מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
טופס ביטוח נזיקין

אחריות מקצועית של מוהל

במאמר זה נדון בשאלה המסקרנת- מתי נזק שנגרם בברית מקים עילת תביעה כנגד מוהל?

טקס ברית המילה מהווה מזה אלפי שנים את "אות הכניסה" של יהודי לקולקטיב הלאומי, לעם היהודי, מדובר בקונצנזוס שהופך את טקס המילה לטקס רווח ומקובל, ללא קשר לאמונה דתית או שמירת מצוות. מצוות המילה כה חשובה ואף שקולה כנגד כל המצוות בתורה.

טקס ברית מילה, כמו כל פעולה כירורגית, "קטנה ככל שתהיה", אינו חף מסיבוכים. רשימת הסיבוכים של ביצוע ברית ארוכה היא למרות נדירותם היחסית, בינהם- דימום, כריתת עור ביתר או בחסר, גשר עור, זיהום, אצירת שתן, כיפוף הפין (chordee) היווצרות ציסטה, בצקת לימפתית, נצורים (fistulas), נמק, פגיעה בקצה הפין ו/או בשופכה עד-כדי יצירת היפוספדיאס ואפיספדיאס (תזוזה של פתח השופכה למטה או למעלה ממקומה הטבעי).

כאשר מדובר בנזק קל כמו דימום יתר שחולף, איננו ממליצים להגיש תביעה. כאשר מדובר בנזק חמור יותר יש לבחון אם הוא נגרם כתוצאה מרשלנות של המוהל בביצוע הברית. עורך הדין אליו תפנה יבחר להתייעץ עם מוהל ו/או אורולוג כדי לבחון ההצדקה בהגשת תביעה. התביעה המפורסמת ביותר בנושא היא התביעה כנגד ניסים זאב שהתגלגלה עד לפיתחו של ביהמ"ש העליון. באותו מקרה, לאחר ברית-מילה התפתח באיבר המין של התינוק תהליך של נמק שהתקדם עד למצב של נשירת שני-שלישים מן האיבר. נקבע כי המוהל לא הפנה את ההורים לרופא לאחר הברית חרף תופעות חריגות שהופיעו ולכן התרשל:

ציטוט אחריות מקצועית של מוהל

תביעה נוספת כנגד מוהל – התקבלה, לאחר שהמוהל גרם לחתך באיבר המין של הילד, הילד הטיל את מימיו דרך שני פתחים (אחד מהם הוא החתך) ונזקק לכמה נתוחי תיקון (ת.א. 1597/97 (מחוזי ירושלים) פלוני נ' ויתקין (2004)).

תביעות נוספות כנגד מוהלים התקבלו אף הן (ראה להן בפרק העוסק בפיצוי) וממידע שבידי הח"מ עולה כי תביעות נוספות בנושא זה בהן טיפלה הח"מ - הסתיימו בהליכי פשרה.

מה הפיצוי שמגיע במקרה של נזק מברית?

השיקולים שישפיעו על גובה הפיצוי הם מגוונים, ביהמ"ש ישאל את עצמו מה הנזק שנגרם? האם לילד צפויים קשיי פוריות? קשיים בהקמת משפחה? התמודדות לא פשוטה עם נכותו? האם ידרשו נתוחים לצורך שיפור המצב? מה סיכויי ההצלחה של נתוחים אלו? האם הנזק הוא קוסמטי בלבד או גם תפקודי? האם התחושה או ההנאה המינית צפויים להיפגע?

נסקור להלן נזקי ברית מילה, חמורים יותר וחמורים פחות ונבחן מה הסכומים שנפסקו.

הפיצוי שנפסק בע"א 99 / 2055 פלוני נ' ניסים זאב (2001) בראש נזק "כאב וסבל" הועמד על 500,000 ש"ח. נקבע שם שלא צפויים קשיי פוריות או קשיים בהקמת משפחה אך צפויה התמודדות לא פשוטה עם המצב (כאמור אובדן שני שליש מהאיבר), לאחר בגרותו יתכן שיזדקק לנתוח מורכב ולהשתלת תותב, בכל מקרה תחושתו והנאתו יהיו פחותות.

בת.א. 303/03 (שלום- ראשל"צ) פלוני נ' משומר צוברי (2004) נקבע שהמוהל התרשל כשלא בדק את הנימול לפני ברית המילה וכשהניח חבישה לוחצת לאחר הברית דבר שהוביל לנשירת העטרה ולצורך בשני נתוחי תיקון ושחזור. הפיצוי שנפסק- 1,180,000 ₪ (850,000 ₪ מתוך סכום זה נפסק עבור "כאב וסבל", היתר עבור ראשי נזק אחרים).

בת.א. 815/04 (שלום ראשל"צ) פלוני נ' מעטוף שלום (2006) דובר בעודף עורלה לאחר ברית באופן שנראה היה כאילו הילד לא נימול. הילד נאלץ לעבור נתוח להסרת העורלה. ביהמ"ש קיבל את התביעה וקבע שבגלל המילה הכושלת נכרת עור העורלה בחסר דבר שהצריך נתוח מתקן להסרת העור העודף. הפיצוי שנפסק- 50,000 ₪.

האם מוהל מנהל "רשומה"?

בשונה מהנהוג בעולם הרפואה שם מתעדים בכתב כל הליך רפואי, בברית מילה לא נוהגים המוהלים לתעד את מהלך ברית המילה. התוצאה היא שבחלוף הזמן המוהל יתקשה לזכור את הארוע ואת פרטיו, ולעיתים המשמעות היא- קבלת גרסת התובעים.

כך, בת.א. 1597/97 (מחוזי ירושלים) פלוני נ' ויתקין (2004) כב' השופט רביד נתן משקל יתר בפסיקתו לכך שהמוהל לא תיעד את האירוע ולכן קשה לסמוך על זכרונו וגרסתו:

ציטוט נוסף של אחריות מקצועית של מוהל

הפיקוח על מוהלים

ברית המילה מבוצעת בעולם בגילאים שונים, ע"י רופאים ושאינם רופאים, בשיטות שונות. בארצנו, כידוע רוב הבריתות מבוצעות ע"י מוהלים. שיעור הסיבוכים שלאחר ברית בארצנו נדיר ולפי הספרות אין הבדל משמעותי בשימוש בשיטות השונות ובין מבצעיהן (מוהלים או אנשי רפואה).

לא פעם נשמעות טענות לגבי הכשרת מוהלים, הצורך לפקח עליהם, הצורך לפקח על המיכשור בו הם עושים שימוש, ממש כמו הפיקוח שנעשה בתחום הרפואה, ואף מועלות הצעות חוק מעת לעת בקשר לכך. ואולם כיום (נכון לשנת 2014) מילה נחשבת אקט דתי פולחני ולא רפואי ולכן נושא הפיקוח על מוהלים אינו מסודר בחוק אלא הוא מוסדר על ידי מנגנון רישוי וולטנרי, המוהל עובר תהליך של הסמכה ואם הוא עובד בתנאים שקבעה הרבנות הוא מקבל רשיון מהרבנות לעסוק בתחום. למרות שזה מנגנון וולנטרי, והיות שרשימת המוהלים מתפרסמת, רוב המוהלים מעוניינים להיות כלולים ברשימה ולכן פועלים להסדרת רשיונם.

התוצאה- הילודים הנימולים ימצאו עצמם לעיתים מול מוהל שאינו מבוטח, גם כשהמוהל פועל ודואג לעצמו לביטוח- הקושי נובע מכך שחברות הביטוח לא ששות לבטח מוהלים ואם הן מסכימות לבטח הן מגבילות את סכום הביטוח, על כל המשתמע מכך.

לסיכום

נזק כתוצאה מברית הוא נדיר, אך כשהוא קורה יש לבחון אם ניתן היה להימנע ממנו. הפסיקה נוטה לקבל תביעות מסוג זה אך לא תמיד הנזק מספיק גבוה כדי להצדיק הגשת תביעה. מומלץ להתייעץ עם עו"ד אם יש עילה וכדאיות בהגשת תביעה.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | רחוב מנחם בגין 144 מגדל מידטאון תל אביב | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: