מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
תשניק סב לידתי

תשניק סב לידתי

מאמר זה יתמקד בתביעות רשלנות רפואית בלידה בהן עולה הטענה למצוקה עוברית. עובר שהיה שרוי במהלך הלידה במצוקה עוברית (fetal distress) עשוי לסבול מחוסר חמצן (היפוקסיה) ובעקבותיו נזק קבוע.

בתביעות מסוג זה על התובע להוכיח שלושה תנאים הכרחיים: האחד- שהנתבע התרשל במהלך הלידה. השני- ההתרשלות גרמה לתשניק סב לידתי, השלישי- כתוצאה מהתשניק נגרם ליילוד נזק (ע"א 6992/09 לזר נ' הדסה (2011)).

שיתוק מוחין יכול להיגרם משלל סיבות, אחת מהן היא תשניק סב לידתי. ההנחה המקובלת היא שרק אצל 10% או 20% מכלל התינוקות הסובלים משיתוק מוחין, אפילפסיה ופיגור, הגורם לכך הוא חוסר חמצן בלידה עצמה. בכל יתר התינוקות הגורם הוא אחר (נזק שנגרם טרם הלידה או לאחר הלידה) או שאינו ידוע כלל.

לכן, לא מספיק להוכיח שהלידה הייתה קשה ושנותר נזק, אלא בנוסף, יש להוכיח כי קיים קשר בין הלידה הקשה לבין שיתוק המוחין. שאלת הקשר הסיבתי העסיקה רבות את בתי המשפט לאורך השנים.

הקריטריונים להוכחת תשניק סב לידתי

כדי להוכיח תשניק בלידה ישנם קריטריונים שנהוג לבחון, חלק מהם נחשבים בגדר "קונצנזוס", כאלו שהכרחיים כדי ליצור את הקשר הסיבתי ללידה, וישנם קריטריונים נוספים שיכולים לחזק את הקשר ללידה אך אינם הכרחיים.

הקריטריונים להוכחת מצוקה עוברית כוללים, בין השאר: ציוני אפגר נמוכים שלא מתאוששים גם אחרי 5 ו- 10 דקות, פגיעה רב מערכתית, מוניטור פתולוגי סמוך לפני הלידה, חמצת מטבולית קשה, צורך בהנשמה, בדיקה קלינית של היילוד מיד לאחר לידתו שמצביעה על אירוע נוירולוגי כגון שינויי הכרה/ פרכוסים /היפוטוניה/ קשיים בהאכלתו, חשוב לבדוק אם הנזק של היילוד הוא גם מוטורי ולא רק קוגניטיבי, בדיקות הדמיה יכולות גם הן לחזק ההערכה שהנזק אופייני לנזק מתשניק.

ביהמ"ש העליון קבע כי אין צורך בהתקיימות כל הקריטריונים במצטבר אלא יש לבחון בזהירות כל אחד מהם שכן הם אינם בבחינת "כזה ראה וקדש" (ע"א 7375/02 בי"ח כרמל נ' עדן מלול ).

בפסיקה נעשו ניסיונות שונים לתקוף את ה"קונצנזוס" ואולם בתי המשפט פוסקים עד כה בהתאם לקריטריונים אלו, אשר נקבעו על ידי ועדת מומחים בינלאומית שכללה מומחים במיילדות, ברפואת ילדים, בנוירולוגיה של הילד ובאפידמיולוגיה. מסמך ה"קונצנזוס" אומץ על ידי איגודים מקצועיים בארה"ב ומוסדות ממלכתיים והוא משמש גם את בתי המשפט בישראל בבואם לבחון אם התקיים תשניק בלידה.

האם ניתן להוכיח את הקשר בין הנזק ללידה על פי שיטת האלימינציה?

לעיתים האינסטינקט וההיגיון עלולים להוביל אותנו בטעות למסקנה שאם במהלך ההיריון הכל היה תקין, וגם לאחר הלידה הכל היה תקין, ואין איזו תסמונת גנטית ידועה אצל התינוק, אז סביר להניח שהנזק של היילוד נובע מאירועי הלידה בהיעדר הסבר אחר (שיטת האלימינציה).

מסקנה זו עשויה להיות שגויה כיוון שכאמור, בפלח לא מבוטל ממקרי שתוק המוחין- הסיבה אינה ידועה (ראה למשל פסיקת ביהמ"ש העליון בע"א 8777/12 ד.ג. נ' מדינת ישראל שם מדגיש ביהמ"ש העליון כי הסתמכות על שיטת האלימינציה בלבד שגויה).

לכן, חובה להוכיח (פוזיטיבית) כי קיים קשר ללידה על ידי הקריטריונים שנחשבים "הכרחיים" ומהווים חלק מה"קונצנזוס". דרך האלימינציה יכולה בהחלט לשמש כחיזוק נוסף בדרך להוכיח את הקשר ללידה, אך ודאי לא כהוכחה בלעדית.

הוכחת ההתרשלות בניהול הלידה וחשיבות המוניטור

עד כה עסקנו בשאלת הקשר לבין הלידה לבין הנזק בתביעות רשלנות רפואית בלידה. אך לא די בכך: חובה להוכיח גם התרשלות, דהיינו, חובה להוכיח שהצוות איחר לאבחן את המצוקה הממושכת ואיחר לחלץ את היילוד.

מובן כי על הצוות המיילד לעקוב אחר התפתחות הלידה ובמידה שיש סימנים במוניטור לסבל עוברי שמצדיק חילוץ העובר יש להתערב מיידית ולהחליט על דרך היילוד האופטימלית בנסיבות. באותם מקרים שחומרת המצב לא אובחנה או שאובחנה באיחור- ניתן יהיה להוכיח התרשלות.

כדי להוכיח התרשלות, המוניטור הוא מסמך מרכזי לצורך זה כיוון שהוא מנבא מה מצב העובר. כאשר מופיעים במוניטור השנויים הראשונים במצבו של העובר, מטבע הדברים זה לא מספיק כדי לקבל החלטות על התערבות אקטיבית וחילוץ העובר אלא יש לבחון על ציר הזמן אם השנויים בדופק העובר הם מהסוג החמור והממושך- כזה שיכול לפגוע במצב החימצוני של העובר.

כבר נקבע בפסיקה כי "תכלית המוניטור היא מעקב מקצועי ואין לו ערך אם הוא אינו מלווה במעקב הולם" (ת.א. 7046/01 עזבון כחלון ז"ל נ' מדינת ישראל). לכן, המומחים הרפואיים משני הצדדים, יבחנו את המוניטור ועל בסיס פרשנות המוניטור (דופק בסיסי, השתנות, האצות והאטות) יקבע ביהמ"ש האם המוניטור הצביע על מצוקה קשה/ האטות חמורות ותכופות בדופק העובר/ וחוסר התייחסות מספקת בעיתוי הנכון. חשוב גם לבחון מהו פרק הזמן שבו היה נתון העובר במצוקה עוברית לפי המוניטור, על מנת לקבוע אם התגובה של הצוות נעשתה במועד הנכון או באיחור.

לסיכום

אם הילד שלכם סובל מנזק מוחי והליך לידתו היה קשה, מומלץ לבחון באמצעות עורך דין העוסק ברשלנות רפואית בלידה, אם אירועי הלידה תומכים בקיומו של תשניק שיכול להסביר את נזקיו של היילוד, האם ניהול הלידה היה רשלני והזיק לעובר. אם התשובה לכל אלו תהיה חיובית, יהיה מקום להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה.

יצוין כי תביעות על רשלנות רפואית בלידה מצריכות ידע נרחב, משפטי ורפואי, כדי להתמצא ולנהל אותן. מדובר בתביעות שמצריכות הגשת חוות דעת במספר תחומים על מנת להוכיח את כל מרכיבי העילה. לכן, חשוב לבדוק שעורך הדין אליו אתם פונים הינו בעל ניסיון מוכח בתביעות רשלנות רפואית בלידה. בהצלחה.

 

מגוון רב של מאמרים בנושא רשלנות רפואית

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | רחוב מנחם בגין 144 מגדל מידטאון תל אביב | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: