מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
רשלנות רפואית
איחור באבחון היפרדות רשתית

איחור באבחון היפרדות רשתית

תביעות רשלנות רפואית בטענה לאיחור באבחון היפרדות רשתית מציפות את בתי המשפט. הסיבה לכך היא החשיבות לאבחן "בזמן הזהב" את היפרדות רשתית כשהיא מתרחשת, כאשר סיכויי ההחלמה גבוהים יותר.

בתביעות אלו יש לבחון האם באמת התלונות צריכות היו לרמז על היפרדות רשתית? האם נערכו הבדיקות המתחייבות כדי לשלול היפרדות רשתית?

קרע או חור סימפטומטי ברשתית ילווה בטשטוש או ירידה בראיה, הבזקי אור, נקודות שחורות, לקויים בשדה הראיה, ראיית וילון או מסך. כאשר הרשתית נפרדת גם במרכז הרשתית אז החולה בדר"כ יתלונן כבר על ירידת ראיה.

בחורים שאינם סימפטומטים הטיפול הנהוג הוא מעקב בלבד בעוד חורים סימפטומטים מחייבים טיפול באמצעות לייזר שימנע את היפרדות הרשתית.

אין ספק שכאשר החולה מתלונן על תלונות אופייניות לחור סימפטומטי אזי יש חשיבות למימד הזמן ולמועד בו תאובחן היפרדות הרשתית.

כידוע, בדיקת הרחבת אישונים גורמת כידוע לטשטוש הראיה במשך מספר שעות, ויש להיערך אליה מראש (נהג מלווה כי אי אפשר לנהוג).

השאלה המתעוררת היא מתי חלה חובה על רופא העיניים לחשוד בהיפרדות רשתית ולשלול אותה? להרחיב אישונים? לערוך בדיקה לקרקעית העין?

הפסיקה והנהלים

לפי הוראות איגוד רופאי העיניים האמריקאי, בביקור הראשון של מטופל אצל רופא עיניים יש לבצע הרחבת אישונים.

הנחיות איגוד רופאי העיניים בישראל אינן כוללות הוראה מפורשת ואולם נקבע בפסיקה כי הסטנדרט של האיגוד האמריקאי משקף גם את הסטנדרט הנדרש מרופאי עיניים בישראל (ראה ת.א. 7472/05 להלן).

לפי הפסיקה חובה לערוך בדיקת קרקעית עיניים כחלק מבדיקת עיניים מלאה, ודאי בנוכחות תלונה על ירידה בראיה:

בת.א. 7472/05 לימור אהרון נ' ד"ר משה לוסקי קיבל כב' הש' דרורי תביעה כנגד רופא עיניים שבדק את המטופל 3 פעמים בהפרש של מספר חודשים על רקע תלונה על ירידה בראיה, ובאף אחת מבדיקותיו לא ערך בדיקת קרקעית העין. נקבע כי הרחבת אישונים מהווה חלק מבדיקת עיניים מלאה וכי היפרדות רשתית היא נזק ידוע שצריך היה לצפותו גם אם הדבר נדיר:

מומחה ההגנה (ד"ר מוסייב) לא חלק על עצם הצורך בבדיקת קרקעית אך טען שבנוכחות דלקת אין להרחיב אישונים. עוד טען הנתבע כי זימן את התובעת לבדיקת קרקעית לאחר חלוף הדלקת, ואולם בהיעדר עדות ברשומה לזימון שכזה התביעה התקבלה:

התביעה התקבלה על יסוד העברת הנטל לכתפי הנתבע, עקב הנזק הראייתי הנובע מאי ביצוע בדיקת הקרקעית.

ערעורים הדדים שהוגשו לביהמ"ש על פסה"ד הנ"ל- נמחקו בהסכמה.

פס"ד נוסף בענין איחור בטיפול בהיפרדות רשתית נדון בת.א.51694/04 (שלום- ת"א) ראובני נ' ד"ר פבלוצקי (2000) התובע נבדק על ידי ד"ר פבלוצקי 3 פעמים: בפעם הראשונה התלונן על דלקת בלבד, אובחנה דלקת לחמית, לא בוצעה בדיקת הרחבת אישונים בגלל הדלקת אך הוא זומן כעבור שבועיים לבקורת. בהיעדר תלונה על ירידה בראיה נקבע שלא היתה התרשלות בנוגע לביקור זה.

בבקורת כעבור שבועיים בוצעה הרחבת אישונים שנמצאה תקינה (למעט קטרקט התחלתי)- על כן קבע ביהמ"ש כי עד לשלב זה לא היתה כל התרשלות.

כעבור מספר ימים פנה התובע ביוזמתו ונבדק על ידי אותה רופאה בפעם השלישית, אובחן קטרקט מתקדם בגינו הופנה לבי"ח בלינסון שם אובחנה בחלוף חודשיים היפרדות רשתית.

ביהמ"ש קיבל התביעה משלא בוצעה בדיקת קרקעית העין בביקור השלישי למרות תלונה על ירידה בראיה, נקבע שהרופאה נאחזה באבחנה של הקטרקט בלי ששללה אפשרויות אחרות:

ראוי לציין כי התביעה התקבלה על אף קביעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש (ד"ר לברטובסקי). המומחה קבע כי לא היתה התרשלות והוסיף במישור הקשר הסיבתי שחדות הראיה הטובה שהושגה בבדיקה ממילא שוללת היפרדות רשתית.

בת"א 18963-08 (שלום- ירושלים) הירש נ' קופת חולים כללית-ההסתדרות הכללית (2010) התקבלה תביעה בשל איחור בטיפול בהיפרדות רשתית משנקבע כי חרף פניות התובעת לא ניתנה לה הפנייה מיידית לרופא עיניים ותור מוקדם יותר.

לסיכום

מכל האמור עולה כי רופא עיניים צריך להיות עירני לתלונות שמחשידות לכיוון היפרדות רשתית, ובמידת הצורך לערוך בדיקת קרקעית העיניים באמצעות הרחבת אישונים.

במידה שהיפרדות הרשתית התגלתה בשלב בו עדיין ניתן להציל את הראיה הנתוח המתקן יבוצע בהקדם. במידה והיפרדות הרשתית אובחנה בשלב בו הסיכוי להציל את הראיה מועט, החשיבות של עיתוי הנתוח היא פחותה משמעותית, אם בכלל.

לצורך הגשת תביעה בשל איחור באבחון ובטיפול בהיפרדות רשתית יש להיוועץ בעו"ד המיומן בתביעות אלו שיבחן את לוחות הזמנים ואת האיחור שנגרם, אם נגרם, ויתמוך את התביעה בחוו"ד רפואית כמתחייב.

איך רופא יכול להקטין את סיכוייו לעמוד בפני תביעת רשלנות רפואית?
















לפירוט שירותי המשרד והסבר הנושא של תחום זה, לחצו: רשלנות רפואית

מגוון רב של מאמרים בנושא רשלנות רפואית

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | רחוב מנחם בגין 144 מגדל מידטאון תל אביב | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: