מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
רשלנות בבחירת דרך היילוד

רשלנות בבחירת דרך היילוד (לידה נרתיקית/ נתוח קיסרי/ לידה מכשירנית)

בתביעות רשלנות רפואית בלידה עולה לעיתים מזומנות הטענה שצריך היה לחלץ את היילוד בדרך שונה, ואילו כך בוצע הרי שלא היה נגרם הנזק שאירע.

לכל שיטת ילוד יתרונות וחסרונות. ברירת המחדל הינה לידה נרתיקית כמובן. ואולם כאשר מתעורר קושי במהלך חילוץ העובר או כאשר צפוי מראש קושי בחילוץ העובר, הצוות צריך לקבל החלטה על שיטת היילוד המועדפת בנסיבות המקרה. אם הנתונים החריגים ידועים בטרם הלידה הרי שניתן לקבל החלטה על שיטת הלידה בכובד ראש, ללא לחץ מיותר וזה המצב האופטימלי יותר.

לעומת זאת, כאשר הלידה כבר החלה ומתפתח מצב חירום שלא מאפשר המשך לידה נרתיקית, מצויים המיילדים בדילמה אמיתית: האם לחלץ את העובר בלידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים) או שמא להוביל את היולדת לניתוח קיסרי דחוף? ההחלטה תיבחן על ידי מכלול השקולים בניהם יש לבחון מה הדרך המהירה ביותר לחלץ העובר, מה מצב פתיחת צוואר הרחם, מיקום הראש בתעלת הלידה, האם חדר ניתוח זמין, האם ניסיון המיילד מספק כדי לבצע חילוץ מכשירני ועוד.

חילוץ היילוד בלידה נרתיקית במקום ניתוח קיסרי

תביעות רבות מוגשות על בסיס הטענה שאילו בוצע ניתוח קיסרי הנזק היה נמנע. ישנה הנחה כי ניתוח קיסרי הוא בטוח יותר עבור העובר ובדרך כלל זה גם נכון.

ואולם חשוב כמובן לבחון, לפני שמגישים תביעה מסוג זה, האם הייתה בכלל הצדקה לניתוח קיסרי.

ניתוחים קיסריים הופכים אמנם עם השנים לנפוצים יותר ויותר. ואולם ניתוח קיסרי, ככל ניתוח, כרוך בסיכונים לאם ולעובר, ולכן כדי לבצע ניתוח קיסרי צריך שתהיה לכך הצדקה רפואית ("התוויה"), למשל אם העובר נמצא במצג עכוז, מקובל כיום מראש לבצע ניתוח קיסרי בנתונים אלו.

בתביעת רשלנות רפואית בלידה, חשוב מאוד לבחון את הדברים בראי התקופה שבה מדובר, כלומר האם בשנה שבה התרחשה הלידה (ולא כיום) היה מקום לבצע ניתוח קיסרי בנתונים של היולדת שבפנינו. אין מקום להתבסס על פרקטיקה רפואית שנכונה להיום אך לא הייתה מקובלת עדיין בשנת האירוע. זה נחשב ל"חוכמה בדיעבד" ולא מהווה רשלנות.

ליאון קוגן נולד במשקל 4570 גרם בניתוח קיסרי זאת לאחר שמספר ניסיונות ליילד אותו באופן מכשירני- כשלו. ביהמ"ש המחוזי בחיפה קיבל את התביעה וקבע כך:

רשלנות בבחירת דרך היילוד

לידת ואקום שבוצעה ברשלנות

תביעות רבות בשל רשלנות רפואית בלידה נובעות מלידות מכשירניות שלא בוצעו במיומנות הנדרשת, לפי הטענה. הטענות שעולות במסגרת תביעות אלו הן למשל הטענה כי צריך היה לקרוא לרופא בכיר יותר לבצע את הפעולה, הטכניקה בה בוצעה הלידה המכשירנית הייתה שגויה (המכשיר לא מוקם נכון, או שהלחץ שהופעל לא היה מתאים) או שהטכניקה כלל לא פורטה ברשומה ועוד כהנה וכהנה.

לפעמים כיפת הואקום מתנתקת מראש העובר והצוות נאלץ לחברה שוב כדי לבצע נסיון חילוץ נוסף. לעיתים, לאחר לידת ואקום ניתן לראות על קרקפת העובר שטפי דם חיצוניים ("צפלהמטומה") ועיוות של הקרקפת כתוצאה מכיפת הואקום. מומחי התביעה בדרך כלל מסתמכים על נתונים מסוג זה כנתונים המעידים על טראומטיות הלידה בעוד שמומחי ההגנה יטענו בדרך כלל שמדובר בתופעות אופייניות ללידות ואקום שאין בהם להעיד על רשלנות כלשהי ושממצא של צפלהמטומה הוא ממצא בקרקפת וכלל לא מעיד על נזק למוח.

לסיכום

בית המשפט יבחן את דרך היילוד הנכונה עפ"י השיקולים הידועים בזמן אמת ולא על פי הנזק הידוע בדיעבד. גם אם הצוות המיילד בחר בדרך שבסופו של דבר גרמה לנזק אך בזמן אמת היה בה הגיון הרי שלא מדובר ברשלנות. רק אם ביהמ"ש משתכנע שגם בזמן אמת צריך היה לקבל החלטה שונה ולחלץ את העובר בדרך אחרת שבטוחה יותר עבור העובר ועבור היולדת אזי התביעה תתקבל.

מדובר בתביעות שמצריכות ידע וניסיון בנישה הזו של תביעות רשלנות רפואית בלידה.

מגוון רב של מאמרים בנושא רשלנות רפואית

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | רחוב מנחם בגין 144 מגדל מידטאון תל אביב | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: