מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
סרטון התרשלות רפואית ואבחון מחלות

סרטון התרשלות רפואית ואבחון מחלות

שי שנהר מאתר המומחים אסקימו מארח את עורכת הדין איילת סבג, מומחית לנזיקין ורשלנות רפואית שמסבירה בעצם מהי רשלנות רפואית, אילו ציפיות צריכות להיות לנו כמטופלים לרופא ומהי חובתנו כמטופלים, מה ההבדל בין רשלנות גדולה לרשלנות קטנה ומהם הפרמטרים שבית המשפט מפצה עליהם? האם לרופא יש אחריות בלתי מוגבלת והאם ואיך יכול הרופא להימנע מרשלנות רפואית באבחון של מחלה.

בסרטון הבא (אורך הסרטון – 07:37 דקות) תקבלו הסבר מפורט מעורכת הדין איילת סבג על רשלנות רפואית, העילות לתביעה והפיצוי בגינן במקרים של אבחון מאוחר של מחלות!

שי שנהר – שלום לעורכת הדין איילת סבג, מומחית לנזיקין ולרשלנות רפואית.

עו"ד איילת סבג – שלום.

שי שנהר
– אם כך, אנחנו מדברים היום על סוגיית הרשלנות הרפואית באבחון של מחלות או ליתר דיוק בגין איחור אבחון של מחלה. אולי נתחיל מהמצב כפי שהוא צריך להתרחש, מה הציפיות שלנו כמטופלים מהרופא שלנו באבחון של מחלות? מה צריך רופא סביר לעשות?

עו"ד איילת סבג
– אנחנו כחולה סביר, מצפים שהרופא ינהג כרופא סביר ויאזין לתלונות שלנו, יתשאל אותנו, יוביל אותנו לכיוונים חשובים לצורך בירור האבחנה, יפנה אותנו לבדיקות נדרשות ובעצם יתייחס לתמונה הכוללת שבאה בפניו. שלא יאחז בדברים השכיחים, שיפתח את הראש, שיקשיב אם יש פה משהו חריג, אם צריך לעשות קצת מעבר לרגיל או להפנות למומחה במקרה הצורך ושיעניק לנו את הטיפול שנובע כתוצאה מהבירור המתחייב.

שי שנהר
– רופא שלא עשה את כל אלה באמת התרשל? מה הגבולות? עד כמה אנחנו יכולים לצפות מהרופא שלנו לאבחן כל מחלה ומחלה?

עו"ד איילת סבג
– אנחנו לא מצפים מהרופא לאבחן כל מחלה ומחלה. יש מחלות שהן מאוד נדירות שרופא יתקל בהן אולי פעם אחת בכל הקריירה שלו או שבכלל לא, אבל התלונות של החולה אמורות לכוון את הרופא לכיוון כלשהו ואם זה מכוון את הרופא לכיוון שהוא לא בהכרח בתחום המומחיות שלו הוא צריך להמשיך ולהפנות אותו בצינור הבירור הלאה, לא לקחת על עצמו סמכויות שאינן בתחומו אלא להמשיך ולהפנות הלאה. או לחילופין לעקוב, לראות איך הדבר מתפתח, להזמין אותו לביקורת ובעצם לתת את המענה גם אם הוא לא שם את היד על האבחנה בביקור הראשון השני או השלישי, כיוון המחשבה צריך להיות כיוון של בירור, כיוון של דינמיקה, כיוון של מחשבה שעומדת מאחורי הדברים וכל זה אמור להוביל את הרופא או את מי שיבוא אחריו לאבחן את המחלה שבגללה הגענו אליו בעצם.

שי שנהר
– ומהצד השני, מה הציפיות של הרופא מהמטופל? מה החובה של המטופל? האם יכול להיות שתהיה רשלנות של מטופל בכך שהוא לא סיפר לרופא את כל הדברים? הוא לא אפשר לרופא לאתר את המחלה אצלו?

עו"ד איילת סבג
– תראה, בהחלט! נתחיל מזה שהרופא הוא לא שמרטף והפסיקה קובעת באופן מפורש שלרופא אין אחריות בלתי מוגבלת, הרופא יכול להפנות את החולה לבדיקות אבל חובתו של החולה לבצע את הבדיקות, הרופא יכול להזמין את החולה לבוא אליו למעקב וחובתו של החולה לקבוע תור ואכן לבוא למעקב, אנחנו לא מצפים מרופא שיעקוב אחרי כל מטופל כזה או אחר אם חזר אליו או לא, הרי מטופל יכול להחליט שהוא הולך למעקב במקום אחר ולכן האחריות היא עד גבול מסוים וכמובן שיש גם אחריות למטופל עצמו קודם כל לשתף פעולה עם הטיפול, לבצע את הבדיקות הנדרשות ממנו, להיות ערני וקשוב, לבוא בזמן ולהתלונן אם משהו מציק לו ולקחת אחריות על עצמו.

שי שנהר
– האם אנחנו יכולים לאבחן בין רשלנות שהיא גדולה לבין רשלנות קטנה? כלומר, איך זה יבוא לידי ביטוי בשטח?

עו"ד איילת סבג
– כשאנחנו מדברים על רשלנות באבחון, צריך באמת להסביר בהקשר הזה שלפעמים התביעות האלה יכולות להיות מאוד קטנות ואפילו אפסיות ולפעמים הם יכולות להיות גדולות, אני אתן דוגמא, דוגמא ממקרה אמיתי שהגיע להכרעה:
לרופא משפחה הגיע חולה שהתלונן על כאבי בטן ודימומים חוזרים.  הרופא איבחן אותו כסובל מטחורים ונתן לו משחה לטחורים. את כאבי הבטן הוא פירש כתסמונת המעי הרגיז וככה העניינים נמשכו עד שבסופו של דבר החולה הרים ידיים והחליט לעבור לקופה אחרת.  הקופה החדשה מיד אבחנה שהוא סובל מסרטן המעי הגס והוא היה זקוק לניתוח מאוד גדול. אילו אבחנו אותו בתחילת הדרך אז ניתוח קטן  לפרוסקופי היה פותר את הבעיה.  אך בעקבות האיחור באבחון  היה צריך ניתוח גדול עם פתיחת בטן שהסתיים  בנכות קשה. צריך להשוות בין המצב הנוכחי של אותו חולה לבין המצב אילו היה מקבל את הטיפול הנכון בזמן. רק על הדלתא ,  אנחנו תובעים פיצוי. הרופא לא אחראי על עצם המחלה והוא לא אחראי על עצם הופעת הסרטן הוא אחראי רק לנזק שנובע מאותו עיכוב, מאותה דלתא.

שי שנהר
– אילו פרמטרים נוספים שלפיהם מפצים חוץ מהדלתא? כלומר, אנחנו בוחנים מה היה המצב אילו היה מצליח לאבחן את המחלה באותו רגע, רק על הדלתא אנחנו יכולים לתבוע זה הפרמטר היחיד או שיש פרמטרים נוספים?

עו"ד איילת סבג
– רק על הדלתא, והדלתא הזו מתפצלת לכל מיני פרמטרים.
נניח אדם שיכול היה להישאר עם עשרה אחוזי נכות אבל בגלל אבחון כושל, מאוחר, הוא נותר עם ארבעים אחוזי נכות, על אותם שלושים אחוזי נכות אנחנו נתבע כאב וסבל, הפסדים שנגרמו כתוצאה מזה, את כל הוצאות הטיפול הרפואי שנדרשו לו, הפסדי שכר אם יש לו בעצם את כל ראשי הנזק המוכרים הרגילים בתביעות נזיקין אבל הוא לא יקבל את המאה אחוז של הפיצוי הוא יקבל פחות מזה בהתאם לאותה דלתא.

שי שנהר
– ולסיום, עצה פרקטית.
מה צריך רופא לעשות על מנת להימנע מרשלנות רפואית באבחון של מחלה? מה היית מציעה לו?
עו"ד איילת סבג – הייתי מציעה לרופא להאזין לחולה בסבלנות למרות קוצר הזמן שזו בעיה מוכרת, להאזין בסבלנות, לתשאל אותו נכון כמו שאמרתי, להפנות אותו במקרים מתאימים למומחים נוספים, לזמן אותו למעקב, לפתוח את הראש ולחשוב על אבחנות שונות שיכולות להתאים למקרה שלו ולהתחיל לצמצם את האבחנות, כמובן שאני לא באה ואומרת שעל כל תלונה שנראית כמו שפעת לבוא ולהתחיל לעשות סדרה של בדיקות אבל באותם מקרים חשודים, לא רגילים, מתמשכים או באותו חולה שבדרך כלל הוא בריא ופתאום לא מפסיק לפקוד את המרפאה, לשים לב לאותם נורות אדומות ולהתייחס אליהן בהתאם.

שי שנהר
– תודה רבה לעורכת הדין איילת סבג, מומחית לנזיקין ורשלנות רפואית.

עו"ד איילת סבג
– תודה רבה לך.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | דרך מנחם בגין 144, תל אביב 6492102 | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: