מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
רופא
רשלנות רפואית בטיפולי אסתטיקה ויופי

רשלנות רפואית בטיפולי אסתטיקה ויופי

במאמר זה נתייחס לרשלנות רפואית בטיפולי אסתטיקה ויופי שכל מטרתם היא שיפור המראה. נבחן מתי נזקים הנגרמים מטיפולי אסתטיקה וטיפולי יופי עשויים להיחשב רשלנות רפואית ומה גובה הפיצוי שנפסק בעבור נזקים אסתטיים.

כיום, הדרישה לטפולים אסתטיים הולכת וגוברת, האמצעים השונים הופכים להיות זמינים יותר ומכוני יופי המציעים שלל טיפולים קמים בפטריות אחרי הגשם בכל מקום ומקום. המלחמה אחר ליבה של המטופלת הפוטנציאלית רבה ומכוני היופי נוקטים בשיטות שיווק מגוונות לעיתים תוך דריסה גסה של "זכות המטופלת לדעת" ושל הדרישה ל"אמת בפרסום".

מובן כי טיפול להסרת מפגע אסתטי, יש לו חלופות ללא סיכון. הנזק שעלול להיגרם בעקבות טיפול מסוג זה עשוי להיות משמעותי ואם יתברר כי הדבר נבע מרשלנות בטיפול יהיה מקום לפיצוי תוך השוואה בין הנזק שנוצר לבין מצב ללא כל טיפול, או למצב אחרי טיפול חלופי. אם יתברר שהוסתרו מהמטופל הסיכונים שבטיפול ושאילו ידע אותם היה מעדיף שלא לעבור את הטיפול ולהשאיר את המצב הקיים או לבחור החלופות אחרות ללא סיכון שאז הוא יקבל פיצוי שמטרתו "השבת המצב לקדמותו" קרי תוך השוואת מצבו ככל הניתן למצב בו היה בוחר בחלופה אחרת.

מלכודת הדבש של נפגעות טיפולי האסתטיקה והיופי היא ההצעה שממהרת להגיע מצד המכונים המטפלים. המכונים יציעו למטופלת המאוכזבת פיצוי בדמות סדרה נוספת של טיפולים חינם או השבת כספה. מומלץ בחום שלא להתפתות ולהיעתר להצעות מסוג זה שכן אין בידי המטופלות המידע על מנת להעריך נכונה את שווי תביעתן וראוי להיעזר בעו"ד העוסק בתחום.

מהי עילת תביעת הרשלנות בטיפולי אסתטיקה ויופי?

עילות התביעה במקרים מסוג זה הן בכמה מישורים.
ראשית קיימת לעיתים עילה חוזית. יש לבדוק בהקשר זה מה סוכם בהתקשרות הראשונית, לדוגמא תביעה להשבת הכספים ששולמו עבור הטיפול או חלקם, אם כך סוכם. תביעה זו מכח ההסכם פורשה בפסיקה כ"סנקציה משלימה" שאיננה שוללת את זכותה של המטופלת לתבוע בגין הפרת יתר ההתחייבויות כלפיה (ת.א. (כ"ס) 2818/05).

שנית קיימת עילה נזיקית לפיצוי הן באשר לנזק גוף שנגרם מרשלנות בטיפול והן באשר ל"פגיעה באוטונומיה" הנובעת מאי מתן הסבר הולם בטרם תחילת הטיפול, ככל שאמנם כך.

ראש הנזק של פגיעה באוטונומיה הוכר בהלכת "עלי מיאסה דעקה" והוא מבוסס על התפיסה הבסיסית שזכותו של אדם להחליט באופן מושכל ועצמאי לגבי גופו שלו והטיפול בו. אם נפגעה יכולתו לקבל החלטה מושכלת בשל הצגת מצג שוא בפניו או הסתרת סיכוני הטיפול או כל אינפורמציה מהותית אזי קיימת פגיעה באוטונומיה המזכה בפיצוי. בהקשר זה יש לבדוק את טופס ההסכמה שנחתם ולבדוק אם הסיכון שאירע בפועל נזכר בו ובנוסף אם סיכון זה אמנם הוסבר למטופלת טרם תחילת הטיפול (להבדיל ממצב בו הוחתמה המטופלת על דרך השגרה שאז הסכמתה לא תיחשב "הסכמה").

כאשר מדובר בטיפול רפואי אסתטי במסגרת הרפואה הפרטית, אשר כל כולו נובע מרצונו של המטופל לבצעו ואין לו כל צורך אובייקטיבי רפואי אחר, יש להעניק חשיבות וחומרה מיוחדים במקרים בהם לא ניתן למטופל מלוא המידע תוך פגיעה באוטונומיה שלו על גופו. כך למשל כאשר מדובר בניתוחי לייזר, בניתוחים להגדלת או הקטנת שדיים וכיו"ב. בדרך כלל מי שעובר ניתוח אסתטי הוא ניזוק שמראש רגיש למראה האסתטי של גופו, והביע רצון לשפרו באמצעות ניתוח שנועד לייפוי מראה.

הפסיקה קבעה כי בניתוחים אלקטיביים, קיימת חובת גילוי מוגברת המחייבת מתן הסבר נרחב יותר למטופל גם בדבר סיבוכים נדירים העשויים להתרחש. על הרופא לציין בפני המטופל כל תוצאה וכל סיבוך אפשרי בניתוח בטרם יחליט לעוברו. גם חתימת המטופל על דפי הסבר כלליים אינה תנאי מספיק. הסבר פרונטלי בשפה מובנת למטופל חשוב מחתימה על מסמך, שייתכן שלמרות החתימה, המטופל לא קרא, או קרא ולא הבין, את תוכנו.
המבחן למסירת המידע אינו מבחן טכני, כי אם חייב להיות מבחן מהותי של הבנת ההסבר.
יודגש כי על מנת לבסס את העילה הנזיקית של רשלנות רפואית יש להגיש חוות דעת רפואית.

בדרך כלל ביהמ"ש לא מייחס לנזקים אסתטיים השלכה תפקודית או תעסוקתית שכן אינם מסוג הנזקים שצפויים לפגוע בפרנסה. לכן הנזק שנפסק במקרים אלו הוא בעיקרו נזק בלתי ממוני. עם זאת מובן שאם ידובר בדוגמנית או שחקנית שפניה נחרכו או הושחתו ניתן יהיה לטעון לנזק תפקודי והפיצוי יהיה גבוה יותר.

רשלנות רפואית בהסרת שיער בלייזר

נשים רבות פונות כיום אל האופציה של הסרת שיער בלייזר. הן מושפעות מפרסומים של מכונים העוסקים בכך שלעיתים מבטיחים הצלחת הטיפול והסרת השיער לצמיתות. יש אף מכונים שמבטיחים כי הטיפול יצלח לאחר מספר טיפולים מצומצם ומוגבל. יש מי שמבטיח החזרת התשלום או חלקו באם לא תושג תוצאה סופית שתשביע את רצון הלקוחה לאחר מספר טיפולים נקוב.

המתעניינות בטיפולים אלו יקבלו הסברים מבטיחים על ציוד חדיש, אפס סיכונים, אפס נזקים, התאמת הטיפול לכל סוגי העור וכו וכו. מצג ראשוני זה מתברר לעיתים קרובות כמצג מאכזב וחוטא למציאות.

מתברר כי לא ניתן כיום להבטיח הסרת שיער לצמיתות באמצעות המיכשור הקיים כיום, ניתן להפחית הפחתת שיעור היתר אך לא הסרתו לצמיתות. כמו כן מתברר כי מכשיר הלייזר מסוגל לגרום לנזקים שונים בינהם כוויות שיותירו בסופו של דבר כתמים כהים במקרה הרע או שיבהרו או יעלמו במקרה הטוב. הדבר לא פעם נובע מהתאמה לקויה של האנרגיה של המכשיר למקרה הספציפי. חשוב גם להשתמש במכשירי קירור כדי למנוע את הכוויות. אין ספק שמטופלת שפנתה מלכתחילה לטיפול במטרה לייפות את המראה ולהיפטר לצמיתות מהשיער המיותר אינה מצפה לתוצאה מסוג זה.

תביעות רבות מוגשות על ידי "מטופלות מאוכזבות" שגילו כי הטיפולים בלתי אפקטיביים עבורן והן נאלצות לשוב ולהסיר שיער ב"שיטות הישנות", או על ידי מטופלות שניזוקו אגב השימוש במכשיר הלייזר.

טופסי ההסכמה לטיפול עליהן מוחתמות המטופלות בתחילת הטיפול בלייזר כוללים בדרך כלל הסברים על הסיבוכים שעלולים להתרחש מהטיפול. הנסיון מלמד כי רובן חותמות מבלי שקראו הטופס ורק מיעוטן קורא הטופס. באותיות הקטנות רשומים סיבוכים שונים בינהן נפיחות, אדמומיות, גירוד, תגובה מקומית וכד' וברוב הטפסים מופיע גם סיכון לסיבוך "נדיר" של כוויות ואולם הטופס ממהר להרגיע ומוסיף כי מדובר בכוויות שחולפות בתוך ימים". להלן דוגמא לחלק הרלבנטי בטופס אשר נהוג כיום באחד המכונים הגדולים להסרת שיער בלייזר.

טופס הסכמה לטיפול

מתברר כי מכשיר הלייזר מסוגל לגרום לכוויות קשות שמותירות כתמים בלתי הפיכים על פני העור. כך מטופלת שמלכתחילה ביקשה לשפר את מראה גופה מוצאת עצמה מתמודדת עם התוצאה ההפוכה, עם כתמים בלתי הפיכים על פני עור גופה, לעיתים במקומות שאינם מוצנעים דבר שגורם לה למגבלה בבחירת בגדיה ו/או למגבלה בהליכה לים וכד'. החשיפה לשמש עשויה להחמיר המצב ולכן המלצת רופאי עור במקרים אלו היא שלא לחשוף הכתמים לשמש, על כל המשתמע מכך.

מה גובה הפיצוי בתביעות אסתטיקה ויופי?

מובן כי גובה הפיצוי הוא נגזרת של היקף הנזק שנגרם והאם הוא זמני או קבוע. כמו כן הפיצוי תלוי באפשרויות לתיקון המצב אם קיימות ועלותן. את הנזק יש להוכיח באמצעות חוו"ד רפואית של מומחה פלסטיקאי שיקבע מה אחוזי הנכות המגיעים ומה עלות התיקון ככל שניתן לתקן.

במקרה אחד נגרמו למטופלת כתמים היפרפיגמנטים גדולים ברגליה בעקבות כוויות שנגרמו על ידי בליעה של חלק מאנרגיית הלייזר בעור הכהה שלה במקום בזקיקי השיער. התברר כי בעלי עור כהה מצויים בקבוצת סיכון גבוהה יותר לכוויות אלו. התובעת טענה בפני ביהמ"ש כי אילו הסיכון הספציפי הזה היה מוסבר לה טרם הטיפול הרי שהיא הייתה נמנעת מלבצעו. ביהמ"ש האמין לה וקבע כי בפרוספקט של המכון לא צוינו כל סיכונים ובכך נוצר מצג שווא שהביא את התובעת להתחיל בטיפול ובכך חשף אותה לתוצאות הטיפול. אם לא די בכך, התיק הרפואי של התובעת במכון לא אותר וביהמ"ש קבע כי בהיעדר תיעוד יש לייחס למכון רשלנות רפואית בשימוש ברמת אנרגיה לא סבירה ולא מתאימה ובהיעדר שימוש באמצעי קירור ובאי התאמת רמת האנרגיה תוך כדי הטיפול.

הטיפול האמור הותיר כתמים חומים כהים ברגליה של התובעת באזור מוצנע יחסית של הגוף. מומחה שמינה ביהמ"ש קבע 2.5% נכות למשך 7 שנים בהנחה שאחר כך הכתמים יעלמו או יתבהרו בהדרגה בתהליך ספונטני ארוך שניתן לזרזו ע"י שימוש בתכשירי הבהרה. נפסק פיצוי בגובה 150,000 ₪. 40,000 ₪ מתוך הסכום הזה נפסק בגלל "פגיעה באוטונומיה"- הסבר לא נאות, 80,000 ₪ נפסק בעבור כאב וסבל ו- 30,000 ₪ בעבור תכשירי הסוואה ואיפור והחלפת הביגוד. בימ"ש קבע: "כאן יש להביא בחשבון, כי מדובר בפגיעה אסתטית בבחורה צעירה ורווקה לעת ההיא.הדבר אילץ אותה לשנות מאורחות חייה, לעניין הליכה לים והליכה בבגדים חשופים יחסית ..הדבר גרם לה לפגיעה בבטחון העצמי הנשי" (ת.א. (כ"ס) 2818/05 ‏ ‏ לגזיאל ליזה נ' אדזיאשבילי אבנר).

במקרה אחר נותרו צלקות שהותירו נכות בשיעור 10%, כך קבע מומחה שביהמ"ש מינה. התביעה נדחתה מאחר שלא הוגשה שם חוות דעת רפואית שקובעת את הרשלנות, אך למרות דחיית התביעה ביהמ"ש התייחס- למעלה מן הצורך- גם לשיעור הנזק וזאת למקרה שערכאת ערעור תהפוך את קביעתו ותקבע כי הייתה רשלנות. הנזק במקרה זה הוערך על ידי ביהמ"ש ב- 68,600 ₪ (תא (ת"א) 62114-04 לוי מירב נ' רייכר יהושע).

במקרה נוסף עברה התובעת, אישה בת 53, טפול להצערת הפנים מסוג Photorejuvenation במטרה לסלק כתמים מהפנים ומבית החזה. הטיפול היה במכשיר הנקרא "פוטודרם". לאחר הטיפול השני נוצרו בפניה של התובעת צלקות רוחביות בלחיה הימנית, צלקות אורכיות בלסת הימנית, סימנים בקדמת בית החזה, ומראה עור שונה בלחי בין הצלקות – נראה שקוע. ניסיונות טיפול בפניה של התובעת לאחר מכן לא עלו יפה. בימ"ש השלום וקבע כי היה על הנתבע להזהיר את התובעת מראש גם על הסיבוך הנדיר שהתרחש בעניינה. ביהמ"ש אימץ באופן נדיר את הערכת הנכות של המומחה מטעם התובעת (23.5%) והעדיף הערכה זו על פני הערכת המומחה מטעם ביהמ"ש (10%). בהתאם לכך פסק ביהמ"ש בדצמבר 07' פיצוי בגובה 480,000 ₪ לפי הפירוט הבא: 200,000 ₪ על כאב וסבל, 50,000 ₪ על פגיעה באוטונומיה, 60,000 ₪ על הפסדי שכר בעבר, ו- 150,000 ₪ על תכשירי איפור לעבר ולעתיד (ת"א שלום חי' 8353/04 אילנה שוורץ נ' ד"ר אולמן).

הפרשה לא הסתיימה בכך והנתבעים הגישו ערעור על גובה הפיצוי. בסופו של דבר הוסכם בין הצדדים בינואר 09' כי התובעת תשיב לנתבעים סך 50,000 ₪ וכי קביעות בימ"ש השלום "יבוטלו". המטרה בהסכמה מסוג זה היא בעיקר לנקות את שמו של הרופא המעורב בכך שלא יהיה כנגדו פסק דין קשה הקובע את רשלנותו (ע.א. (חי') 07/ 5005 פרופ' אולמן נ' אילנה שוורץ).

סרטון רלוונטי

לקבלת מידע נוסף אנו מזמינים אתכם לצפות בסירטון הבא

רשלנות בניתוח יופי ואסתטיקה













לפירוט שירותי המשרד והסבר הנושא של תחום זה, לחצו: רשלנות רפואית

מגוון רב של מאמרים בנושא רשלנות רפואית

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | רחוב מנחם בגין 144 מגדל מידטאון תל אביב | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: