מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
טופס ביטוח נזיקין
נזיקין וביטוח

דיני נזיקין וביטוח

בעמוד זה תוכלו למצוא את כל המידע הנחוץ לכם על מנת להיערך באופן יעיל לתביעות בנושא נזיקין או ביטוח, לרבות מה הם דיני נזיקין, מה דורש בית המשפט לשם הוכחת הנזק, כיצד נקבעים הפיצויים ועוד. לשאלות נוספות, הנכם מוזמנים לפנות אלינו באמצעות עמוד צור הקשר ונשמח לתת לכם מענה מקצועי ומהיר.

תפריט ניווט מהיר

מהם דיני נזיקין?

דיני נזיקין מוסדרים בפקודת הנזיקין. מדובר בפקודה שהיא "ירושה" מימי שלטון המנדט הבריטי. לאחר קום המדינה בתי המשפט בישראל פרשו את הפקודה ופרשנויות אלו התווספו לדיני הנזיקין הקבועים בפקודה.

דיני הנזיקין מסדירים את ה"תרופות" במקרים שנעשתה בישראל עוולה, ולצד זה קובעים הדינים מתי ישנן "הגנות" מפני תביעת נזיקין, למשל מצב בו הניזוק הסתכן מרצון וחשף את עצמו או את רכושו לנזק שנגרם, או מצב בו העוולה הנטענת מתייחסת לדבר של "מה בכך" שרק אדם בעל מזג חם במיוחד יתלונן עליו, וכן הגנה על עובד ציבור שפעל במסגרת תפקידו ולא התכוון לגרום לנזק ועוד'. בנוסף לכך, קובעים דיני הנזיקין את סוגי העוולות אשר מקימות עילה לתביעה, למשל: עוולת התקיפה, כליאת שוא, הסגת גבול, רשלנות, הפרת חובה חקוקה ועוד.

דיני הנזיקין קובעים מתי קמה הזכות לפיצויים מהמזיק, גם אם המזיק גרם לנזק בשוגג אך מתוך רשלנות הוא יחוב בפיצוי וכוללים התייחסות למצבים ספציפיים כגון נזקים שנגרמו מאש, מדבר מסוכן, מחיה, מכלב, התנהגות שיש בה משום מטרד לציבור או ליחיד ועוד.

מטרת דיני הנזיקין: להשיב המצב לקדמותו, לרפא ולתקן

דיני הנזיקין המסורתיים נשענים על בסיס מרפא ומתקן ומטרתם העיקרית היא לפצות את הניזוק על הנזק שסבל, באופן שיעמיד אותו באותו מצב שלפני מקרה העוולה, ככל הניתן.

דיני הנזיקין אינם באים להעניש את המעוול אלא לפצות את הניזוק: וכלשון כב' הנשיא בדימוס א. ברק: "...הנחה זו עוברת כחוט השני בפסיקה - כי מטרתם של דיני הנזיקין היא מתן תרופה לניזוק על הנזק שסבל, ומטרת דיני הפיצויים היא, על כן, שלילת התוצאה של מעשה הנזיקין, בדרך של העמדת הניזוק, עד כמה שהדבר ניתן להעשות, באותו מצב בו היה נתון בעת מעשה הנזיקין, ללא מעשה הנזיקין. הפיצויים באים, אפוא, להגשים מטרה תרופתית" (אהרון ברק "הערכת הפיצויים בנזקי גוף" עיוני משפט ט 243, 248 (התשמ"ג).

דיני הנזיקין נשענים על ההבנה שהחיים בקהילה מצריכים תלות הדדית וריסון האינטרסים תוך התחשבות בזולת. כך, קובעים הדינים את המותר והאסור, כאשר האסור נחשב ל"עוולה". אם אירעה עוולה כהגדרתה בפקודת הנזיקין, הדבר יגרור חובה בתשלום פיצויים לטובת הניזוק במטרה לפצות אותו ולהשיב את מצבו לקדמותו במובן הכספי ככל הניתן.

ההבדל בין מטרת דיני נזיקין למטרת המשפט הפלילי

בעוד שהמשפט הפלילי בא להעניש את הנאשם, להרתיעו, ולשקמו, הרי שבדיני הנזיקין הדגש הוא על הניזוק ועל הנזק שנגרם לו. כמו כן, המשפט הפלילי יכול להביא לכליאת הנאשם ולשלילת חירותו, בעוד שדיני הנזיקין נותנים תרופה שבמהותה היא כלכלית- פיצויים.

החריג בדיני נזיקין: פיצויים עונשיים

לעיתים רחוקות בלבד בתי המשפט ינקטו בענישה שמטרתה הרתעתית, על ידי חיוב המזיק לא רק בפיצוי הניזוק אלא גם ב"פיצויים עונשיים". הרציונל של הפיצויים העונשיים אינו 'ריפוי' או 'תיקון' כדרך המסורתית של דיני הנזיקין, אלא עונש והרתעה. רציונל זה אינו פשוט ואינו מובן מאליו במשפט האזרחי, אך יוצדק במשורה ובמקרים חמורים במיוחד. פיצויים עונשיים אלו מעניקים לניזוק פיצוי העולה על נזקו (בניגוד לעקרון הבסיסי של דיני הנזיקין- השבת המצב לקדמותו) והם נועדו לשקף את סלידתה של החברה מהתנהגותו של המזיק. מטרה זו בדרך כלל מושגת בהליך הפלילי ושם הוא מקומה הטבעי ורק לעיתים נדירות ננקטת גם בהליך האזרחי.

קיזוז ההטבות מן הפיצויים

היות שדיני הנזיקין באים להשיב את המצב לקדמותו אך לא מעבר לכך, קובעת הפקודה כי יש לקזז מן הפיצוי כל הטבה כספית שמקבל הניזוק בשל אותו ארוע. כך למשל אם בעקבות תאונה מקבל הנפגע תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, יש לקזז מהפיצוי שישולם לאותו ניזוק את שווי התגמולים שקיבל ויקבל מהמוסד לביטוח לאומי. ואולם אם אותו נפגע רכש במיטב כספו פוליסה (חוזה ביטוח) שמכוחה משולמות לו הטבות שונות- אותן אין לקזז לו מן הפיצוי.

איך ביהמ"ש יודע מה גובה הפיצוי שיש לפסוק?

בדיני נזיקין (נזקי גוף) נהוג לתבוע על ראשי נזק שונים הכוללים הפסדי שכר לעבר, הפסד כושר השתכרות לעתיד, פיצוי על כאב וסבל, פיצוי על קיצור תוחלת חיים (אם נגרמה כזו), פיצוי על עזרת הזולת, פיצוי על הוצאות רפואיות, פיצוי על נסיעות יתירות, פיצוי על התאמת דיור ועוד.

את גובה הנזק שנגרם יש להוכיח בראיות:

לצורך הוכחת הפסדי השתכרות - רצוי להגיש תלושי שכר של הניזוק, תעודות מחלה המצביעות על תקופות ההעדרות, אם נוצלו ימי מחלה אשר צבירתן מזכה בפיצוי בעת פרישה למשל אזי כדאי להגיש את הסכם העבודה/ ההסכם הקיבוצי ממנו זה נובע, אם היו צפויות תוספות שכר כלשהן יש להוכיח גם אותן.

כאשר מדובר בתביעת נזיקין של קטין בדר"כ ביהמ"ש יחשב את הפסדיו לפי השכר הממוצע במשק X אחוזי הנכות שנקבעו.

כאשר מדובר בתביעת נזיקין של בגיר ניתן ביתר קלות לבחון את ההפסד שנגרם לו בפועל תוך השוואת שכרו לפני הארוע לשכרו לאחר הארוע. אם למשל אדם חזר לחצי משרה ועקב כך שכרו ירד במחצית יוכל להוכיח זאת באמצעות התלושים. אם לא נגרם כל הפסד בפועל אך יש לניזוק נכות צמיתה לכל חייו, אזי עדיין נהוג לפסוק לו סכום גלובלי כלשהוא שיבטא את האפשרות שבעתיד יגרמו לו הפסדים כלשהם למשל כתוצאה מהעדרות ממקום העבודה.

לצורך הוכחת הוצאות רפואיות - הוצאות שנגרמו בעבר הרי שניתן לתמוך אותם בקבלות. אם מדובר בתרופות שנרכשו אזי ניתן לגשת לבית המרקחת ולקבל פלט של כל התרופות שנרכשו במסגרת קופת החולים וכך להוכיח את הרושם הכללי של ההוצאה השנתית בעבור תרופות. הוצאות העבר יוכלו לשמש אינדיקציה להוצאות העתיד. ישנן הוצאות שיש להן כיסוי על ידי קופות החולים ועליהם לא מפצים רק על אותן הוצאות שיוצאות ישירות מכיסו של הניזוק. ישנם אביזרים רפואיים שמרד הבריאות משתמש ברכישתם כגון כסא גלגלים. שוב, הפיצוי יבטא רק את החלק שאינו מכוסה ואינו מוחזר לניזוק.

לצורך הוכחת הוצאות ניידות - הוצאות ניידות ניתן להוכיח בקבלות שמוכיחות נסיעות בתחבורה ציבורית/ במוניות/ קבלות על דלק למי שנוסע ברכב פרטי. יש להוכיח בבית המשפט שמדובר בהוצאות נסיעה שנובעות מהנכות. אם למשל אדם שעושה שימוש בכסא גלגלים נאלץ לרכוש רכב מותאם אליו ניתן יהיה להעלות את הנכה יחד עם הכסא אזי ההפרש בעלויות בין הרכב שהיה לו קודם לכן או בין הרכב שהתעתד לרכוש בלאו הכי לבין הרכב המשודרג שנאלץ לרכוש בשל נכותו- הפרש זה יוכל להוות בסיס לחישוב. כמו כן יהיה מקום לפסוק פיצוי בגין ההפרש בין אחזקת הרכב המשודרג לבין אחזקת הרכב הבסיסי. כמובן שרק מי שמוגבל בניידותו עקב הארוע נשוא התביעה יוכל לדרוש פיצוי בגין הוצאות ניידות. מי שנכותו אינה משפיעה על ניידותו אינו מוגבל.

לצורך הוכחת כאב וסבל - הפיצוי בגין כאב וסבל נפסק בהתחשב בכאבו וסבלו הגופני והנפשי של הניזוק הספציפי ובהתחשב בנסיבותיו האישיות. מדובר בפיצוי אשר נתון להערכת בית המשפט, הנעשית על פי מכלול מרכיבים, וביניהם טיבו של הנזק, השפעתו על אורח חייו של הנפגע, האינטנסיביות של הכאב ומשכו, הסבל הסובייקטיבי שעובר עליו ועוד.

אדם שמאושפז לעיתים תדירות יוכל להגיש את סיכומי האשפוז או פלט המעיד על תאריכי האשפוזים ומשכם.

אדם שסובל כאבים יוכל להוכיח אילו תרופות הוא נוטל דרך קבע כנגד הכאבים. ביהמ"ש ישמע את העדויות ויתרשם מגודל הכאב והסבל ויפסוק סכום פיצוי על פי שיקול דעתו. כך עשוי להיות שעל מקרה דומה שני שופטים שונים יפסקו סכומים שונים למרות שיש דמיון בין המקרים. יש שופטים שידועים בפסיקותיהם הגבוהות ויש שידועים בפסיקותיהם הנמוכות ויש שופטים שנחשבים "מאוזנים". בתי המשפט של הערעור אינם נוטים להתערב בגובה הפיצוי אלא אם נפלה בו טעות בולטת או חוסר סבירות בולט.

יש הבדק בין הפיצוי שנפסק בדיני נזיקין בעבור כאב וסבל שהוא פיצוי על בסיס הערכה לבין פיצוי הנפסק במקרה של תאונת דרכים בעבור כאב וסבל. בתאונות דרכים מוערך הפיצוי בראש נזק זה על בסיס מספר ימי האשפוז, אחוזי הנכות וגילו של הנפגע, קרי מדובר בפיצוי אחיד המבוסס על פרמטרים טכניים ביותר ואינו מתחשב בכאב ובסבל האינדיוידואלי.

לצורך הוכחת קיצור בתוחלת חיים - אדם שנפטר למשל בגיל 20 במקום בגיל פטירה ממוצע (80) יפוצה בגין הקצור של 60 שנה בחייו. אדם שעקב נכותו צפוי לו קיצור בתוחלת חייו, למשל אדם שמרותק לכסא גלגלים והוא מטבע הדברים פחות מובילי ופחות מתנועע, אזי סביר יותר שחייו יהיו קצרים יותר, אדם שסובל זיהומים קשים עלול למות עקב סיבוכי הזיהומים ועוד. על כן יש להוכיח בחוות דעת רפואית מה תוחלת החיים שצפויה לניזוק בעקבות נכותו ולהשוותה לתוחלת חיים של אדם בגילו. הפיצוי יתחשב בהפרש בין השניים.

לצורך הוכחת הוצאות דיור - ברור כי לא בכל תיק מגיע פיצוי בגין התאמת דיור. התאמת דיור נדרשת רק לנכה אשר עושה שימוש באביזרי עזר כלשהם כגון כסא גלגלים ועל כן צרכי הדיור שלו שונים מטבע הדברים מאדם רגיל. כך למשל נכה בכסא גלגלים אינו יכול לגור בדירה בקומה שלישית אלא רק בקומת קרקע או בבנין עם מעלית. כדאי להגיש חוות דעת של מרפאה בעיסוק שעיסוקה בהתאמת דיור לנכים, המומחית תקבע פרוגרמת דיור שמתאימה לנכה נוכח נכותו, לגודל החללים והמעברים בדירה, לחדר נוסף למטפל אם נדרש, לחדר מיוחד המיועד לאביזרים מותאמם לנכה ועוד.

לאחר מכן יש להגיש חוות דעת של שמאי שמעריך את העלות שנדרשת על מנת לרכוש דירה שתתאים לפרוגרמת הדיור שנקבעה. ניתן להעריך עלות דירה רגילה ואז להוסיף עלות התאמתה לפרוגרמה הדרושה.

כל חוות הדעת הללו אינן צריכות להיות מוגשות בתחילתו של ההליך אלא רק בהמשכו (שלב הגשת הראיות) זאת במידה והתיק אינו נגמר בפשרה. אדם שהוא רווק וטרם רכש דירה יוכל לטעון לפיצוי בגין התאמת דיור ומפיצוי זה תנוכה עלות דירה אשר ממילא היה אותו רווק רוכש לשימושו בעתיד. כאמור, בדיני נזיקין כל הפיצוי מבוסס על העקרון של השבת המצב לקדמותו.

לצורך הוכחת עזרת הזולת - אדם שעקב המקרה נשוא התביעה נאלץ להעסיק עוזרת יוכל להגיש את הדיווחים שלו לביטוח הלאומי ולהראות כמה הוא משלם לעוזרת בחודש. אם גם לפני הארוע נשוא התביעה הוא העסיק עזרה הוא יפוצה על ההפרש. אדם שאין ידו משגת ואינו יכול להעסיק עזרה בשכר יוכל להוכיח בעדויות הרלבנטיות במי הוא נעזר, איזו סוג עזרה ניתנת לו, באילו פעולות הוא מתקשה וכיוצ"ב. אדם שזקוק לעזרה משך 24 שעות ביממה יוכל לקבל הצעת מחיר מחברות סיעוד שעוסקות בכך ולהציג בפני ביהמ"ש את עלויות הסיעוד שהוא צפוי להן.

ישנם ראשי נזק נוספים בעבורם ניתן לדרוש פיצוי, הכל לפי הענין. כך למשל אאדם שעקב נכותו מוגבל ואינו יכול לדאוג לענייניו יוכל לטעון לפיצוי בגין שכר ראוי לאפוטרופוס. אדם שעקב נכותו לא יוכל לצאת לחופשות ללא סיוע צמודה, דבר שמייקר לו את חופשותיו יוכל לדרוש פיצוי בעבור הוצאה יתירה זו. ועוד כהנה וכהנה.

סרטונים בתחום דיני נזיקין

האחריות המקצועית שלוקח על עצמו סוכן הביטוח

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | | רח' ז'בוטינסקי 33 (מגדל התאומים 1), רמת גן 52511 | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: