מצא אותנו ב-‪Google+‬‏
תאונות דרכים
חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

במסגרת תביעה בגין תאונת דרכים לא ניתן להגיש חוות דעת רפואית "מטעם" צד זה או אחר. ההכרעות בכל שאלה שברפואה תהיינה על פי חוו"ד של מומחה נטרלי שימונה על ידי ביהמ"ש. לכתב התביעה יש לצרף בקשה למינוי מומחים ולפרט במסגרתה את תחומי המומחיות שבהם מבוקש למנות מומחה.

הראיה הדרושה לצורך מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש

על התובע להוכיח קיומה של "ראשית ראיה" לקיומה של נכות בתחום מסוים על מנת למנות מומחה רפואי בתחום זה. התובע מצידו עשוי לבקש מינוי מומחים בכמה שיותר תחומים במטרה "לאסוף" כמה שיותר אחוזי נכות בעוד שהמבטחת תתנגד למינויים המבוקשים ותטען כי הם או חלקם הינם מינויים מיותרים ואין בהם צורך אמיתי.

בית המשפט יבחן את המסמכים הרפואיים ויבדוק אם קיימת ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום בו מבוקש למנות מומחה מטעם בית המשפט. לבית המשפט ישנו "אמצעי ויסות" שיסייע לו לווסת בין הרצונות הנוגדים של בעלי הדין ולמנוע מינויים מיותרים, כיצד? באמצעות הטלת שכר המומחה על התובע שמבקש מינויי מומחים מיותרים לכאורה.

דרך סינון נוספת בה נוקט לעיתים ביהמ"ש היא הפניית שאלה למומחה מטעם ביהמ"ש שמונה: המומחה שימונה ישאל אם הוא רואה צורך במינוי מומחה בתחום רפואי נוסף.

מדובר בפרקטיקה מקובלת כאשר מדובר בתחום רפואי קרוב (לדוגמא נוירולוגיה ופסיכיאטריה) ולא בשני תחומים מנותקים זה מזה, הפסיקה הזהירה בענין זה מהעברת ההחלטה על המינויים אל המומחה – דבר שאינו ראוי ואינו מקובל.

תובע שיציג מסמכים סמוכים לתאונה המעידים על טיפול שקיבל בתחום מסויים אך לא יציג מסמכים רפואיים מאוחרים יותר המצביעים על המשך טיפול באותו תחום- אזי בקשתו למנות מומחה באותו התחום צפויה להידחות. מדוע? משום שכאמור ביהמ"ש צריך להשתכנע שיש ראשית ראיה לקיומה של נכות באותו תחום. ביהמ"ש יוצא מנקודת הנחה שאדם שאינו מטופל, סביר להניח שאינו סובל ו/או שמצבו היה זמני וכבר השתפר ונכותו אם היתה כזו- חלפה. במקרים כאלו ביהמ"ש נוטה שלא למנות מומחה מטעמו רק אם השתכנע בדבר המשכיות הטיפול או בדבר פגיעה של ממש.

מי יממן את חוות דעת המומחה?

לפי תקנה 7(ב) לתקנות, ביהמ"ש יורה "לבעלי הדין או למי מהם" להפקיד פיקדון להבטחת שכר המומחה. התקנות איננה קובעת כיצד יש להחליט בשאלה מי יפקיד את שכר המומחה. אך בפרקטיקה, עלות חוות הדעת של המומחה מטעם ביהמ"ש תוטל בדרך כלל על המבטחת (לפחות כמימון ביניים) אם כי, כאמור, הדבר מסור לשיקול דעת ביהמ"ש.

ניגודי אינטרסים בתהלך התנהלות התביעה

כאשר חברת הביטוח נושאת לבדה בשכר המומחה (המצב השכיח ביותר), נוצרת אי נוחות מסויימת משום שהמומחה מקבל שכרו מהמבטחת ויש חשש מסויים שנטיות ליבו יהיו לצד המבטחת, אולם רוב המומחים שעוסקים במתן חוות דעת רפואיות יודעים לעשות את ההבחנה בין הגורם המממן (המבטחת) לבין חובתם ונאמנותם כלפי שני הצדדים במידה שווה וכלפי ביהמ"ש.

חשוב לשים לב ולבדוק אם המומחה שמונה עובד עם חברת הביטוח בשגרה שאם כן- אין זה ראוי שימונה כמומחה ניטרלי מטעם ביהמ"ש. עורך הדין שמייצג את חברת הביטוח אמור להודיע מיידית אם במקרה ביהמ"ש מינה מומחה שעובד דרך קבע עימו או עם המבטחת (מרשתו), במקרה כזה המומחה שמונה יוחלף באחר.

הזהירות שעל ביהמ"ש לנקוט במינוי מומחים לתביעה

עקרון יסוד הוא שביהמ"ש יזהר מלנעול את שעריו בפני תובע שמבקש למנות מומחים, שהרי בתיקי תאונות דרכים אין לתובע כל דרך אחרת להוכיח את נכותו אלא באמצעות מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש. לכן, ביהמ"ש ינקוט משנה זהירות בענין זה, דהיינו ינקוט בגישה מקלה ומרחיבה. ביהמ"ש מעדיף מינוי מיותר מאשר תובע שיש לו נכות אך אין לו דרך להוכיחה ולקבל פיצוי בעבורה משום שביהמ"ש החמיר עימו ולא מינה מומחה בעניינו.

בימ"ש שיחליט שלא למנות מומחה, ניתן יהיה לערער על החלטתו זו, והיא תעמוד ל"בקורת קפדנית" של ערכאת הערעור (ראה למשל פסה"ד של ביהמ"ש העליון מיום 30.5.12 ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ).

כאשר לביהמ"ש יש ספק מאוד גדול בשאלת הצורך במינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, כאמור, פתוחה בפניו הדרך להטיל את שכר המומחה על התובע עצמו. במקרה כזה, חזקה על התובע שישלם את שכר טרחת המומחה מטעם ביהמ"ש רק אם הוא באמת סובל ובאמת מאמין כי נותרה לו נכות.

מעמדו של המומחה מטעם ביהמ"ש

בדרך כלל יטה ביהמ"ש לאמץ את קביעות המומחה הרפואה שמונה על ידו אך יש לצדדים זכות להפנות אל המומחה "שאלות הבהרה" במטרה להבהיר סוגיות סתומות בחוות הדעת, כמו כן צד המעוניין לחקור את המומחה בביהמ"ש על חוות דעתו רשאי לעשות כן.

קביעה על פי דין

אם תאונת הדרכים אירעה בדרך אל העבודה או ממנה, התאונה תיחשב כתאונת עבודה, ואם הנפגע פנה אל המוסד לביטוח לאומי ושם הוערכה כבר נכותו אזי קביעת המל"ל (מחלקת נכות מעבודה) תיחשב כ"קביעה על פי דין" אשר מחייבת את הצדדים במסגרת התביעה לפיצויים.

יש אפשרות במקרים חריגים לעתור לביהמ"ש על מנת שיאפשר לסתור את קביעת המל"ל ואולם כאמור רשות כזאת תינתן במקרים חריגים בלבד.

לחזרה לנושא תאונות דרכים

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת סבג | דרך מנחם בגין 144, תל אביב 6492102 | טל'. 03-7515160 | פקס. 03-7510160 | דוא"ל: ayelet@sabaglaw.co.il
אפשרות לפגישות בחיפה (שדרת פל ים 7) בנצרת (פאולוס השישי 46) ובבאר שבע (מגדל הרכבת, בן צבי 10) בתיאום מראש **



לפניות או ייעוץ ראשוני ללא תשלום חייגו 03-7515160 , או השאירו פרטיכם: