מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
טופס ביטוח נזיקין
כל מה שצריך לדעת על תביעות נזיקין

כל מה שצריך לדעת על תביעות נזיקין

תביעות נזיקין נולדות מתוך אירועים יומיומיים המתרחשים סביבנו, לשם דוגמא: אדם הלך בדרכו ולפתע מעד בבור פתוח במדרכה, או בערימת עיתונים שחיכתה ליד הסופרמרקט כשכל החוטים שכורכים אותה פתוחים ומהווים מכשול להולכי הרגל, או אדם שנכנס לחצר שכנו והכלב התנפל עליו וגרם לו לנזקים או קבלן שגרם ברשלנותו לליקוי בנייה ועוד כהנה וכהנה, כל אלו יוכלו לתבוע את נזקיהם ממי שאחראי לנזק: בין אם זו העירייה שלא תיקנה את המדרכות שבתחומה, בין אם זה הסופרמרקט או העיתון שלא דאג להצבת ערימת העיתונים במקום בטוח יותר, ובין אם זה בעל הבית אשר לא קשר את כלבו או שלא שם שלט אזהרה מפני הכלב שבחצרו או הקבלן הרשלן.

אירועים מסוג זה מקימים עילה להגשת תביעות נזיקין, כמובן הדוגמאות הן רבות, ואולם המשותף לכולן הוא שאירע נזק בשל רשלנותו של אחר, אותו אחר אחראי בדין לפצות את הניזוק.

אין כמעט אדם שלא נגרם לו נזק בנסיבות דומות לאלו המתוארות מעלה ואולם השיקול אם להגיש תביעת נזיקין מתבסס גם על עצם קיומה של אחריות מצד מזיק כלשהו וגם על גודלו של הנזק שנגרם.

אם מדובר בנזק של מה בכך, עשוי להיות שהוצאות המשפט יעלו על הפיצוי שיפסק בסוף הדרך ולכן במקרים אלו איננו ממליצים על הגשת תביעת נזיקין.

את מי תובעים בתביעות נזיקין?

בתביעות נזיקין יש לתבוע את המזיק, המזיק יערב את מי שביטחה אותו במועד התאונה, אם יש לו ביטוח, ובדרך כלל המבטחת היא שתמנה עורך דין מטעמה שיטפל בתביעה .עורך הדין יפגש עם המזיק ויגבה את גרסתו לארועים ובהתאם לכך יבנה את קו ההגנה, המזיק עצמו יצטרף בדרך כלל להשתתף במימון הפיצוי שיפסק בסוף ההליך, בגובה ה"השתתפות העצמית" שנקבעה בפוליסה, גם מסיבה זו, ככל שבמהלך הדיון בתביעת הנזיקין עולה אפשרות לפשרה כלשהי, המזיק ידרש גם הוא לתת את עמדתו לפשרה והוא יהיה שותף פעיל לכל אורך הדיון בתביעת הנזיקין, לעיתים קרובות תביעת נזיקין מופנית כנגד יותר מנתבע אחד, למשל אם הניזוק מעד עקב בור במדרכה שנבע מעבודות חשמל שביצע קבלן פרטי עבור חברת החשמל אך בשטח של רשות מקומית כלשהי, סביר להניח שבסופו של דבר יהיו מעורבות בהליך זה גם הרשות המקומית, גם חברת החשמל וגם הקבלן הפרטי.

בין כל הגורמים הללו ישנן התקשרויות חוזיות שמגלגלות מאחד לשני את האחריות לתביעות נזיקין הנובעות מהעבודות הללו ויש לבחון חוזים אלו היטב כדי להכריע בסופו של דבר מי ישא בפיצוי או מה יהיה שיעור חלקו של כל אחד מהמעורבים.

איך מוכיחים תביעות נזיקין?

הדרך להוכחת תביעת נזיקין היא הוכחת כל יסודות העוולה, למשל לשם הוכחת עוולת הרשלנות צריך להוכיח קיומה של חובת זהירות, התרשלות, קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק וקיומו של נזק.
כידוע המוציא מחברו עליו הראיה, לכן בתביעת נזיקין על התובע מוטל הנטל לשכנע את ביהמ"ש שהתקיימו כל יסודות העולה.
במסגרת תביעות נזיקין בית המשפט שומע את המזיק והניזוק וכן עדים רלבנטים המובאים על ידם לעדות, כמו כן ביהמ"ש שומע עדויות על היקף הנזק שנגרם ופוסק את דינו.

ברבות מתביעות הנזיקין חשוב מאוד להביא ראיות ויזואליות (תמונות למשל) שמעידות על המכשול, על זירת התאונה במועדה או במועד סמוך ככל הניתן, חשוב לתעד מתי צולמו התמונות ועל ידי מי. בבוא הזמן מי שצילם את התמונות יצטרך להעיד בפני בית המשפט ולהגיש התמונות כראיה.

מאחר שאין טוב ממראה עיניים, הרי שהתמונות יוכלו להדגים לבית המשפט כיצד נראתה זירת התאונה, דבר שישפיע רבות על תוצאת ההכרעה של ביהמ"ש בתביעות נזיקין.

בתביעות בגין נזק גוף יש להגיש חוות דעת רפואית שתתמוך בקיומו של נזק גוף קבוע, בתביעות בגין נזק רכוש יש להגיש חוות דעת שמאי שאומדת את הנזק שנגרם. אם למשל אירעה שריפה ברשלנותו של אחר, מומלץ להזמין שמאי שיאמוד את הנזק בזמן אמת, לאחר שכבתה האש, על מנת שיתרשם באורח בלתי אמצעי מטיב והיקף הנזק שנגרם ויוכל מידיעה אישית להעיד בבוא הזמן בפני בית המשפט בתביעת הנזיקין מה הנזקים שראה.

עדות זו מכלי ראשון היא חשובה ומכרעת בניהול תביעות נזיקין, אם לעומתו תעמוד בפני בית המשפט חוות דעת של שמאי שבמסגרתה הוא יפרט רשימת פריטים שהתכלו בשריפה - כפי שמסר לו הניזוק - ולצד רשימה זו יפרט השמאי את שווי כל פריט ופריט, סביר להניח שבית המשפט במסגרת תביעת נזיקין בדוגמא שהובאה לעיל, ביהמ"ש יכריע אם הוא אמנם מאמין לניזוק כי כל הפריטים הכלולים ברשימה אמנם ניזוקו ורק אחר כך ידרש בית המשפט להערכת השמאי ויבחן אם היא סבירה ואם יש לאמצה, זאת אומרת במקרה כזה רשימת הפריטים שהתכלו כפי שמופיעה בחוות דעת השמאי הינה בבחינת "עדות שמיעה" משום שהתקבלה מכלי שני - הניזוק, קרי השמאי לא התרשם מהנזק בזמן אמת במו עיניו.

בתביעות נזיקין קורה לא פעם שנשמט הבסיס העובדתי ששימש את המומחה שנתן חוות דעת מקצועית ואז חוות הדעת עצמה קורסת אף היא, לכן ביסוס העובדות בתביעות נזיקין הוא חשוב ביותר, והוא למעשה הנדבך הראשון לבניית התביעה כולה.

בתביעות נזיקין יש להוכיח את כל יסודות העוולה האמורים ברמה של 51%, מה שקרוי בשפה המשפטית - מאזן ההסתברויות, זאת אומרת צריך לשכנע את בית המשפט שהכף נוטה ולו במעט לטובת התובע.

בתביעות נזיקין אין דרישה להוכיח את התביעה מעבר לכל ספק סביר כפי שנחוץ בהליך פלילי אלא דיני הנזיקין מסתפקים ב- 51%, כאמור, אם התובע הצליח לשכנע את בית המשפט ב- 51% ומעלה אז תביעת הנזיקין מתקבלת במלואה בעוד שאם הצליח לשכנע ב- 49% יפסיד התובע את כל תביעתו במלואה.
כלל זה זכה לכינוי "הכול או לא-כלום", כלל מאזן ההסתברויות מבוסס על הוגנות ויעילות. בתוך הכלל הזה ישנו מרחב מסויים אשר יכול להוביל לכך שבכל זאת התביעה תתקבל רק בחלקה ולא במלואה, למשל כאשר אשמו של הניזוק תרם אף הוא לקרות הנזק ("אשם תורם").

שכר הטרחה בתביעות אלו

שכר הטרחה בתביעות אלו נגבה מהפיצוי הסופי, קרי התביעה תכלול תביעה לפיצויים ולתוספת שכר טרחה, יוצא כי ההוצאה העיקרית של הלקוח סביב הגשת תביעת נזיקין היא אגרת בימ"ש שמגיעה לכמה מאות ₪. לעיתים נדרשת גם חוות דעת מומחה להוכחת הנזק.

בהוצאה זו נושא הלקוחה ואולם גם הוצאה זו מוחזרת בסופו של דבר אם התביעה מתקבלת. גם בתביעות שמסתיימות בפשרה לוקחים בחשבון את הוצאות המשפט שנגרמו בעת קביעת סכום הפשרה.


לעמוד הנושא הכללי באתר, לחצו: דיני נזיקין וביטוח

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | רחוב מנחם בגין 144 מגדל מידטאון תל אביב | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: