בין ההצהרות שלהם לבין העובדות בשטח.
  • אובססיביות – האובססיביות כלפי נושאים מסוימים מהווים רמז לרכושנות ולבעיה בהגדרת הגבולות. בעיות של אובדן שליטה נפוצות במיוחד בגברים אשר לוקים בתכונה זו.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | דרך מנחם בגין 144, תל אביב 6492102 | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: