איחור באבחון היפרדות רשתית

קרע או חור סימפטומטי ברשתית המלווה בטשטוש או ירידה בראיה, הבזקי אור, נקודות שחורות, לקויים בשדה הראיה, ראיית וילון או מסך. כאשר הרשתית נפרדת גם במרכז הרשתית אז החולה בדרך כלל יתלונן כבר על ירידת ראיה.

השלב הנכון לאבחון ודרך האבחון 

אין ספק שכאשר החולה מתלונן על תלונות אופייניות לחור סימפטומטי אזי יש חשיבות שהאבחון יבוצע "בזמן הזהב", שאז סיכויי ההחלמה גבוהים יותר. ברגע שעולה חשד להיפרדות רשתית מצופה שהרופא יערוך בדחיפות בדיקת הרחבת אישונים מלאה הכוללת גם בדיקה לקרקעית העין כדי לאשר או לשלול היפרדות רשתית.

הטיפול הנכון

בחורים שאינם מתבטאים בסימפטומים הטיפול הנהוג הוא מעקב בלבד, בעוד חורים שמתבטאים בסימפטומים מחייבים טיפול באמצעות לייזר שימנע את היפרדות הרשתית.

לפי הוראות איגוד רופאי העיניים האמריקאי, בביקור הראשון של מטופל אצל רופא עיניים יש לבצע הרחבת אישונים.

הנחיות איגוד רופאי העיניים בישראל אינן כוללות הוראה מפורשת ואולם נקבע בפסיקה כי הסטנדרט של האיגוד האמריקאי משקף גם את הסטנדרט הנדרש מרופאי עיניים בישראל (ת.א. 7472/05).

במקרה שהגיע לביהמ"ש דובר במטופל שנבדק 3 פעמים בהפרש של מספר חודשים על רקע תלונה על ירידה בראיה, ובאף אחת מבדיקותיו לא ערך בדיקת קרקעית העין. נקבע כי הרחבת אישונים מהווה חלק מבדיקת עיניים מלאה וכי היפרדות רשתית היא נזק ידוע שצריך היה לצפותו גם אם הדבר נדיר.

מומחה ההגנה הסכים שקיים צורך בבדיקת קרקעית כחלק מבדיקת עיניים מלאה אך טען שבנוכחות דלקת אין להרחיב אישונים, עוד נטען  שהרופא כבידול זימן את המטופל לבדיקה לאחר שתחלוף הדלקת אך בתיק הרפואי לא היה לכך זכר, ולכן התביעה התקבלה עקב הנזק הראייתי הנובע מאי ביצוע בדיקת הקרקעית.

ערעורים הדדים שהוגשו לביהמ"ש על פסה"ד הנ"ל- נמחקו בהסכמה.

במקרה נוסף בעניין איחור בטיפול בהיפרדות רשתית, התובע נבדק על ידי ד"ר פבלוצקי 3 פעמים: בפעם הראשונה התלונן על דלקת בלבד, אובחנה דלקת לחמית, לא בוצעה בדיקת הרחבת אישונים בגלל הדלקת אך הוא זומן כעבור שבועיים לביקורת. בביקורת כעבור שבועיים בוצעה הרחבת אישונים שנמצאה תקינה (למעט קטרקט התחלתי). עד כאן הטיפול היה תקין. אלא שבבדיקה שלישית שנערכה כעבור מספר ימים החולה אובחן כאילו הוא סובל מקטרקט ללא שנבדקה קרקעים העין  למרות תלונה על ירידה בראיה- נקבע שזו רשלנות להיאחז באבחנה של קטרקט בלי לשלול אפשרויות אחרות  (שלום – ת.א. 51694/04)

במקרה אחר, התקבלה תביעה בשל איחור בטיפול בהיפרדות רשתית משנקבע כי חרף פניות התובעת לא ניתנה לה הפנייה מיידית לרופא עיניים ותור מוקדם יותר. (שלום – ת.א. 18963/08)

מכל האמור עולה כי רופא עיניים צריך להיות עירני לתלונות שמחשידות לכיוון היפרדות רשתית, ובמידת הצורך לערוך בדיקת קרקעית העיניים באמצעות הרחבת אישונים.

במידה שהיפרדות הרשתית התגלתה בשלב בו עדיין ניתן להציל את הראיה- הניתוח המתקן יבוצע בהקדם. במידה והיפרדות הרשתית אובחנה בשלב בו הסיכוי להציל את הראיה מועט, החשיבות של עיתוי הניתוח היא פחותה משמעותית, אם בכלל.

לצורך הגשת תביעה בשל איחור באבחון ובטיפול בהיפרדות רשתית יש להיוועץ בעו"ד רשלנות רפואית המיומן בתביעות אלו שיבחן את לוחות הזמנים ואת האיחור שנגרם, אם נגרם, ויתמוך את התביעה בחוו"ד רפואית כמתחייב.

רוצים לדעת האם המקרה שלכם מהווה רשלנות רפואית ברת פיצוי? לבדיקת סיכויי התביעה פנו אלינו עוד היום להתייעץ בעניינכם.