מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
הותרת שאריות שליה

הותרת שאריות שליה – האם זו רשלנות רפואית בלידה?

הותרת שרידי שליה ברחם לאחר לידה עשויה במקרים מסויימים להקים עילה לתביעת רשלנות רפואית. במקרים אלו שיירי השליה יצריכו בדרך כלל ביצוע פעולה נוספת של ריקון הרחם באמצעות גרידה.

ידוע שאחד הסיבוכים של ריקון הרחם משיירי השליה (גרידה) בשבועות הסמוכים ללידה עשוי לגרום ל"תסמונת אשרמן" –תסמונת שכוללת הדבקויות בתוך הרחם, מיעוט בולט של וסת או אל וסת ופגיעה משמעותית בפריון. במקרים מסויימים עולה גם טענה לנזק נפשי נלווה לאובדן הפוריות.

שארית שליה בדרך כלל נותנת סימנים של דימום לאחר לידה ואולם לעיתים לא יופיעו שום סימנים, וגם השליה לא תעלה חשד ששיירים ממנה נותרו ברחם.

כאשר מופיע דימום לאחר לידה, במקרים כאלו צריך לעלות חשד להותרת שאריות שליה ויש לבצע בקורת של חלל הרחם. ואולם לעיתים נותר חלק זעיר של השליה שנשאר נעוץ ברחם וגם בבדיקה ידנית של חלל הרחם עלולים להחמיצו. נשאלת השאלה האם במצב של סקירת רחם ידנית תקינה יש הכרח להמשיך ולהעמיק הבירור ולבצע בדיקת US על מנת לשלול בודאות שיירי שליה? בדר"כ סוגיה זו שנויה במחלוקת בין המומחים מטעם התביעה וההגנה ואין לה תשובה חד משמעית בין הגניקולוגים.

מה שווי תביעה מסוג זה?

שווי תביעה מסוג זה תלוי בגודל הנזק: אם ישנה גם פגיעה בפריון, מעבר לצורך בהסיטרוסקופיה/ גרידה, הרי שמדובר בתביעה בהיקף כספי גבוה יותר (במידה שתימצא עילה לתביעה). אם בנוסף נותר גם נזק נפשי היקף התביעה גדל עוד.

דוגמאות מן הפסיקה

במסגרת ת.א. 495/94 (מחוזי נצרת) שולמית צרפתי נ' ד"ר יפה דובר בשיליה חשודה, נערכה בקורת חלל הרחם והשליה נמצאה תקינה. כעבור שבועיים עקב הופעת דימום, בוצעה גרידה ונמצאה "כמות גדולה של שליה" (לפי גליון הנתוח). באותו מקרה הסיכון הכרוך בגרידה התממש- נוצרו הדבקויות ברחם ונפגעו סיכויי התובעת להרות (עברה 3 הפלות).

המחלוקת היתה מצומצמת לשאלה- האם שיירי השיליה שנותרו היו גדולים, או שדובר בסיסי שליה שידו של הרופא שסקר את הרחם עלולה להחמיצם? ביהמ"ש העדיף את חוו"ד פרופ' כספי מטעם ההגנה, וקבע על בסיסה כי הכמות הגדולה שהוצאה בגרידה, אין בה כדי להצביע על השארת חלקים גדולים של השליה ברחם. נקבע כי הרופא לא התרשל בבקורת חלל הרחם שהוא ביצע וכי לא יכול היה לחוש באותם חלקים קטנים שנשארו מחוברים פתולוגית לדופן הרחם. התביעה נדחתה.

לעומת זאת בת"א 22114-12-10 לסקוב נ' מרכז רפואי בני ציון ואח' בימ"ש קבע כי המיילדת התעלמה מפניית הבעל אליה, הבעל התריע כי השליה נראית לו חשודה לפי המידע שלמד בקורס הכנה ללידה, ולכן ביקש כי המיילדת תקבל חוות דעת נוספת. המיילדת לא נענתה לבקשתו. בסופו של דבר נמצא כי באמת נותר חלק מהשליה ברחם והתובעת נדרשה לעבור פעולה של היסטרוסקופיה. התביעה התקבלה. נפסק פיצוי של 30,000 ₪ על עוגמת נפש הן בשל הצורך בבצוע היסטרוסקופיה לאחר הלידה הראשונה והן בשל הצער שנגרם לה בלידה השניה (לא עלתה טענה לנזק פוריות/ לנזק נפשי).

לסיכום

במקרים של הותרת שיירי שליה ברחם, חשוב לבחון איך התנהל הצוות לאחר פליטת השליה. האם השיליה היתה חשודה? אם הצוות חשד בשליה הזו, יש לבחון מה הצוות עשה בקשר לכך? האם נערכה בקורת חלל הרחם? האם הבקורת היתה תקינה? האם הדברים תועדו בכתובים? האם לאחר הלידה היה דימום רגיל או חריג? מה היו ערכי ההמוגלובין של האישה? האם נערכה בדיקה נרתיקית? האם נמצא ממצא חריג? האם בדיעבד לאחר הוצאת שיירי השליה נערכה בדיקה פתולוגית אשר אישרה שהחומר שנכרת הוא שיירי שליה? האם בבדיקה הפתולוגית נמצאה כמות רבה או מועטה של רקמה שלייתית?

עולה כי ישנן הרבה שאלות שיש לבחון כדי להגיע למסקנה אם היתה פה רשלנות רפואית בלידה. וכל מקרה ונסיבותיו הוא.

מגוון רב של מאמרים בנושא רשלנות רפואית

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | רחוב מנחם בגין 144 מגדל מידטאון תל אביב | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: