מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
הולדת ילד הסובל מתלסמיה בעקבות רשלנות במעקב ההריון

הולדת ילד הסובל מתלסמיה בעקבות רשלנות במעקב ההריון

מאמר זה יעסוק בשאלה האם ניתן למנוע הולדתו של ילוד הסובל ממחלת תלסמיה? האם אי מניעת לידתו היא רשלנות רפואית בהריון?

תלסמיה היא מחלת דם תורשתית מולדת שבה יש הפרעה בכמות החלבון בהמוגלובין. מחלה זו נחשבת לפגם הגנטי הנפוץ ביותר בעולם. בישראל שכיחה מחלת ביתא תלסמיה בשתי קבוצות אתניות: יהודיי כורדיסטן וערביי הגליל וואדי ערה.

כדי להיות חולה במחלה שני ההורים חייבים להיות נשאי המחלה. בצורתה המינורית של המחלה- נשאי המחלה לכל היותר יסבול מאנמיה קלה בלבד (תלסמיה מיינור). ישנם נשאים שלא יסבלו משום סימנים קליניים וכל חייהם לא ידעו שהם נשאים כלל, ויחיו חיים נורמליים לכל דבר וענין.

בצורתה הקשה של המחלה, כאשר שני הגנים פגומים, האדם יהיה חולה במחלה (תלסמייה מייג'ור) והתסמינים הקליניים יהיו יותר משמעותיים: אנמיה ניכרת, עיכוב בהתפתחות הילד, צורך בעירויי דם תכופים כל החיים, הגדלת כבד, הגדלת טחול ועוד תסמינים נוספים. הסיבה העיקרית לתמותה ממחלה זו היא שקיעת ברזל (המוסידרוזיס) בכמות גדולה באיברים חיוניים כמו לב, כבד, מערכת אנדוקרינית. כיום קיים טיפול תרופתי (תרופות קושרות ברזל) שמרחיק את עודפי הברזל מהגוף. תוחלת חיים של חולי תלסמיה הינה גיל 35 לפי מחקר משנת 2004. כיום תוחלת החיים ארוכה יותר (40-50).

הטיפול היחיד שיכול לרפא חולים אלו הוא השתלת מח עצם, בתנאי שימצא תורם מתאים.

בגלל חומרת המחלה, פותחה תוכנית למניעתה: החל משנת 1987 הונהגה תוכנית למניעת תלסמיה בעמק יזרעאל (ראה תדריך לסקירת נשים הרות מינואר 1988), תוכנית זו הורחבה בשנת 1993 גם לאזור עמק עירון. בחוזר משנת 2001 הורחבה התוכנית והיא כוללת את כל הנשים ההרות ממוצא ערבי.

לפי התוכנית כל אישה הרה באזור הנקוב בחוזר תעבור בדיקת דם לתלסמיה ביתא. אם נמצא שהאישה נשאית לתלסמיה יש לבדוק אם גם הבעל נשא לתלסמיה. במידה ששני בני הזוג נשאים הדבר מגדיל את הסיכון לתלסמיה מג'ור ולכן מומלץ לפנות לייעוץ גנטי לצורך אבחון טרום לידתי. ניתן לאבחן אם העובר נשא/ חולה/ בריא, ע"י בדיקה גנטית חודרנית ( סיסי שיליה, דיקור מי שפיר או דיקור חבל הטבור).

הסימן הברור ביותר לתלסמיה בהריון הוא אנמיה מיקרוציטית – זו אבחנה שמתקבלת בעקבות ספירת דם שמצביעה על רמת המוגלובין נמוכה בכדוריות הדם הקטנות (MCV נמוך). כאשר אישה הרה סובלת מאנמיה מיקרוציטית בהריון, הדבר יכול לנבוע או מחוסר ברזל או מתלסמיה. מאחר שידוע שבמהלך ההריון ההמוגלובין יורד, הרבה יותר שכיח שהסיבה לאנמיה המיקרוציטית תהיה חוסר בברזל. במידה שהטיפול בברזל לא יתקן את האנמיה המיקרוציטית יש לערוך בירור לתלסמיה. במידה שהטיפול בברזל יתקן את האנמיה המיקרוציטית יהיה זה סביר להניח שאכן הסיבה לאנמיה היתה חוסר ברזל (ראה למשל את שנקבע בת.א. (מחוזי ירושלים) 9349/07 עזבון ר.ד. נ' מדינת ישראל (2012)).

אם נולד לכם ילד הסובל מתלסמיה מומלץ להתייעץ עם עורך דין העוסק ברשלנות רפואית ולברר האם במקרה שלכם חובה היה לבצע בדיקת סקר לתלסמיה במהלך ההריון, האם הדבר בוצע, האם היו סימנים שיכלו להחשיד לנשאות היולדת לתלסמיה, וכיוצא בזה. אם ימצא שהתשובה לשאלות אלו ואחרות הינה חיובית ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית בהריון.

מגוון רב של מאמרים בנושא רשלנות רפואית

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | דרך מנחם בגין 144, תל אביב 6492102 | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: